עוד לפני שכל המדינה הכירה את שמו של סגן יונתן גוטין ז"ל כלוחם נועז, הוא כבר היה אלוף. בשנת 2017 הוא עמד על ראש הפודיום כלוחם ג'ודו מצטיין שזכה בתואר אלוף ישראל לילדים, ומאז ועד רגעיו האחרונים בבארי, המשמעת, העוצמה והלב הרחב היו המצפן של חייו. אמו, אלה, מספרת בלב פתוח על הילד שגדל להיות גבר של ערכים, על השילוב הנדיר בין הלוחם הקשוח בשדה הקרב לבין הילד העדין שהיה הלב של הבית. בשיחה כואבת אך בו זמנית גם מחזקת, היא משחזרת את הרגע שבו יונתן ענה למפקדו בביטחון "אני איתך על מלא אחי", משפט שהפך למוטו עבור עם שלם, ומפרטת כיצד נלחם בגבורה כדי להציל את חבריו ואת תושבי העוטף, עד הנשימה האחרונה.

-תתארי לנו את האדם שיונתן היה

"התכונה הבולטת של יונתן הייתה אהבת אדם" מספרת. "הוא תמיד ראה את האחר. וכך היה בבי"ס, בתיכון , בג'ודו ובצה''ל. הוא כתב ביומנו האישי : 'יש לי משימות בתוך הראש, לתת ולתרום בשביל המדינה.  אם לא אני , אז מי יעשה את זה ?" וכך היה ב07.10.23 כשנכנס להציל אנשים , תושבי הקיבוץ כי האמין בלב שלם שאם יציל נפש אחת , יציל עולם ומלואו". מה שהיה חשוב ליונתן, הדרך . הדרך להגיע למטרות . הדרך שלו בחיים. לפני שהיה קצין ומפקד, יונתן קודם כל היה בן אדם".

-יונתן היה ג'ודוקא מצטיין, ואפילו הוכתר לסגן אלוף ישראל בנוער לג'ודו. לפני הכל, מה הוביל אותו להיכנס לג'ודו?

"כשיונתן היה בן 4.5 שנים , אני הבאתי אותו ל'ג'ודו של צחי'. מועדון הג'ודו בבית שמש. עד גיל 12 יונתן התאמן בבית שמש , לאחר מכן עברנו למודיעין , ואז יונתן התחיל להתאמן במועדון 'סאקורה' במודיעין . מה שהוביל את יונתן אלו ערכים, בניית הביטחון העצמי, כבוד האדם, וזה המשיך עד גיל 18".

-מה הקרב הכי משמעותי שלו שזכור לך?

"הקרב הכי משמעותי שלו היה על המקום הראשון באליפות הג'ודו לילדים 2017 , יונתן סיים עם מדליית זהב. זה נתן לו כניסה לנבחרת הג'ודו הצעירה". 

-תמיד היית בעד שיהיה בג'ודו או שבהתחלה נרתעת מזה?

"לא נרתעתי" משיבה אלה "אני הבאתי אותו לשם. אהבתי את הג'ודו".

-מה את חושבת שהג'ודו שינה באישיות שלו?

"האישיות של יונתן הייתה ונשארה מדהימה" משתפת מהלב. הג'ודו רק הוסיף לו  אופי, ערכים , כיבוד של האחר, והקרבה . יונתן היה שאפתן והיה מציב לעצמו מטרות גדולות". 

-יונתן שירת בחיל התקשוב, אך חלם להיות קצין קשב קרבי, ובשביל זה העלה את הפרופיל שלו כדי להגשים את חלומו. 

"יונתן התגייס באוקטובר 2021, כשהיה לו פרופיל 64 בגלל הפציעה בג'ודו. כשהיה בן 14, ליונתן היה שבר בחוליה של עמוד השדרה בגב התחתון. הוא עבר שיקום אינטנסיבי, חזר למזרון הג'ודו, וכבר ב2019 היה סגן אלוף הארץ לנוער! במהלך קורס קצינים (תחילת 2023 עד סוף אוגוסט 2023), יונתן ניגש לועדה רפואית והעלה את הפרופיל ל82. בזכות זה, הוא הגיע ליחידת קומנדו הרב מימדית כקצין קשר גדודי". 

-אלה חוזרת איתנו ליום שבו החושך כבה על כולנו 

"השבת השחורה, התחילה בבית משפחת גוטין מוקדם מאוד" משחזרת. "יונתן הוקפץ ליחידה שלו, ואביו ליחידת שירותו במזרח ירושלים. יונתן התארגן מהר, ואחרי רבע שעה כבר היה מוכן ליציאה. מבט אחרון לעבר חדרו, חיבוק פרידה לאחותו מיכל ולי, הוא כבר בדרך לבסיס של היחידה בתל נוף עם אביו. בשיחה קצרה ברכב בדרך, אביו ביקש ממנו רק דבר אחד: 'אל תהיה גיבור ילד! רק תחזור לבית בשלום!' . כשהיה ביניהם את החיבוק האחרון בחניון בכניסה לבסיס, יונתן אמר: 'אני אוהב אותך אבא', והמשיך בריצה לכיוון הש״ג. באותו הבוקר מפקד היחידה, אל״מ רועי לוי לא חיכה לפקודות והנחיות מלמעלה, ועם תחילת מתקפת הטרור, יונתן  שלח הודעת ווצאפ קצרה בקבוצת היחידה: 'אנחנו במלחמה!, כולם מגיעים ליחידה ולא משנה איך ויורדים דרומה להילחם. מפה הייתה התארגנות זריזה של הצוותים, ציוד לחימה מינימלי שהיה בהישג יד וכולם דהרו לעוטף עזה".

-מה עבר לך בראש כשקיבל את ההקפצה?

"לא הבנתי את הסיטואציה" משתפת בכאב, "לא הבנתי שלא אראה את יונתן שוב". 

-ספרי לנו את סיפור הגבורה שלו ביום הקשה מנשוא.

"את ההודעה האחרונה, יונתן שלח בקבוצה המשפחתית והיא הייתה קצרה במיוחד: 'אני בדרך לבארי, בלי פלאפון'. רק מי שהיה שם באותם הרגעים, יבין מה ראו לוחמי היחידה בדרך לעוטף… הצוות של יונתן היה מורכב מ-11 לוחמים וקצינים בלבד, ורגע לפני הכניסה לבארי שאל אותו מפקד הכוח ב': 'אתה בטוח שאתה רוצה להיכנס?', כי הוא רצה להיות בטוח בכל אחד מהלוחמים שנכנסים איתו לקרב חייהם, ויונתן ענה לו: 'אני איתך על מלא אחי',  ועם הזמן המשפט הזה הפך למוטו של המלחמה". 

-המשפט הקצר הזה, שנאמר בביטחון של לוחם ובמסירות של חבר, לא נשאר רק כהבטחה באוויר. ברגע שהגלגלים עצרו בכניסה לקיבוץ והמציאות הקשה של ה-7 באוקטובר הכתה בהם, יונתן תרגם את ה'אני איתך' לפעולות של הצלת חיים תחת אש תופת. בתוך השקט המאיים של בארי, הצוות הקטן שלו הפך למגן אנושי עבור משפחות שלמות, כשהם נעים בין הבתים הבוערים במשימה אחת ברורה: להוציא כמה שיותר אנשים חיים מהתופת.

ההיתקלות הראשונה של הצוות הייתה כבר בכניסה לקיבוץ, כשהלוחמים סרקו בית בית וחילצו אנשים החוצה. בבית הראשון שאליו הם נכנסו, היה אבא וילד שישבו בממ״ד משעות הבוקר, והם ממשיכים לחיות היום בזכותם. משם, הצוות המשיך לסריקה בבית נוסף- בית משפחת בכר ובן עמי. במתחם הזה, חיכה להם מארב מתוכנן של מחבלי נוחבה, הירי היה בלתי פוסק, היתקלות אחר היתקלות, ושני חברים לצוות של יונתן נפצעו והיו זקוקים לחילוץ דחוף. מצבו של אחד מהם בלחימה היה קשה במיוחד. יונתן נהרג בזמן חילוץ חבריו לצוות, כשצרור של אחד המחבלים כיסה את כל גופו. כל אחת מארבעת הפציעות ירי שספג יונתן הייתה קטלנית בפני עצמה. יונתן נלחם בעוז ובגבורה, ולא השאיר אף אחד מאחור, כי ככה הוא היה תמיד וככה גם נזכור אותו לנצח". 

-הקמתם לפני שנה את עמותת " איתך על מלא" שתומכת בין השאר בהקמת בית לחיילים בודדים. איפה נמצא שם הלב של יונתן?

"הלב של יונתן נמצא בהכל, ודבר ראשון במשפט עצמו . כזה הוא היה,  על מלא תמיד".

-מה יונתן לימד אותך?

"מה זה אהבת אדם, נתינה, ולימד אותי גם שאסור לשפוט".

-אם הייתה לך הזדמנות לומר לו משפט אחרון. מה הוא היה?

"יונתן אני אוהבת אותך בכל ליבי. אני יודעת שבסוף ניפגש ונתחבק". 

-איך את רוצה שנזכור את יונתן? 

" בן אדם מדהים, יפה , עקשן, ועם לב הכי ענק שיש"