קיץ 2012: ראובן עטר הגיע לכרמל. הקהל חיכה לו במשך שנים רבות וכעת הוא סופסוף הגיע. סמל העבר של הירוקים שאימן בהצלחה את בית"ר ירושלים ומכבי נתניה הגיע לירוקים בכל תרועה. אליפות, גביע, אולי שניהם? כך היו הדיבורים בקיץ האחרון בבת גלים.

אבל לצערו של ראובן עטר הוא פתח את העונה בצורה נוראית שהיוותה את פתיחת העונה הגרועה ביותר בתולדות מכבי חיפה. בהתחלה הוא קיבל גיבוי מלא מהבוס יענקלה שחר, אבל לצערו בעקבות המשבר העמוק בו הקבוצה שקועה, והסכסוך עם יניב קטן, שחר החליט לעשות מעשה ולפטר את עטר בצעד מפתיע למדי.

אני מצטער אבל אני פשוט לא מסכים עם מרבית אנשי הספורט במדינה בנוגע לכך שעטר היה צריך לקבל צ'אנס נוסף. המציאות קבעה: עטר היה חייב לעזוב את חיפה, ואם הוא לא מתפטר זה התפקיד של שחר לפטר אותו. ראובן עטר פשוט נכשל. הוא קיבל כל שחקן שהוא רק רצה, התקציב של מכבי חיפה גדל בכמה מיליוני שקלים העונה הזאת והעובדה הזו מעצימה את הכישלון.

שחר עשה את ההחלטה הנכונה, מאמן שנכשל באופן כל כך ברור חייב לעזוב את הקבוצה, לא משנה מי הוא ומה הוא עשה למועדון. כמו שאורי מלמילאן עזב את בית"ר ירושלים ואבי נמני פוטר ממכבי תל אביב בעונת 2010-11, וכמו שמראדונה הגדול פוטר מאימון נבחרת ארגנטינה בעקבות הכישלון במונדיאל 2010, כך גם ראובן עטר יכול להיות מפוטר ממכבי חיפה.