טור אישי: "אנחנו מרכיב חשוב בפסיפס שנקרא פוליטיקה". צילום: אוהד צויגנברג

טור אישי: "אנחנו מרכיב חשוב בפסיפס שנקרא פוליטיקה"

הרבה מבני הנוער, אולי יותר מידי, חושבים שאין להם טעם להתעסק בפוליטיקה. אדם ליבל מסביר למה דווקא עכשיו, כשהבחירות ממש עוד מעט חשוב יותר מתמיד להתעניין, לשמוע, להתווכח ולנסות לגבש עמדה

בחירות 2015 הולכות ומתקרבות. בכל מקום אפשרי מדברים על זה, בכל הקשר, ובכל הזדמנות. לעיתים קרובות מאוד בני הנוער לא מתעניינים בהן, ובפוליטיקה בכלל, בטענה שאין להם כל טעם לעשות זאת, שכן הם לא אלו שמשפיעים ומכריעים, ומתירים למבוגרים לעסוק בה. אבל בעצם, למה לנו לנהוג ככה? עצם ההבנה של מה שמתרחש סביבנו והיכולת לגבש דעה או צד במפה הפוליטית מעידה על העובדה שאנחנו עמוק בתוך המערכה, ולאו דווקא כי נקלענו אליה במקרה. בני הנוער חשובים יותר מכל אחד ומאי פעם לפוליטיקה, וחשוב שכולנו נדע את זה. 

עוד בערוץ החדשות של פרוגי: 

פוליטיקה אף פעם לא הוגדרה כתחום של מבוגרים. אף אחד לא הכתיב לבני הנוער כי עליהם להיוודע לסדר היום הפוליטי רק כאשר ניתנת להם זכות ההצבעה, בגיל 18. אם ההגדרה של פוליטיקה היא ניהול ענייני הציבור, זה אומר שחסרי הזכות להשפיע הוא חלק נפרד מהציבור? גם אם אין באפשרותם לקום ולעמוד על שלהם, וכשהם עושים את זה, אף אחד לא מעוניין להקשיב להם? 

© סתיו צור

מה שקורה היום, הוא שרוב בני הנוער מוותרים מראש על גיבוש דעה כחלק המערכה הפוליטית, גם בתקופות בחירות, כשכל העיניים נשואות לעבר הנושא, בטענה שאין כל סיבה לגבש דעה פוליטית ולשמור אותה לעצמם, נצמדים לדעות המשפחתיות, או שפשוט מוותרים על ההתעניינות מראש, מחוסר חשק או משעמום שנובע מכך. הם עתידים להשפיע עוד כמה שנים, או מעבר לכך, יהיו אלה שיתמודדו במערכה עצמה, מוצאים את ההתעניינות שלהם בפוליטיקה מדוכאת על ידי החברה. ״תשאירו את זה למבוגרים״. קצת אבסורדי, לא?

בתוך כך, מעט מאוד מבני הנוער שהולכים ורוכשים לעצמם את האידיאולוגיה המתאימה ביותר לדעתם האישית. תהליך זה, שמתחיל בין היתר מהשפעה של ההורים, שבוחרים לדון עם ילדיהם ולהרחיב את האופקים שלהם בנושא, וכלה באמצעי התקשורת ההולכים ומדברים על פוליטיקה סביב תקופות הבחירות, ומרכזים את כל אמצעיהם למטרה זו. למעשה, כמעט ואין נושאים המוצגים בכלי התקשורת השונים שלא קשורים איכשהו לפוליטיקה. לפיכך, קשה שלא לשאוב השראה, להתעניין, או פשוט לבחור ולהגיד ״הוא טועה, אני לא מסכים איתו״ מבלי שאף אחד ישלול זאת, גם אם אתה בן נוער. לא רק שזה לגיטימי, זה נכון ומוצדק לחלוטין. 

© אור גפן

פוליטיקה לא צריכה להרתיע אף אחד. בני נוער רבים חושבים שהיא מורכבת מאנשים שמקבלים כוח וממעיטים במעשים, אך חשוב לנפץ את התדמית הזאת. גיבוש החלטות ודעות מצד בני הנוער תשפיע בעוד כמה שנים ישירות על אותם האנשים, ולכן חשוב לחקור ולדעת, במקום להתנער מהאחריות ולנטוש כל עמדה. גיבוש דעה פוליטית לא אומר שיש לריב על כך בכל הזדמנות או בכל פעם שהנושא עולה לדיון, בניגוד למה שהרבה בני נוער חושבים.

בעוד כמה שנים גם לנו תהיה זכות הצבעה

עצם היותם בעלי מחשבות מסוימות לא אומר שבכל פעם שיביעו את דעתם הם יכנסו לויכוחי סרק בלתי נגמרים. זה לא קורה בנושאים שונים אחרים, ועצם העובדה שזהו נושא כבד, כלל לא מעידה על החשיבות להזכירו ולהתחייב לשבח את המנהיגים או העמדות איתם הם מסכימים. אף אחד לא מכתיב או כופה עליכם לבחור או להסכים עם צד מסוים באינספור הדיונים (ולאו דווקא להיצמד לימין או לשמאל הפוליטי), והבחירה החופשית היא מה שחשוב. 

אלה שבוחרים להתעניין, מתחילים לעשות זאת כשהם מתקרבים לגיל הבחירה. שיעורי האזרחות וההיסטוריה מעניקים לתלמידי התיכון הצצה ראשונה לאופן בו מתנהלים הדברים, להבין מה מתרחש מול עיניהם, ולפתח בהם את הרצון להשפיע. התהליך האיטי של השתלבות בני נוער בקהל המצביעים לפוליטיקה צריך להיעשות באופן אובייקטיבי, ולא מתוך השפעה, חינוך להערצת מפלגה מסוימת או כל שיטה כזו. הבחירה צריכה להיות אישית וכזו שהתפתחה לאחר שכל הדברים בשטח הובנו. גם אם היא משתנה, זה בסדר לחלוטין, וזה חלק מהעניין. 

בעוד כמה שנים גם לנו תהיה זכות הצבעה. על מנת שנוכל לממש אותה בצורה המיטבית ביותר, חשוב שנדע מה קורה במדינה שלנו כבר עכשיו, ובהגיענו אל תיבת הקלפי, נוכל להיזכר מה הייתה דעתנו האישית על אותם האירועים שהתגלגלו ומשפיעים על ההיסטוריה, ועל המערכה הפוליטית החדשה שתיווצר כעבור ארבע שנים או פחות. אסור לנו לחיות בהרגשה של בזבוז זמן, וחשוב שנדע כבר עכשיו מה דעתנו, לפחות בחלק מהנושאים.

© בני דויטש

סדר היום שלנו מושפע רבות מהפוליטיקה, ולא מדובר דווקא על בני נוער שגרים באזורים שנויים במחלוקת או שאחד מהוריהם הוא פעיל במפלגה מסוימת. חשוב שתהיה בידינו האפשרות להכין את הקרקע ולבחור, גם אם אין לנו זכות להצביע, מי בעינינו הם אלה המתאימים ביותר להנהיג את המדינה, ולקבוע את העתיד של כולנו. חשוב שנזכור שהכל נתון לשינויים, אך חשוב שלתודעה הפוליטית של כל אחד ואחד מבני הנוער העתידים להשפיע יהיה בסיס ערכי ורעיוני למוחם של אלפי הצעירים שהולכים ונהפכים לדור חדש שמחליט, משפיע ומכריע בסופו של דבר.

"חשוב שנזכור שאחנו לא פרט שולי"

גם המפלגות הפוליטיות השונות חושבות כך ורואות את הפוטנציאל הטמון בנוער. קיימים ארגוני נוער ותנועות נוער המזוהות עם צד במפה הפוליטית - ימין או שמאל, ובין היתר גם תנועות נוער המזוהות עם מפלגה, המוכרות שבהן כוללות את נוער ״יש עתיד״, מטות נוער של ״הבית היהודי״, נוער ״העבודה״, והגדולה מבין כולו היא ״נוער מרצ״ - מפלגה בעלת חברי כנסת מכהנים. הארגונים הללו, שמגייסים בני נוער מגיל 12-18, דואגים בין היתר לאגד אותם, על סמך הזדהות עם אותן המפלגות, במטרה ללמד אותם את ערכי המפלגה, ליזום מחאות, כנסים וכו׳. ארגונים שכאלה מראים שלבני נוער יש השפעה בנושא, והאהדה והנאמנות למפלגות חשובה להן, גם אם אין אפשרות לראות זאת מצידם ביום הבחירות. אין ספק שבני נוער אלה תורמים למפלגות לא פחות ממבוגרים בעלי זכות הצבעה, וכן תורמים גם לאידיאולוגיה האישית שלהם, ולהפצתה בלי לכפות על אף אחד דבר. 

חשוב שנזכור שאנחנו לא פרט שולי. אנחנו מרכיב חשוב בפסיפס העצום הזה שנקרא פוליטיקה. אסור לנו להתנער ולזנוח את זה, אסור לנו לתת לחברה להחליט בשבילנו מתי לגבש עמדה. כי בסופו של דבר, חשוב שנזכור שאנחנו אלה שיכריעו בסופו של דבר. אנחנו אלה שחיים את ההווה למען עתיד טוב יותר, וכל שנייה בה לקחנו חלק בכך - נרשמת בדפי ההיסטוריה.

 

 
תגובות