בקרית שמונה אין בית קולנוע כבר לא מעט שנים ולתלמידי כיתה ט' בבית הספר דנצינגר נמאס מהמצב האבסורדי שבשביל לראות סרט בבית קולנוע הם נדרשים לנסוע מרחק של יותר משעה.

כבר יותר מעשר שנים שלנוער בקרית שמונה אין אפשרות לבלות בערבים בצפייה בסרט בבית הקולנוע המקומי. בית הספר השש שנתי דנצינגר, החליטו לעשות מעשה ולפעול להקמת בית קולנוע בעיר. 

"הרעיון נולד בשיעור חינוך בנושא מנהיגות. מחנך הכיתה שלנו שאל אותנו איזה דברים היינו רוצים לשנות ואילו מקומות היינו רוצים שיפתחו בעיר", סיפרה עמית מועלם, תלמידת כיתה ט' בבית הספר שנמנית בין היוזמים להשבת תרבות הקולנוע לעיר.

"בתור בני נוער שמתגוררים בעיר פריפריאלית שאין בה קולנוע כבר לא מעט שנים, מיד העלנו את רעיון הקולנוע, מפה לשם הרעיון החל להתגלגל והתחלנו להקרין סרטים מידי פעם באולם העירוני", היא הוסיפה.

מה היה הצעד הראשון שלכם כדי להתקדם במטרה שהצבתם לעצמכם?

"הצעד הראשון שהצבנו לעצמנו היה להחזיר את הקולנוע לעיר. לאחר מכן התחלנו לחלק את תלמידי הכיתה לחלוקת תפקידים. מחצית הכיתה ארגנה את ערבי ההקרנה שארגנו מיד חודש באשכולות הפיס, והחצי השני פנו לתורמים וביקשו תרומות. חשוב לציין שבמשך הדרך נתקלנו בקשיים רבים אבל אף פעם לא וויתרנו לעצמנו ותמיד ניסנו לשפר ולעשות את הטוב ביותר לפעם הבאה", היא סיפרה.

תלמידי השכבה שפגשו את הבמאי אבי נשר, זכו ליחס חם ואוהב כלפי הרעיון. נשר הציע להם לערוך ערב התרמה בסינמה סיטי בגלילות, במסגרתו יאספו כסף לרכישת מקרן וציוד הגברה מקצועיים. במהלך הערב שיתקיים היום (א'), יוקרן הסרט "פלאות" בבימויו של נשר ולאחר מכן תתקיים שיחה עם התלמידים. 

מה ההישג הנדרש שלכם?

"בעקרון לגייס תרומות בשביל מקרן איכותי ומגבר דיגטלי. חברת תאטראות ישראל, פנתה אלינו והבטיחה שאם נשיג את המקרן היא תביא לנו את הסרטים החדישים שיוצאים לקולנוע על מנת שנוכל להקרין אותם", סיפרה מועלם בהתרגשות.

"אנחנו מקווים שהפרויקט הזה יימשך הרבה זמן ואנשים יבחינו ברצון שלנו לשנות, ואולי ביום מן הימים יגיע אלינו יזם שרוצה להקים בית קולנוע בעיר שלנו ולשנות את חיי התרבות באזור הצפון.  אם אתם מעוניינים להגיע לערב ההתרמה שיתקיים היום ב19:30 בסינמה סיטי גלילות אתם מוזמנים להיכנס לאתר של בית הספר ולהזמין כרטיסים", היא סיכמה. 

נוסטלגיה: בשנות השישים פעל בעיר קולנוע "חרמון"

דוד בנשי (53), יליד קרית שמונה, נזכר בתקופה בה היה ילד ונהג ללכת לצפות בסרטים בקולנוע "חרמון" במרכז המסחרי בקריה: "בכניסה לקולנוע היה רוכל שקראו לו 'עוגה עשרה', שמכר עוגות בעשר אגורות עם סוכר והיינו נכנסים לקולנוע ורואים סרטי קראטה של ברוס לי, סרטי קובואים, היו גם סרטי אהבה הודים, מתח ומחזות".

בכל ערב הייתה הקרנה, לפעמים הקרינו גם שניים ושלושה סרטים ובמוצאי שבת היה פיצוץ של אנשים. ואחר כך היינו הולכים לאכול את הפלאפל של משפחת עמר, זה היה בילוי חשוב לתושבי העיר. היו גם מקרינים סרטים באופן פיראטי בתנועות הנוער ובבית אדלשטיין, אבל קולנוע חרמון היה גולת הכותרת. היו מגיעים מכל אזור אצבע הגליל, הקיבוצים והמושבים", הוא נזכר.