יואב רוטמן רק בן 19 והספיק כל כך הרבה. הוא כיכב לצד איילת זורר ודר זוזובסקי ב"בני ערובה", בסרט "מבול" לצד מיכאל מושונוב, ובימים אלה הוא מופיע ב"מועדון החנונים" לצד עמית פרקש ויון תומרקין. "האמת שהייתי בפרמיירה של הסדרה, וזה באמת פעם ראשונה שנתקלתי בטירוף הזה של הילדים וההערצה הזאת". אז לא, לא תמצאו אותו דווקא בתוך הביצה התל-אביבית, אלא ביישוב קדימה, ואם אתם לא יודעים איפה זה - אז רבע שעה מרעננה ואתם שם.

עוד במדור התרבות של פרוגי:

• מי המורה של אליאנה תדהר?
• למען בני נוער: אסף גורן בפרויקט מיוחד
• למה מיילי סיירוס לא זוכרת את המילים לשירים שלה?

תמיד רצית להיות שחקן?
"ברור. כבר מגיל קטן ידעתי שזה מה שאני רוצה. לא ידעתי בדיוק לתאר למה, המקצוע הזה פשוט משך אותי".

אתה מגדיר את עצמך ככוכב ילדים או שאתה נורא סולד מזה?
"זה לא קשור לסולד או לא אבל קצת קשה לי להגדיר את עצמי כשחקן. להיות שחקן נראה לי משהו מאוד מחייב ותובעני, אז אני מרגיש קצת לא צנוע כשאני אומר שאני שחקן".

אתה מפחד מהמיתוג של שחקן או מהמילה "סלב"?
"כשאתה אומר שחקן זה יכול להתפרש בכמה משמעויות, אני לא כל כך הספקתי לחוות את זה עכשיו בגלל שאני צעיר יחסית, אבל בהחלט עשיתי כמה פרויקטים. כששואלים אותי אם אני שחקן, אז אני תמיד אומר "אני רוצה להיות שחקן", גם כשעשיתי הפקות וכאלה אמרתי "אני רוצה להיות". אני נזהר מלהגיד שאני שחקן בשביל לשמור על הצניעות, אולי כדי להכריח את עצמי להיות יותר ויותר טוב עד שאני אוכל לקרוא לעצמי ככה. לאט לאט אני מרשה לעצמי להגיד שאני שחקן אבל אני נזהר מזה".

למה קשה לך לקרוא לעצמך שחקן? 
"אני מאוד ביקורתי כלפי עצמי. עכשיו בדיוק יצאתי מחזרה להצגת תיאטרון "דג מוסר" בתיאטרון "הקאמרי" והלך לי ממש מעולה אז אני מרגיש הכי טוב בעולם. באותה מידה אם משהו קצת מתפקשש אז אני מבואס רצח. זה מאוד קיצוני אצלי ואני עובד עם עצמי כדי לאזן את זה, לעשות את הניתוק שגם כשהולך על הפנים אז אין לזה קשר לגביי, אלא אם כן זה אומר שהפעם הלך פחות טוב. בלי לייחס לזה איזושהי משמעות נורא גדולה".

אתה יכול להחשיב את עצמך כ"תובל שפיר" הבא?
"עולם התיאטרון וסדרות הטלוויזיה למבוגרים זה משהו שמאוד מושך אותי. אבל אני לא מתעסק כל כך בהגדרות האלה, נגיד "כוכב ילדים". יש פרויקט, אז אני מנסה לעשות אותו הכי טוב שאני יכול וללמוד כמה שיותר. ובקשר לצרחות בקניונים או תובל שפיר הבא, אני יואב רוטמן הבא. העניין הזה של ההערצה של הילדים זה תוצר לוואי, אבל זו לא המטרה. בארץ נורא אוהבים למתג. זה שחקן קומי, ההוא שחקן דרמטי, הוא שחקן לסדרות ילדים, וכמה שאני יכול להקשות על "למתג אותי" ככה זה יותר טוב, ככה אני יותר שמח".

אתה משחק תפקיד קומי עכשיו ב"מועדון החנונים" - בבני ערובה שיחקת תפקיד דרמטי יחסית. קשה לעשות את המעבר הזה?
"כן, האמת שהיה לי קשה מאוד לעשות את המעבר הזה. בטבעי שלי הרבה יותר נוח לי עם הדברים הדרמטיים יותר. כאן, כשזה משהו קומי, פתאום אתה אומר לעצמך 'וואי אני חייב להיות מצחיק ואם אני לא מצחיק אז אני לא טוב', וגם למצוא את המינון הנכון זה משהו שמאוד אתגר אותי ולקח לי שלושה ימי צילום עד שבאמת הצלחתי להיטמע בתוך הז'אנר הזה וככה לשחות בו, זה לא משהו שבא לי נורא בטבעיות. לעומת זאת, הסצנות המרגשות יותר בסדרה, הרומנטיות יותר, זה משהו שהולך לי יותר טוב, באופן טבעי".

איך היה לשחק לצד איילת זורר? אתה יודע היא כל כך מצליחה בעולם.
"היה נפלא, היא פשוט מדהימה ומעבר לזה היא מקצועית בטירוף, היא גם לא מבזבזת אף אנרגיה מיותרת מאחורי הקלעים, היא מגיעה מאוד מרוכזת וממוקדת מטרה, מאוד שמה לב לפרטי פרטים ואומרת את מה שהיא חושבת. יש הרבה מה ללמוד ממנה, פשוט מדהימה".

אתה משתתף ב"מועדון החנונים", איך היה לשחק לצד שיר מורנו ויון תומרקין שיש הערצה מטורפת כלפיהם?
"זה לא מזיז לי ההערצה הזאת, אני עובד עם בני אדם. זה נשמע קלישאה אבל כמו שאני עובד עם שיר (מורנו - ע"ש), עם עומר (דרור - ע"ש), עם עמית (פרקש - ע"ש) או עם יון (תומרקין - ע"ש), באותה מידה זה כמו שאני עובד עם אורי ולני שהם עוד לא מוכרים, זה אותו דבר, אני עובד עם בני אדם. אם יש חיבור טוב וכימיה טובה וצחוקים וזורם לנו ביחד אז זה כיף מאוד". 

הייתה אווירה טובה על הסט? הפכתם לחברים טובים?
"מאוד, מאוד מאוד. באמת הפקה שכולנו בה היינו בקשר טוב אחד עם השני בלי אגו ושטויות, אלא באמת ניהננו. אני מרגיש גם שזה מאוד תרם לסדרה שכל אחד היה בשביל השני ואני חושב שאפשר לראות את זה. האמת שיש לנו קבוצה בוואטצפ של חמשת החנונים. אנחנו שומרים נאמנות למועדון החנונים".

לגבי עונה שנייה ל"מועדון החנונים" רוטמן כבר מכין את עצמו "עוד לא אמרו כלום ובטח שלא כתבו אותה וכאלה אבל אני משער שאם זה מצליח ולדעתי זה מצליח אז אני מתאר לעצמי שתהיה עונה נוספת".

עשית כל כך הרבה ואתה רק בן 19, איך זה מרגיש?
"למרות שעשיתי יחסית הרבה לגיל שלי אני עדיין מרגיש בכל פרויקט כאילו זה הפרויקט הראשון. ברור שלמדתי מפרויקט לפרויקט עוד ועוד דברים, אבל עדיין לכל דבר אני מתייחס כאילו זה הדבר הראשון שאני עושה עם התרגשות ולחץ מטורפים. בטח מתישהו עם השנים אני אצליח יותר לאזן ולהיות יותר נינוח. אבל כרגע אני מאוד חזק בתוך זה, לטוב ולרע. חשוב להיות בפוקוס כל הזמן ולא לאבד את המציאות. אולי זה מין מנגנון כזה כדי לשמור על הדרך".

אז אם יציעו לך להיכנס לריאליטי, לא תסכים?
"לא, כרגע לפחות אין מצב. זה לא מעניין אותי, זה לא מושך אותי. אני לא רואה את עצמי בכלל במקום הזה. אני בונה משהו לטווח ארוך, אני לא בקטע של להשתתף בתכנית ריאליטי, ללכת להשקה של איזה בושם וכל מה שמשתמע מזה. אם לא הייתי רוצה להיות שחקן אולי הייתי עושה את זה בשביל החוויה והצחוקים. בגלל שאני שחקן ואני רוצה להמשיך להיות שחקן אז זה אפילו לא בא בחשבון". 

לא סתם חנון.

אתה לא אוהב את כל עניין ההשקות, ואלה שמתפרסמים מהריאליטי ופתאום הופכים להיות שחקנים?
"זאת בדיוק הבעיה. שמציעים למישהי עם פרצוף יפה ונטולת כישרון לעשות תפקידים, בזמן שיש בחורות כל כך מוכשרות שסיימו בית ספר למשחק ולא נותנים להן לעבוד רק בגלל שההיא הייתה בריאליטי. החשיבה הזאתי של "כל אחד יכול להיות שחקן" שפשוט להגיד טקסט וזה יבוא מהשרוול היא כל כך לא נכונה. זה המעטה של הערך של המקצוע הזה. אני לא אומר שחייב ללמוד כדי להיות טוב, אבל יש משהו מעצבן של "מספיק שאת יפה", בואי התקבלת. אבל אין מה לעשות ככה הדברים עובדים".

אבל אם היית משתתף בריאליטי אז היית סלב. היית הולך להשקות ויכול להיות שבכלל לא היית צריך ללמוד משחק כדי להתקבל לדברים. 
"זו בדיוק הבעיה, כל הזמן מחפשים קיצורי דרך. כל תכניות השירה האלה, זה לא באמת ריאלי, כמה באמת מתוך תכניות השירה האלה מצליח באמת להישאר לאורך שנים? אחד ל.. אבל זו בדיוק הבעיה, המסלול המהיר, אני חושב שהמסלול המהיר מוכיח את עצמו כלא נכון. דווקא מי שעושה את המסלול הנכון לאט בונה משהו ארוך טווח. תראי את כל השחקנים הטובים שיש לנו היום בארץ זה בדיוק מה שאני מתאר. אני באתי לריצה ארוכה, לא לריצה מהנה".

מה החלום שלך?
"לעבוד כל הזמן, ללמוד כל הזמן ולהשתפר, לעבוד עם שחקנים טובים, וזה כרגע פחות או יותר. לעשות פרויקטים מגניבים בין אם זה בקולנוע או בתיאטרון".

והשאיפות?
"ברור. אני אף פעם לא מרוצה ממה שאני עושה. לפעמים אני יכול להגיד לעצמי 'יאללה, הלך לי טוב עכשיו, אני מבסוט על עצמי!' אבל אני תמיד שואף ליותר. נדיר שאני מסתכל ואומר 'וואי, לא יכולתי לעשות את זה טוב יותר', אני כל הזמן עם היד על הדופק".

בקשר לחיי האהבה של רוטמן, אין לכם מה לדאוג. רוטמן בזוגיות ארוכה עם מעיין, שניהם למדו ביחד בכיתת התיאטרון בתיכון. בקרוב אנו נראה אותו בעוד המון פרויקטים חדשים וגם בסדרה חדשה לצד עפר שכטר ואגם רודברג. הכי כוכב.