חולקים זיכרון: האמנים מספרים על הקרובים הניצולים
הכאב, הזיכרון והסיפור האישי העצוב שנגמר במשפחה לתפארת. האמנים האהובים חולקים איתנו את הסיפור של קרובי המשפחה שלהם
האמנים האהובים חולקים ומספרים את סיפורם של הקרובים אליהם ששרדו את השואה והקימו את משפחתם.
קראו גם:
אביב פנקס מספרת על סבתה
"כשהייתי קטנה והיינו מתחבקות לא תמיד הבנתי למה הזרועות כל כך רפות, למה החיבוק הוא לא צמוד כזה, שואב, ולמה זה קשה לפעמים לומר 'אוהב'. היית לי כמו חידה ואני המפצחת, לא הבנתי למה חשוב שאסיים מהצלחת?... ותגידי, את מאמינה באלוהים?... רציתי להתקרב אליך אבל לא ידעתי איך לפנות, ובמקום פשוט לגשת התלבטתי שעות, וככל שהתבגרתי היה קשה להתחיל מהתחלה, את רצית כבר לספר, רצית לחלוק, היית בשלה. אולם אני בנתיים השתבללתי לא הצלחתי להיפתח וזה תמיד יצא הפוך למרות שהכי כמהתי לך. וכשהלכת.. הלכת. ולא חזרת. אני נותרתי כך. חושבת, מייחלת, מתגעגעת למה שבך."
"מאשימה אותו, אותם, על שהפריעו לנו לדבר, כאילו לא מספיק שהרגו שישה מליון, גם על אלו ששרדו הקשו להתחבר ויש בי זעם, וכאב, ורצון לעורר, כי העולם שלנו סבתא, על מנהגו יום יום חוזר. הלוואי שבחוץ יפסיק להיות כל כך סוער, הלוואי שנעשה את המקום הזה אחר. רוצה לומר לך שניצחנו סבתא, למרות שזה רחוק מהמצב, אבל יש דבר אחד מנחם, שהוא פשוט ולא מורכב: למרות הקושי להגיע זו אל זו והצורך לייפות, היטלר לא הצליח סבתא, אני דומה לך שתי טיפות".
גל גדות מספרת סבה הניצול
"חיפשתי תמונה שלך כל הלילה אבל לא הצלחתי למצוא אחת, התקשרתי גם לאמא כדי לבקש תמונה אחת, אך היא לא ענתה... ואז נכנסתי למכונית בדרך לעבודה ואז קייטי, העוזרת שלי, אמרה לי: 'היי, מצאתי את הסרטון הזה שלך ואני חושבת שזה סבא שלך'. לא היה לה מושג שהיום זה יום הזיכרון השואה והיא לא ידעה בכלל שאני מחפשת תמונה שלו כל הלילה. לא הופתעתי, סבא שלי תמיד איתי וזו לא הפעם הראשונה שהוא מגיח משומקום, ככה הוא היה, עם חוש ההומור המיוחד שלו שתמיד היה שם בשבילנו, למרות שהוא עבר גיהנום, למרות שהוא איבד את כל משפחתו באוושוויץ, הוא בחר להאמין בטוב. אני מתגעגעת אלייך, אני אוהבת אותך!... לא ראיתי את הוידאו הזה לפני, וזה גרם לי לבכות. כמו שאני נזכרת וחושבת עלייך היום, זו גם קריאה לכולנו לפעול נגד אפליה מכל סוג שהיא ובכל העולם.
קים אור אזולאי - מספרת על סבתא רבא הניצולה
סבתא סוניה היא שורדת שואה ולראות אותה היום, בגילה, מחייכת אלינו ולכל המשפחה המרובה דלה - זה משהו יוצא דופן. לראות איך היא נכנסת הביתה ומנשקת כל אחד על המצח, הזמן הזה שיוצא לי להיות לצידה הוא יקר ערך ולא מובן מאליו. סבתי היא אחת מהשורדים של הטרור הנורא הזה, ואנו כאן על מנת להנציח את אלו שלא הצליחו. מעולם לא הייתי גאה יותר להיות חלק מהעם שלנו.
אביב אלוש מספרת על סבתו וסבו הניצולים משואת יהודי טוניס
"כשהייתי ילד וסבתא שלי ז״ל היתה מספרת לנו על הימים שהגרמנים הגיעו לטוניס, היה חשוב לה שנדע ושיידעו שגם לשם הם הגיעו. היא אף פעם לא הרחיבה יותר מדי אבל לא היתה מוותרת על סיפור הגבורה של אהובה המנוח סבא שלי אלברט אלוש ז״ל שהצליח לברוח ביחד עם חבר ממחנה העבודה הגרמני שהיו בו. זה אחד מהמכתבים שכתב שמצאתי לא מזמן בעבודת שורשים שעשיתי בכיתה ז׳".
|
|