"הגאנגנם סטייל" גובר על שירי ארץ ישראל. אריק איינשטיין ז"ל. צילום: אלעד גרשגורן

"הגאנגנם סטייל" גובר על שירי ארץ ישראל

ירידה משמעותית חלה בהשמעת שירי ארץ ישראל באמצעי התקשורת וניכר כי דור הצעירים לא נחשף לשירי ארץ ישראל. אפשר לראות כי בגני הילדים הפעוטים לא חשופים לשירי אריק איינשטיין או חווה אלברשטיין, אלא לשירים כמו "גאנגנם סטייל"

לאן נעלמו רבים משירי ארץ ישראל היפה? נתחיל במעט היסטוריה. כאשר הסתיימה מלחמת העולם השנייה החלה עלייה המונית לארץ ישראל. מנהיגי היישוב היהודי בארץ ישראל דגלו בגישת כור היתוך. הווה אומר, חברה בעלת תרבות אחת שכוללת את כל יושבי הארץ.

עוד במדור הסביבה של פרוגי:
• אפליה היא עברה על החוק / יחד נלחמים בה
• מובילים את הנוער הלהט"בי לשינוי תודעתי
• כיצד כלבים הופכים להיות כלבי נחייה?

גישה זו פעלה כדי להוציא את היהודים מהגלות ובמקביל להוציא את הגלות מהיהודים - ליצור את היהודי החדש. העולים החדשים נתבקשו להשאיר את התרבות שכללה שירים, מנהגים, חגים, שפה וצורת לבוש מחוץ לגבולות מדינת ישראל.


ים השיבולים - להקת הגבעטרון

שנות שיא הן שנות ה-70 בהן החברה הייתה אחידה ומלוכדת תחת תרבות אחת. לאחר זמן מה השתנו פני החברה וחל מעבר מחברת כור היתוך לחברה רב תרבותית. רב תרבותיות הנה גישה אשר מדגישה את חשיבות קבלת התרבויות השונות. התפיסה הרב-תרבותית מניחה כי האדם יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהויות, ולנוע בחופשיות ביניהם.

השינוי המשמעותי שחל בשל המעבר לחברה רב תרבותית הוא פריצת 'גטאות השידור' של המוסיקה המזרחית אשר עד סוף שנות השבעים וראשית שנות השמונים הושמעה בבמות שידור ייחודיות משלה. כמו כן, כתיבה ומתן לגיטימציה ציבורית לשירים המבטאים חוויות של בני תרבויות שונות ואף הבעת געגועים לארץ המודלת אותה עזבו.


דוגית נוסעת - אריק איינשטיין ז"ל

ירידה משמעותית חלה בהשמעת שירי ארץ ישראל באמצעי התקשורת השונים וניכר כי דור הצעירים לא נחשף לשירי ארץ ישראל. אפשר לראות כי בגני הילדים הפעוטים לא שומעים את שירי אריק איינשטיין, חווה אלברשטיין או עוזי חיטמן אלא שירים כמו, "גאנגנם סטייל". 

לדוגמא, חבורות זמר קמו כמעט בכל יישוב בארץ ותרמו תרומה נכבדת להפצת שירי ארץ ישראל. חבורות הזמר שרות בעיקר שירי ארץ ישראל ידועים ולחלקן גם חומר מקורי. החשובה והמוכרת בקרב חבורות-הזמר היא להקת הגבעטרון שלה רפרטואר עשיר ומגוון.


לו יהי - חווה אלברשטיין

כיום אם נשאל בני נוער וילדים צעירים האם הם מכירים את שירי "הגבעטרון" הם יענו שהם מכירים את שם הלהקה ויתארו את השירים שלהם כשירים "ישנים", "עתיקים", "משעממים" ויש שיגידו - "שירים של זקנים". 

לפני מספר שבועות נכחתי בהופעת הלהקה בהיכל התרבות שבתל אביב. אז לא, אף אחד לא הכריח אותי ללכת להופעה אלא הלכתי מרצוני החופשי ברצון רב ובציפיה. למען הסר ספק, אני כן גדלתי על שירי ארץ ישראל היפה והטובה ובעיקר על להקת "הגבעטרון". 

אני חושב ששירי ארץ ישראל ושירי "הגבעטרון" אלו שירים בעלי תוכן ולחן שקשה מאוד שלא "להידבק" בהם ולהפסיק לזמזם אותם. אני בטוח שאם בני נוער וילידם צעירים היו חשופים לשירי ארץ ישראל הדור של היום היה נראה אחרת.

אז לסיום, אני בהחלט ממליץ לכל אחד ואחת מכם להתחיל להאזין לשירי ארץ ישראל, אני מבטיח שלא יקרה לכם כלום, אתם תזכו לדקות האזנה של הנאה צרופה.  

תגובות