"יאללה ביבי לך הביתה, שלום ולא תודה" - מדובר באחד המשפטים היותר מעודנים שנמצאים כרגע בפייסבוק של מאות אלפי תושבים בישראל ואפילו בעולם. המוני אזרחים מזועזעים מהוותרנות הבלתי ניתנת לתאור שאירעה.

בסמוך לשעה 12:00 בצהריים אתמול (ד'), קיבלתי עדכון מדסק החדשות של פרוגי על כך שאירע פיגוע בשדרות שאול המלך בתל אביב. בדרך כלל עולות במוחי מגוון רחב של פתרונות לסיטואציות ביטחוניות, אך לא הפעם. באותה השעה המחשבה היחידה שהייתה לי בראש היא שצריך להיכנס לרצועה - ובכל הכוח. לא להראות וותרנות וסולחנות לאירוע שכזה. לא עלתה במוחי אפשרות אחרת, כה וותרנית, כה משפילה כמו הפסקת אש.

בעוד שחבריי מנסים להתעדכן, שמעתי משפט שנזרק לאוויר: "אם נתניהו ייצא להפסקת אש, הוא יכול להיפרד מהקריירה שלו". גיחחתי לעצמי, הנחתי לעצמי שנתניהו לא אידיוט והוא לא יעבור על הפיגוע בשתיקה, בטח לא בתקופת בחירות, אך כפי שניתן היה לראות אתמול - טעיתי.

אמש (ד') בשעה 20:30 במהלך מסיבת העיתונאים שריכזה השלישייה, הוכרז על הפסקת אש דו-צדדית, ועל אף שמדובר בהדדיות, הפסקת האש נתנה לחמאס את התחושה כי הם ניצחו, והראתה את מדינת ישראל ככזו המניפה "דגל לבן".

מאז, החלו להישמע קולות נאצה רבים כלפי נתניהו: "אתה לא תזכה בקול שלי בבחירות", כך הציפו רבבות של אנשים את עמוד הפייסבוק שלו, ובצדק. רובם ובהם גם אני, מרגישים שהם הופקרו לחמאס.

התרסקותו של נתניהו לא הייתה גדולה יותר מאי-פעם. לא מדובר בעוד מחאה חברתית, אלא באמירה אמיתית. זהו סופו של מנהיג.

כותב הטור, הינו איש ליכוד וכתב בדסק החדשות של פרוגי.