ירון ברובינסקי: "יש סיכוי שאצור שעשועון, אך לא אכתוב סדרה". ספיידרז, טין ניק ב-HOT

ירון ברובינסקי: "יש סיכוי שאצור שעשועון, אך לא אכתוב סדרה"

ירון ברובינסקי מגלם את אריק הנבל של "ספיידרז" לצד בת הזוג (אדל - מירב שירום) ומספר לנו בראיון על העבודה המשותפת, הסודות שמאחורי הדמות, על תקופת הקורונה שמשפיעה על עולם התרבות וגם על הסיכוי שיעבור לכובע של היוצר

לירון ברובינסקי יש קריירה עמוסה ורזומה מרשים במיוחד. הוא מדלג בהצלחה בין בימת התיאטרון לבין משחק, הנחיית שעשעונים ותוכניות פאנל בטלוויזיה. ברובינסקי נחשב לאחד מהשחקנים המוערכים בתעשייה ולאחרונה אף קיבלנו אותו שוב בסדרת נוער בולטת אלא שהפעם בתור אריק, הנבל התורן של "ספיידרז" (טין ניק ב-HOT). תפסנו את ברובינסקי לראיון מיוחד על הדמות הקשוחה, העבודה לצד בת הזוג שמשחקת איתו בסדרה ועל האופציה שיצור סדרה ושעשעון משלו.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

בסדרה ספיידרז אתה משחק את הרע, איך אתה מרגיש עם לשחק דמות כזאת?
"יש משהו נחמד תמיד בלשחק משהו בדיוני ומומצא. זה שינוי מרענן מבחינתי לשחק דווקא מישהו שהוא לא 'גוד גיי'. אני משחק יותר בתאטרון בשנים האחרונות מאשר בטלוויזיה ותמיד אני משחק מישהו, אני לא אגיד חמוד, אבל לא את הרעים..."

את מי יותר קשה לרצות, את קהל הילדים והנוער או המבוגרים?

"הילדים בפירוש. אני לא כוכב נוער ולא כוכב ילדים, גם הרבה מכירים אותי בגלל 'לעוף על המיליון', שזה משהו שגם ילדים אוהבים", מציין ומוסיף: "צילמתי פרסומת לא מזמן ובאתי אל המלבשיה שלי הביתה, כמו שאני בא פעם בכמה זמן. אני מכיר את הילדים שלה מאז שהם קטנים אז באתי אליה אחרי שלא הייתי שם כמה חודשים ופתאום הם כל כך התלהבו שאני בא ורצו סלפי, הילדה שלה קראה לחברות שלה שיבואו לראות אותי. זה מצחיק, זה נחמד, התגובות הם בעיקר מהילדים ומההורים שלהם שבתעשייה שאומרים 'הבן שלי אוהב אותך'. אני רגיל שמתייחסים לדברים שאני עושה, אבל פה בגלל שזאת סדרה לילדים ובגלל שהיא הפכה לכזאת להיט, אז זה פעם ראשונה מזה הרבה זמן שאני מקבל תגובות גם מילדים, מאחיינים שלי ומאחיינים של זוגתי".

© אינסטגרם @yaronbrovinsky

בנוסף להיותך שחקן אתה גם מנחה. איך הגעת לתפקיד הזה?

"למדתי משחק לפני כך וכך שנים ב'בית צבי' ורציתי להיות שחקן כשאני אהיה גדול, עם השנים נהיתי גדול וגיליתי שאני לא רק שחקן אלא גם מנחה ובשנים האחרונות עיקר עבודתי זה הנחיה ותאטרון. יצא ככה שאני משחק הרבה בתיאטרון ומנחה הרבה בטלוויזיה ורק לפעמים משחק בטלוויזיה".

ומה אתה מעדיף?

"אני עדיין לא יודע מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול. אם יגידו לי שאני חייב לוותר על אחד מהם (העיסוקים) אני לא אדע מה לעשות. אני שמח שלא אומרים לי לוותר על אחד מהם כי זה שאני יכול 'פעם ב' לחזור לפרויקטים בטלוויזיה וכן לשחק, זה דבר שאני אוהב ו'ספיידרז' לדוגמה זה לבוא פתאום לסט צילומים שמשחקים שם בחומרים של ילדים ושל נוער ועם כוכבי נוער גדולים כמו שהיו שם, יש בזה משהו יותר קליל, יותר משעשע ויותר שמח, יש בזה אווירה מאוד מאוד שונה".

שותפתך לפשע וזוגתך בסדרה היא גם בת זוגך בחיים האמיתיים, איך זה לעבוד לצידה?

"זה יצא כי כשהיו אודישנים לקראת הסדרה אני הייתי חולה וחשבתי לא ללכת. אמרתי את זה לבמאי, הוא אמר לי: 'תבוא, תראה איך זה עובד לך איך זה עובד לי ונראה', אני באמת חשבתי לא ללכת. למירב הייתה גם כזאת פגישה עם הבמאי לגבי התפקיד ובגלל שהיה לנו בייביסיטר להשגיח על הילד שלנו באותו הזמן אמרתי לה: 'יאללה אני אבוא איתך, אני לא אדחה את האודישן שלי בכמה ימים אני אבוא איתך ונראה'. היא עשתה את העניינים שלה ואז הוא ראה שבאתי, ואמר: 'באת עכשיו בסוף? איזה יופי! בוא כנס עכשיו ואולי גם תקראו ביחד אתה ומירב?'. הוא במילא חשב עליי לתפקיד הזה ואותה לתפקיד שלה, זאת אומרת בכל מקרה מתישהו היינו נפגשים ביחד לקרוא טקסטים, אבל זה היה באותו יום שהוא פתאום הבין שזה רעיון טוב ללהק את שנינו לדבר הזה וככה זה יצא".

 

 

על העבודה המשותפת ציין: "היה מצויין על הסט, זאת היתה פעם ראשונה שמירב ואני שיחקנו ביחד בסדרת טלוויזיה. כן כבר שיחקנו ביחד, הכרנו על במת התיאטרון בהצגה 'רק אתמול נולדה' שעלתה לפני שש שנים ולכן היה לנו ניסיון בלשחק ביחד, אבל לא היה לנו ניסיון בלשחק ביחד בטלוויזיה. זה הבדל מאוד גדול, היה מצחיק וזה היה כיף גדול כי לשחק ביחד היה מאוד קל. אנחנו סומכים אחד על השנייה והרבה פעמים שם המשחק זה לסמוך על הפרטנר שלך, לא לפחד לחיות בתוך הסצנה, לנסות כל מיני דברים ולהפתיע את הפרטנר כי אתה סומך עליו שהוא יתמודד, שהוא יכיר ושהוא יהנה מזה".

אתם מביאים את העבודה הביתה?

"האמת שכן. זה נורא כיף תוך כדי. לשנינו יש הרבה פעמים את אותן הסצנות, הרבה פעמים לבד באותה הסצנה, אבל במקום לחכות שכל אחד ילמד לבד ונחכה ליום צילום, אז עושים את זה בבית. חוץ מזה היא גם עזרה לי לפעמים לחשוב איך אני משחק רגעים מסוימים. היא שחקנית מעולה ומצוינת, אני גם סבבה אבל היא ממש! מירב היא גם בימאית בתיאטרון אז היא ממש יודעת איך לעזור ולהדריך שחקנים. לפעמים שמחתי להיעזר בה".

View this post on Instagram

@meiravshirom

A post shared by Yaron Brovinsky (@yaronbrovinsky) on

הבן שלך לא צופה בספיידרז כיום (הוא בן 3 וחצי), אבל אתה תראה לו ספיידרז בעתיד?

"כן, בטח! הוא רואה לפעמים דברים שאני או מירב עושים בטלוויזיה אז כיף לו לראות אותנו בטלוויזיה. אני מתאר לעצמי שהוא יצפה בכל הדברים האלה, גם אם 'ספיידרז' תמשיך להיות להיט, אז בטח עוד שלוש ארבע חמש שנים זה עדיין יהיה רלוונטי, אולי תהיינה עוד עונות, אז בטח שאני אראה לו".

הוא מתלהב מזה שההורים שלו מוכרים?

"הוא לא כל כך מבין במה אנחנו משתתפים, הוא יודע שאנחנו לפעמים בטלוויזיה. הוא בן שלוש וחצי, אז לא כל כך מבין את המשמעות של זה, שהפרצוף שלי פתאום מופיע לו באיזשהו מסך. אז זה מצחיק אותו אבל אחרי דקה יש לו עניניים אחרים, זה לא מרשים אותו בקיצור".

מה אתה יותר נהנה לשחק את הדמות של הרע או של הטוב?

"אני חושב שאת הרע, כי זה רחוק ממני. זה לשחק משהו שלא קיים במציאות, זאת אומרת לשחק טוב אני יודע - אני בטח בן אדם טוב, נראה לי... אני ברגיל טוב, אז זה מה שאני עושה ביום יום. פתאום לבוא לשחק משהו שהוא רחוק ממך, שהוא אפשרי רק בדמיון, את רואה אותי מנסה לגנוב כסף, להפליל אנשים, להכניס אותם לכלא, לעבוד על מדינה שלמה ולהונות את הממשלה? אלה כל הדברים שאריק רוסו עושה ב'ספיידרז' ואני לא יכול לעשות את זה, גם כי אני לא כזה רע וגם כי אין לי כל כך הרבה יכולת, אני מנחה בטלוויזיה".

"זו גם הזדמנות שאין באף מקצוע אחר או באף תחום אחר, לדמיין כמו ילד ולשחק משחק תפקידים כמו שילדים עושים, זה תמיד כיף וככל שזה יותר רחוק ממך לטעמי זה אפילו יותר. זה כמו לשחק ב'נדמה לי' אבל ממש נדמה לי".

ובכל זאת אתה מרגיש שיש נקודות דמיון בינך לבין אריק?

"לא, בכלל לא. קו הדמיון היחיד הוא שהוא מאוהב במירב שירום".

אם היית יכול לגלם דמות אחרת בסדרה מי זה היה?

"הייתי מגלם את הדמות של מירב כי היא ערמומית מאוד והיא רשעית. היא משחקת שתי דמויות, יש לה מלא אומץ, היא מרגלת, חודרת אל חיי ה'פישרים'. היא כמו אריק רק באקסטרים".

ספיידרז תשודר במדינות נוספות מלבד ישראל, האם אתה חושב שהיא תזכה לאותה רמת הצלחה כמו כאן?
"אני ממש חושב שכן. יש בה את כל המרכיבים של סדרה שתצליח, לא משנה איפה היא תשודר. הסדרה עשויה היטב, כתובה מצויין ומשוחקת טוב מאוד. היא נראית גם סדרה בינלאומית! זאת אומרת כשאני פה ושם צופה בה ומציץ היא נראית סדרה שהייתי רואה בכל מדינה. זאת סדרה שמראש אין בה שום דבר מובהק שהוא ישראלי. יש בה סיפור שלחלוטין יכול להיות בינלאומי והשחקנים שנבחרו הם מאוד מגוונים, יש פה משהו שהוא מאוד רבגוני ומאוד פלורליסטי, אני חושב שגם מראש כיוונו לשם ולפעמים מכוונים ולא מצליחים אבל פה כיוונו ופגעו. אני די משוכנע שזאת תהיה הצלחה גם שם".

ראיון
מיכל קופר קרן חושפת את הסודות מאחורי "ספיידרז"
משה אבוטבול
תפסנו את היוצרת, מיכל קופר קרן, לראיון מיוחד בו סיפרה לנו על מה שקרה מאחורי הקלעים, השקת סדרה בתקופת הקורונה וגם: חשפה בפנינו את מה שקורה בתהליך הכתיבה, מספרת על השינוי הטלוויזיוני בסדרות הנוער ועל הדרך בה ליוצרים צעירים קל יותר להתחיל היום

יהיו עונות נוספות לדעתך?
"אני מתאר לעצמי שתהיה עוד עונה, אבל יש מצב שאני לא אהיה בה. זאת סדרה מאוד אהובה ונצפית, אז אין שום סיבה שלא יעשו עוד עונה. כשמשהו מצליח לכולם יש אינטרס שתהיה עוד עונה".

במה אתה חושב שונה "ספיידרז" מסדרות אחרות המתאימות לילדים?
"אני לא רואה הרבה סדרות לנוער וילדים, אבל יש הרבה פעמים בסדרות נוער וילדים רצון לכוון לנוער ואז אתה מראה, כמו ב'חממה' חבורה של נוער וכמו ב'יומני החופש הגדול' ששיחקתי בהן פעם, זה מספר סיפור של נערים או של ילדים שיש להם משימה ואויבים, פה זה אמנם כתוב לילדים ונוער אבל זה מספר קודם כל על משפחה. זה ההורים והילדים ביחד. הסדרה לא בנויה כ'בואו ניתן לכם הצצה לחייהם של ילדים או נוער אחר' - לא, זה משהו של ילדים ושל מבוגרים גם וגם".

 

 

זה שונה להתכונן לסדרת נוער מאשר סדרה לקהל הבוגר יותר?
"כן, זה שונה כי יש משהו שהוא יותר קליל ושמח, אצלי לפחות, בלהשתתף בכזה פרויקט. אני לא אגיד שזה פחות מחייב - כי זה מחייב ואני מתכונן כמו לכל דבר, חשוב לי שאני אצא טוב, ושהפרויקט יצא טוב. אני בא מאוד מקצוען לדבר הזה, אבל עדיין יש בזה משהו שונה אצלי לפחות, יום לפני צילומים ל'ספיידרז' היה לי יותר שמח בלב, יש משהו יותר כיף בלהתכונן לזה, המילה היא לחלוטין כיף".

מה לדעתך חסר בסדרות הנוער בישראל?
"אם היית שואלת אותי את זה לפני כמה שנים היו חסרים כל מיני דברים, אבל היום ישראל נהיית לאט לאט בית גידול לסדרות שהופכות להיות בינלאומיות. ספיידרז היא רק דוגמה אחת! יש סדרות של נטפליקס כמו: 'שטיסל' ו'פאודה' ועוד, שהיו בשנים האחרונות וגם שחקנים ישראלים שמשחקים יותר ויותר בחו"ל. מה שחסר היום זה כסף ואז יצלמו הרבה יותר לאט אבל כך כולם ירוויחו יותר. בחו"ל יש יותר כסף, מן הסתם, אז מצלמים בקצב הרבה יותר שפוי. מבחינת התוכן והאיכות אני חושב שלא חסר ושצריך להמשיך בדרך הזאת כי זה נהיה עם השנים יותר ויותר טוב, התוכן מכובד וברמה של חו"ל. אנחנו ממש עלינו על חלק מהסדרות שבעולם".

© ספיידרז, טין ניק ב-HOT

יש מצב שתכתוב סדרה בעתיד?

"פעם הייתי בעולמות האלה של כתיבה, כתבתי סרט קולנוע ואני כותב כל מיני דברים שהם לא טלוויזיה. לא כי אין לי רעיונות, אלא כי צריך המון סבלנות כדי להיכנס לזה. לא רק כי זה לוקח זמן לכתוב סדרה שלמה אלא כל כך הרבה אנשים שכותבים סדרות ורוצים שהסדרה שלהם תגיע לטלוויזיה זה נורא קשה טכנית, כי צריך להתחיל לשכנע אנשים בכל מיני ערוצים שזה טוב, לשלוח להם סינופסיס (שזה תקציר של הסדרה). אחרי כמה חודשים חוזרים אליך, מבקשים עוד פרק ואז הם רוצים לשנות את העלילה. זה כמה שנים קדימה ומי שאין לו באמת את התשוקה או את החשק הגדול מאוד לעשות את זה אז הוא לא עושה את זה. לי אין תשוקה לעשות את זה, מצד שני אני יודע מה יקרה? אולי בעוד שנה אני אפגוש אותך ואני אגיד לך: 'את לא מאמינה! נכון בראיון אמרתי לך שממש לא? אז ממש כן, שבוע אחרי שדיברתי איתך התקשר אליי חבר עם רעיון, הקורונה המשיכה אז היה לי יותר זמן פנוי אז ישבנו על זה'. אני יכול להגיד את זה ככה באופן בלתי מוחלט, כי פעם רציתי והיום אני יודע שאני לא רוצה".

אתה גם מנחה שעשוענים בולטים - מה לגבי ליצור שעשעון משלך?

"האמת שזה כן יכול לקרות. כבר עשיתי כל מיני דברים, הייתי שותף לכל מיני דברים כאלה. אלו פרויקטים שאני יותר קרוב אליהם כיום מבחינת החשק ומבחינת האנרגיה להשקיע בכזה דבר, בניגוד לסדרה שאין לי מספיק תשוקה בשביל להשקיע כל כך הרבה אנרגיה. כאן בהחלט יש סיכוי שזה יקרה".

© לעוף על המיליון, רשת 13

איך את חווה את כל התקופה של הקורונה עם כל מה שקורה בעולם התרבות, היית משנה משהו בטיפול של הממשלה בנושא?
"הייתי נותן כסף לאנשים שאין להם עבודה, יש מדינות שעושות את זה בדרכים שלהן, אני קטונתי מלהגיד מה נכון ומה לא נכון ואיך לעשות. אני כן מצטרף למאבק. כיוון שיש לי עוד עבודה בטלוויזיה ולא רק בתאטרון, אז אני קצת במצב שונה מהשחקנים תאטרון שפשוט אין להם עבודה. גם לי אני שיחקתי בשתי הצגות שעלו בשנה האחרונה, מחזות זמר ושניהם רצו עד הקורונה במשך כמה חדשים בכל רחבי הארץ וזה הפסיק לי לחלוטין. למזלי ולשמחתי יש לי עוד מקורות הכנסה, לא רק כהכנסה אלא גם כתעסוקה, אבל אנשים שרוב השכר שלהם נשען על תאטרון נמצאים בבעיה גדולה מאוד מאוד וכרגע לא נראה גם שיש אופק לדבר הזה, מהבחינה הזאת המצב על הפנים, הייתי עושה משהו אחרת? לא, אין מה לעשות חוץ מלמחות ולמחות ולקוות שמישהו ישמע את קול האמנים וישנה את הדבר".

"אני לא יודע מה הולך מבחינת המספרים של הקורונה היום ומה יהיה עוד שבוע או שבועיים או אם הגרף עוד פעם יעלה ואז יהיה צריך להכניס אנשים הביתה. מה שאני כן יודע זה שצריך להתחיל להתייחס לאוכלוסיה הזו של השחקנים ולא רק שחקנים, גם עובדי במה, תאורנים, אפשר טיפה לחשוב באופן יצירתי ולהראות להם שמישהו מנסה למצוא פיתרון ולא אומר: 'אין מה לעשות סגור'. צריך להתחיל להקים וועדה לחשוב איך עושים, איך אפשר לעשות, איך אפשר לממן ולתגמל, אני חושב שזה התחום היחיד שבו שחקנים וכל אלה שמסביב יודעים שיקח עוד כמה וכמה חודשים עד שיחזרו לעבוד שזה מטורף".

 

 

תגובות