בשבועות האחרונים עלה נושא הסירוב להתגייס עם פרסום מכתב השמיניסטיות, הצהרה נגד הגיוס לצה"ל. במקביל לפרסום המכתב, השתחרר בפעם השנייה מהכלא מתן הלמן, סרבן גיוס. כרגע, הוא מחכה לקבל פטור מהצבא ולהמשיך לשירות לאומי. למה הוא בחר לסרב ומה מנחה אותו?

עוד בערוץ על מדים של פרוגי:

• תקלה זמנית: מנסים להתקשר למיטב והם לא עונים?
• הכר את הטייס: מי הם הטייסים החדשים בצה"ל?
• מורשת קרב: תוכנית בנט להגברת המוטיבציה לגיוס לצה"ל
  

"בכיתה ט' שמעתי בפעם הראשונה על הכיבוש, וזה העלה אצלי שאלות על מה אנחנו עושים שם ואיך זה משפיע על החברה הישראלית", מספר לנו הלמן, "התחלתי לקרוא על הנושא, לקרוא מאמרים ועדויות של שוברים שתיקה, עשיתי לעצמי סיור בשטחים וראיתי שיש מדיניות ברורה כלפי הפעלת כוח בלתי נסבל כלפי הפלסטינים, כזה שפוגע גם בישראלים עצמם. ברגע שהבנתי שזה פוגע בחברה שלי וגם בפלסטינים, החלטתי שאני לא מוכן לקחת בזה חלק ושאני רוצה לשנות ולהתנגד למצב הקיים. כדי לשנות ולעשות משהו צריך לסרב".

איך הגעת לתנועת "מסרבות"?

"פגשתי את הסרבנית תאיר קמינר, שהייתה בכותרות לפני שנתיים, דיברתי איתה והיא הזמינה אותי לבוא לפגישות של 'מסרבות'. זו מעין רשת תמיכה לכל מי שרוצה לסרב בדרך כזאת או אחרת".

למה לדעתך הסירוב יכול לשנות?

"אם אנחנו רוצים לשנות משהו, אנחנו לא צריכים לקחת בזה חלק. אם אנחנו חושבים שזה לא מוסרי או נכון, דבר ראשון לא לקחת בזה חלק. דבר שני, הסירוב נותן לי במה להביע את דעותיי, להשפיע ולשנות".

ישבת כבר פעמיים בכלא, הסירוב שווה את המחיר שאתה נאלץ לשלם?

"זה משתלם. בהתחלה היה לי מאוד קשה ועלו לי שאלות אם זה שווה, אבל אחרי שנמצאים בכלא תקופה ומבינים את הסיטואציה, זה מחזק אותך. אתה מרגיש הרבה יותר טוב עם עצמך שאתה הולך עם האמת שלך".

איך מתנהל תהליך הסירוב?

"ב20 בנובמבר אמרו לי שאני צריך להתגייס כמו כל אדם אחר. אתה מגיע ללשכת גיוס, שם אתה מתחיל שרשרת חיול ואומר ישר בהתחלה שאתה מסרב להתחייל. לוקחים אותך לכל מיני שיחות, מנסים לשכנע אותך. כשמבינים שאי אפשר לשכנע אותך, מעבירים אותך למעצר בקו"ם. שם מעלים אותך למשפט על סירוב להתחייל. התהליך מהרגע שסירבת להתחייל ועד שמביאים אותך למשפט לוקח בערך יום-יומיים".

"למשפחה שלי הודעתי בכיתה י', כשקיבלתי את הצו הראשון, שאני לא הולך להתגייס ואני מתכוון לסרב. הם לקחו את זה קשה, בעיקר אח שלי ואמא שלי. אבא שלי, שהיה בצבא, יותר הבין אותי כי המלחמות של היום הן לא כמו פעם, זו כבר לא מדינה מול מדינה, אלא מדינה מול אוכלוסייה אזרחית. יש הפרה של זכויות אדם ופגיעה באוכלוסייה אזרחית. אבל לאט לאט הם יותר התחילו להבין, הם לא רוצים שאני אשב בכלא, אילו הורים כן רוצים שהבן שלהם ישב בכלא, אבל הם תומכים בי ומאחורי, מספר לנו הלמן על תגובת משפחתו להחלטה שלו לסרב להתגייס.

על חבריו הוא משתף, "רוב החברים שלי תמכו בי, חלקם התעניינו והתעוררו וויכוחים על הנושא, אבל אף חבר לא עזב אותי בגלל זה. עם הגרעין של התנועה בה עשיתי שנת שירות, השומר הצעיר, היה יותר קשה. היה לכולם ברור שאני רוצה להמשיך עם הגרעין שלי למרות שאני לא מתכוון להתגייס לצבא, הייתה לנו שיחה וכולם הסכימו עם זה שאני אמשיך. אך בסופו של דבר הרכז של הגרעין החליט שאני יכול לסיים עם הגרעין את השנת שירות אבל אני לא אוכל להמשיך איתם אחר כך והוציאו אותי מהגרעין. זה אחד מהדברים היותר קשים שקרו לי בכל תהליך הסירוב".

מה הקשיים בתהליך הסירוב?

"הדבר הראשון הכי קשה היה להגיד את המחשבות והדעות שלי בפומבי, זה לא משהו מקובל או משהו שהרבה אנשים עושים. יש התנגדות גדולה מאוד מצד הצבא לנושא הזה. הדבר השני היה שהוציאו אותי מהגרעין, זו הייתה חוויה מאוד קשה שהובילה להרבה מתחים ביני לבין חברים שלי מהגרעין".

יש דבר שיגרום לך להפסיק להיאבק למען הפטור?

"סיום הכיבוש, שלא יהיה על מה להיאבק".

מה אתה רוצה לעשות במקום השירות הצבאי?

"אני מתכוון לצאת לשירות לאומי. אני רואה בשירות לאומי כהמשך לתרומה החברתית שאני כבר עושה במשך שלוש שנים. לדעתי, זו הדרך הכי טובה לתרום לחברה הישראלית".

לדעתך, חשוב שנושא הסירוב ייחשף לציבור?

"לא מדברים על זה. אני חושב שזה נושא שחשוב שהציבור יפתח וייחשף עליו ויתחיל לדבר עליו. זה לא טוב שאנחנו לא מדברים על דרכים להפסיק את הכיבוש ולפתור את הבעיה, שפוגעת בכולנו והופכת את החברה שלנו לחברה אלימה. זה חייב להיות בדיבור כי זה פוגש ונוגע בכולנו".

"במהלך השנה האחרונה, נפגשנו מספר אנשים בתווך גילאים של שלוש שנים והחלטנו לכתוב מכתב הצהרה עם מה שאנחנו חושבים על הגיוס, על הכיבוש ועל הנעשה בשטחים" מספר על הלמן על מכתב השמיניסטיות שהתפרסם לאחרונה, "זו מעין קריאת השכמה לחברה הישראלית שתבין מה קורה בשטחים ומה זה אומר להתגייס לצה"ל".

המכתב השיג את מטרתו?

"התחיל פרסום ודיבור על המכתב. ביום חמישי, כשיצאתי מהכלא קיבלתי מלא פניות מגופי תקשורת שרק רוצים שנבוא ונדבר כדי שיהיה על זה שיח. אני גם יודע שבכמה בתי ספר מדברים על נושא הגיוס עכשיו. זה נושא שעד עכשיו לא היה בתודעה, פתאום הוא עולה לתודעה של נערים ונערות, שיעצרו עכשיו ויחשבו לפני הגיוס. אני לא קורא לכולם לסרב להתגייס, אני קורא לכולם תחשבו ותבדקו, תחשבו באיזו עולם אתם רוצים לחיות ותחליטו בעצמכם מה העמדה שלכם לגבי הנושא".

כתגובה לפרסום המכתב, התפרסם סרטון של שמיניסטים ושמיניסטיות שקורא לנערים ונערות כן להתגייס ומסביר למה חשוב להתגייס. על הסרטון הלמן אמר לנו שלדעתו "זה דיי מיותר, אני חושב שמספיק מסבירים לנו למה כן להתגייס, לכן זה לא מאוד משפיע".

לסיכום, אתה חושב שאפשר לשנות ולהשפיע מתוך המערכת הצבאית?

"לא, היא מנוהלת על ידי המדינה, שמחליטה מה הצבא יעשה. בתנועת הנוער אמרו לי תתגייס לנח"ל, תשנה מבפנים, תהיה בגדוד 50 בחברון. התנועות נוער טוענות שהחניכים שלהן יותר מוסריים אז רוצים דווקא אותם בשטחים כדי שיתנהגו יותר טוב לפלסטינים. לדעתי, הם לא מוסריים יותר מכל אחד אחר וחייל שנמצא בשטחים לא יכול ללכת לפני מצפונו בסיטואציה מלחיצה. גם האדם הכי מוסרי בעולם לא יהפוך את הכיבוש לדבר מוסרי".