שחר דקל, נערה בת 17.5, מדריכה בתנועת נוער, תלמידה שמחכה להתגייס לצה"ל. היא קיבלה פטור בגלל מחלת הסוכרת שהיא חולה בה והחליטה שהיא רוצה להתנדב בצה"ל. התהליך שהיא נכנסה אליו לא פשוט, מייאש והוביל אותה לכתוב פוסט בפייסבוק בו היא מבקשת שיפסיקו להתעלם ממצב המתנדבים בצה"ל. תפסנו אותה לשיחה לשמוע מה היא עוברת.

איך הגעת להתנדבות בצה"ל?

יש לי מחלה כרונית, סוכרת נעורים, והיא בעצם נתנה לי את הפטור מהשירות בצה"ל מסיבה רפואית, ואז החלטתי שאני רוצה להתנדב. קיבלתי פרופיל 25 שזה אישור להתנדבות והתחלתי את התהליך של ההתנדבות.

מה זה בעצם אומר להיות חולה בסוכרת נעורים?

להיות חולה בסוכרת זה אומר לא לאכול הרבה ממתקים, לעשות הרבה ספורט, תמיד להיות קשובה לגוף שלך ולדעת שאם את לא מרגישה טוב צריך לקחת הפסקה. זה להיות מודעת לעצמך ושהחברים יהיו מודעים למצב שלך.
אני יכולה לעשות כל דבר שאני רוצה, אני רק צריכה לשים לב לעצמי.

למה חשוב לך להתנדב בצה"ל?

חשוב לי להתנדב כי אני רוצה לתרום לצבא ולעצמי - ללמוד, לקבל כלים ועוד ידע, להכיר אנשים חדשים. אני בעיקר רוצה לתרום לצבא את היכולות שלי, לתרום למדינה כל מה שאני יכולה. תמיד חשבתי לתרום ביחידה של מחשבים, אבל לאחרונה התחלתי לחשוב על הדרכה ולימוד.

איזה תהליך את עוברת בתקופה האחרונה עם הצבא?

זו לא התקופה האחרונה זה בעצם כבר שנה, יש אנשים שנמצאים בתהליך הזה זמן רב יותר ממני. שהלכתי לצו הראשון ידעתי שאני הולכת להתנדב. אמרו לי בצו ראשון שאני צריכה להביא מסמכים רפואיים ושאני אקבל פטור. עד שקיבלתי אותו עברו שלושה חודשים, שבהם לא הנחתי לצבא, החודשים האלו היו מלאים בשיחות טלפון למיטב (מרכז השירות הטלפוני של צה"ל). אחרי שקיבלתי את הפטור, הייתי צריכה לקבל אישור להתנדבות וגם זה לא לקח מעט זמן, זה לקח חצי שנה, הייתי צריכה להתקשר אליהם המון, חפרתי להם. לא תמיד חזרו אליי, הייתי צריכה פשוט לא לוותר. בסוף שנה שעברה קיבלתי את הפטור ואז התחלתי בתהליכי המיון לתפקידים בצבא. חודש אחרי שקיבלתי את האישור להתנדב, מילאתי שאלון העדפות מיוחד, אין בו את כל התפקידים בצה"ל, אבל היו בו תפקידים שהתאימו לנתונים שלי. אמרו לי שאני צריכה לחכות שבועיים עד שיתחילו לחזור אליי, חיכיתי חודש, חודשיים, זה הגיע לארבעה חודשים. התקשרתי שוב ושוב למיטב והם אמרו לי שאני "מוקפאת" ביחידה כלשהי, וכרגע אני לא יכולה להתחיל במיונים לתפקידים שאני רוצה. חשבתי שיחזרו אליי תוך כמה שבועות והכל יסתדר אבל לא התקשרו אליי בחזרה. אני רואה שחברים שלי הולכים למיונים ואני לא. החלטתי שאני לא רוצה לשתוק יותר ולספר על תהליך המיון שלי, פרסמתי את הפוסט והוא צבר תאוצה.

כתבת בפוסט שלך שאת רוצה שיפסיקו להתעלם, ממה את רוצה שיפסיקו להתעלם?

אני רוצה שיפסיקו להתעלם מהמצב של המתנדבים, שיתייחסו אלינו כשווים בין שווים. אני רוצה שישלחו אותנו מהצו הראשון ליום המא"ה, שישלחו לנו שאלון בזמן, שיהיה לנו מרכז שירות זמין ושלא נצטרך להתקשר להמון אנשים כדי להגיע למדור מתנדבים. אני רוצה טירונות רגילה ולא של חמישה ימים. אני רוצה שהצבא יתייחס אלינו, המתנדבים, אחרת. כתבתי את הפוסט כדי להעלות את מודעות.

את רוצה להוביל את השינוי במצב הקיים של המתנדבים?

אני כרגע בתהליכים של עוד להבין עם עצמי לאיזה שינוי אני גרמתי. בבית הספר תלמידים אומרים לי שאני צודקת ומורים אומרים לי כל הכבוד. אני לא חושבת שאני מנהיגה גדולה, אבל אני מאמינה שאם יתחילו מהלכים של המתנדבים לשינוי המצב, כמובן שאני אמשיך לתמוך ולעזור. אני בעיקר אחשוב שכל הכבוד שסוף סוף שמים לב אלינו.

תרצי להגיד משהו למתנדבים ולאלו שעומדים להתחיל את התהליך?

קודם כל אני אומרת אל תוותרו. אני בתהליך כבר שנה שלמה ויש כאלה שיותר זמן. הם אומרים לי לא לוותר ואני אומרת להם לא לוותר. מה שחשוב הוא לתרום למדינה, היא תרמה לנו כל כך הרבה אין סיבה שלא נתרום בחזרה. התהליך הוא לא נעים אבל לא לוותר ולעשות הכל עד שתצליחו להגיע לאן שתרצו. פשוט לא לוותר.

שחר קיבלה תגובות רבות על הפוסט, היא מספרת שהתכתבה עם מתנדבים שאמרו לה שהם נמצאים במצב דומה, עם אנשים שהשתחררו ואמרו שגם כשהם התגייסו המצב היה ככה ותהו למה הוא לא השתנה. היא לא חושבת שהצבא מוותר עליה אלא פשוט לא יודע איך להתנהל עם המתנדבים.

יעל פישרוינר, מפקדת לשכת אגף הגיוס ברשת,  סיפרה לנו על התהליך שעוברים המתנדבים. בצו הראשון כל מתנד מקבל פרופיל 21 - שמעניק לו פטור משירות צבאי. כתגובה, אפשר להגיש בקשת התנגדות כדי להתחיל תהליך התנדבות. את הבקשה אפשר להגיש במהלך הצו הראשון או לאחר מכן. פישרוינר מסבירה כי רוב המתנדבים לא פמגישים באותו היום את הקשה כי הם רוצים עוד להתלבט ואז הם פותחים בקשת התנדבות דרך פנייה ללשכת הגיוס.

 

לאחר מכן, לשכת הגיוס בוחנת כל מקרה לגופו ומדוע המלש"ב קיבל פרופיל 21. לאחר שמתקבל אישור להתנדבות מתחילים המיונים, כשהשלב הראשון אצל הבנות הוא יום המא"ה. לא כל הבנות מקבלות זימון ליום המא"ה מכיוון שהוא כולל בתוכו פעילויות פיזיות ולא כל המתנדבות יכולות לבצע פעילויות אלו. השלב הבא הוא שאלון העדפות וזימונים למיונים.

 

 

כששאלנו את יעל על המקרה של שחר היא הסבירה לנו שהתפקידים אליהם היא בחרה להתמיין מתקיימים רק בינואר ולכן היא עדיין לא קיבלה זימונים וכי בכל מקרה בני גילה מתחילים להתמיין בינואר ואילך כי הגיוס שלהם לא יהיה לפני יולי 2017.  באשר לחבריה שקיבלו כבר זימונים למיונים - היא הסבירה לנו כי יכול להיות שהם קיבלנו זימונים למיונים חד שנתיים שמתקיימים באוקטובר  ובנובמבר או שהם קיבלו זימונים לחמן - שאלו ימים מיוחדים שקודמים למיונים הרגילים.  

 

באשר לטיפול בגיוס המתנדבים אומרת לנו פישרוינר כי הם מודעים לתהליך הארוך ולחוסר הוודאות שאופפת אותו וכי הם מנסים לייעל את התהליך: "מתחילת השנה בוצעו מספר תהליכים בשביל לקצר את טווחי ההמתנה והטיפול במתנדבים כדוגמת ביזור סמכויות ללשכות הגיוס לבחינת הבקשות הרפואיות והנפשיות. הטמענו את מוקד המתנדבים בתוך מיטב כדי שנוכל לעקוב אחר הטיפול ויהיה. המתנדבים זוכים למענה מהיר מבער. בנוסף יצרנו שאלון שמובנה לתפקידים המתאימים עבור המתנדבים. אנחנו ממשיכים לשפר את השירות לפי שיחות ומפגשים שקיימנו עם מתנדבים ובני משפחתם. לראייה אנחנו רואים שיפור באחוז המתנדבים המתגייסים. בשבוע הבא יעלה דף מיוחד באתר שלנו שמיועד אך ורק למתנדבים - שם יהיה אפשר למצוא את כל המידע. הרצון שלנו כצה"ל הוא לגייס את כל מי שרוצה להתנדב כל עוד הוא לא מהווה סיכון לעצמו ולסביבה ואנו נעשה את הכל על מנת לתת את השירות הטוב ביותר".