כולנו חולמים על שירות משמעותי בצבא, שירות שישאיר חותם וייזכר במשך שנים רבות אחרי שייגמר. מארק למפרט משרת בחטיבת השיריון כנהג טנק, והוא ללא ספק הגשים את החלום. למפרט עלה ארצה מאוקראינה לפני חמש שנים, ולאחר שנתיים בארץ התגייס לשורות צה"ל. היום (יום ד') למפרט מגיע לקצהו של מסע לא פשוט שעבר בפלוגה שלו. אין שריונר יותר גאה ממנו. 

עוד בערוץ על מדים:

• בחנו את עצמכם: האם אתם מומחים בכומתות צה"ל?
• מתלבטים? כל המידע על המיונים לאשכול הווי ותקשורת
• חיילים, שפרו הופעתכם: כל קודי הלבוש והיופי בצה"ל

קוראים לי מארק למפרט ואני רוצה לספר לכם את הסיפור שלי. אני בן 22 מבאר שבע, אבל במקור אני מאוקראינה, שם גדלתי ביחד עם משפחתי. לפני חמש שנים עלינו ביחד לישראל והיום אני משרת בחטיבת השריון 401, בגדוד 46 בפלוגה ג׳ ״הבחורים״. אני מאוד אוהב לקרוא וללמוד דברים חדשים. יש לי שני אחים שמשרתים גם הם בצה״ל בתפקיד לוחמה.

© דובר צה"ל

אחרי שנתיים בארץ, בשנת 2014 הגיע גם תורי והתגייסתי. זו הייתה תקופה לא פשוטה בארץ בגלל מבצע "צוק איתן", והמוטיבציה שלי לשרת את המדינה רק עלתה. בהתחלה הגעתי לבסיס מחו״ה אלון (ל.כ מרכז חינוך והשכלה) לצורך שיפור העברית שלי, כדי שאוכל להמשיך שירותי הסדיר ובכלל. תמיד חלמתי להתגייס ליחידה קרבית, כשהגיעו אלינו לבסיס קציני שריון אשר שירותו במהלך מבצע "צוק איתן", והתחילו לספר לנו על חוויות השירות והלחימה שלהם, משהו בי נדלק, והחלטתי להתגייס לשריון ולהיות שריונר גאה.

כשהתחילה הטירונות המטרה שלי הייתה לקבל את תפקיד התותחן. היה קשה אני לא אשקר, אבל גם היה מספק להיות עם כל החברים, ולפעול ביחד כצוות. אם להיות כן, כשקיבלתי את השיבוץ בתור נהג טנק ממש התבאסתי. רק בזמן האימון המתקדם, התחלתי לגלות יותר ויותר את המשמעות העמוקה והחשובה שיש לתפקיד נהג הטנק, וכמה הוא מהווה חלק חשוב ומרכזי בלחימה.

© דובר צה"ל

כל היופי בלהיות שריונר זה שכולם עובדים ביחד. כל תפקיד בתוך צוות הטנק מאוד קשור אחד לשני, עובד ביחד עם השני וצריך להבין אחד את השני: מה האחר רוצה ומה הוא צריך. צריך להבין מה התותחן רוצה מהטען, מה המפקד רוצה מהנהג וכדומה. בסופו של דבר הנהג הוא העיניים של המפקד. בזמן שהמפקד מתעסק בלחימה, הנהג רואה את כל השטח. הוא רואה לאן צריך לנסוע ובאיזו דרך, איזו מהירות תתאים לתותחן לפעול בצורה הכי טובה ועוד. הטיפול בטנק מאוד קריטי כי בסופו של דבר זה מה שיקבע את הכשירות המבצעית של הטנק בזמן אמת, וחלק מהתפקיד שלי בתור נהג הטנק אני צריך לדאוג לתחזוקה השוטפת שלו. 

יש המון חוויות מהשירות שלי שלעולם לא אשכח. נהנתי במהלך השירות מהמון דברים. היו רגעים יותר טובים וגם כאלו פחות טובים. החוויה המשמעותית שלי מהשירות, זו שאזכור לנצח, היא מתחילת האימון המתקדם, בנהיגות הראשונות שלי בטנק ליד הבסיס. ההרגשה המטורפת הזו כאשר אתה נכנס לטנק ומתחיל לנהוג בו, מרגיש את העוצמה האדירה שלו, היא פשוט בלתי ניתנת לתיאור.

© דובר צה"ל

אני זוכר שבנסיעה הראשונה שלי בשטח נהגתי ליד המ״מ (ל.כ מפקד מחלקה) שלי, הוא ליווה אותי בנסיעה הראשונה והסביר לי הכל. בסוף הנהיגה, כשאני עדיין חייל צעיר בתחילת הדרך, עלה המ"פ (ל.כ מפקד פלוגה) על הקשר ואמר למ"מ שלי למסור לי שנהגתי ברמה גבוהה ביותר. מבחינתי זו הייתה ללא ספק חוויה שאני לעולם לא אשכח. היום שלוש שנים לאחר צוק איתן, החטיבה נמצאת בזמן תרגיל חטיבתי בעיר חריש שבצפון, אנחנו מתרגלים קרב משולב בו לוקחים חלק כוחות שונים. כל הדברים האלו מדגישים לי, כמה הכוח שאני חלק ממנו מוכן לכל סיטואציה אליה נדרש.

במבט לאחור, שלוש שנים מאז אותו קיץ בו הגיעו השריונרים לבסיס שלי וסיפרו לי על התפקיד, השירות שלי היה הכי משמעותי ומספק שיוכל היה להיות. קשה לי להסביר את התחושה של להיות חלק מחטיבת השריון, לנהוג בכלי המתקדם ביותר שיש, להיות חלק מצוות של אנשים שהם משפחה, ולהגן על הבית שלי. עבדנו קשה בשלוש שנים האחרונות, ואין שמח ממני שהייתה לי הזכות להיות חלק מהמקום הזה שקוראים לו גדוד 46. בשבילי, להיות שריונר זה משהו ממש לא מובן מאליו. זו חוויה מטורפת, במיוחד אם אתה נהג טנק.