עדי טנא פרצה אל חיינו עם העונה הראשונה של "מקיף מילאנו" (כאן חינוכית) בתור מלי. אבל נדמה שלמרות שהיא מככבת בסדרה כבר ארבע עונות, אנו לא מכירים את מי שהיא מאחורי הדמות המיוחדת והמסובכת שהיא מציגה על המסך בסדרה המצליחה. בראיון מיוחד אנו לומדים להכיר אותה מקרוב - על ההתחלה כספורטאית אלופת הארץ, הפרישה לעולם הדוגמנות אצל סוכן שהורשע במעשים מגונים, ההתחלה המחודשת במקיף מילאנו שגרמה לה לחשוש וגם - על היציאה מהארון הכי טבעית ששמענו מזה זמן.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• נועה ברק בריאיון בכורה: "זה לא קל להתחיל לגעת בחלום"
• במיוחד לעכשיו: הסרטים שעוסקים במלחמות
• "בת השוטר 3": "צריך להתכונן נפשית שאולי זה נגמר"

"אני ספורטאית בכלל…", מפתיעה טנא בפרט ראשון על עצמה ומפרטת, "התחריתי בטריאתלון, ואפילו הייתי אלופת הארץ והייתי ממש בתוך זה עד גיל 15 בערך", משתפת ומוסיפה, "חוץ מספורט אני אוהבת הכל! אני מנגנת בפסנתר, גיטרה… אני אוהבת להתעסק בעץ ובונה דברים. אוהבת לבשל, את אמא שלי, לגלוש ולצייר. אגב, אני אוהבת שמדברים עליי ולדבר על עצמי", מקנחת טנא בצחקוק.

נשמע שהיית בדרך לקריירה בספורט, מה קרה בגיל 15 כשהפסקת עם תואר כזה מרשים?

"עשיתי חיסון פפילומה ששיחק לי בגוף ובקנה הנשימה, הייתי צריכה לפרוש. אבל יצא מזה טוב, כי משם דגמנתי והמשכתי ל׳מקיף׳ והחיים הסתדרו". 

את מציינת את זה כדבר קל, אבל קיבלת קשה את העובדה שהיית צריכה לפרוש מספורט תחרותי?

"לא, כי זה היה אחרי שזכיתי באליפות ורצוי לייעד אותי לאולימפיאדת הנוער, גם התחלתי להתאמן לזה. אף אחד לא מספר לך כמה אימונים יש בדרך לשם… הייתי מתאמנת כשניים-שלושה אימונים ביום! וזה היה לי טו מאצ'. ספורטאי מוצלח לא באמת יכול לפרוש, אז יצא שהשלכות החיסון באו לי בתקופה טובה. זה אומנם קשה להגיד את זה, אבל בתכל׳ס? זה הציל אותי".

ואז את מגיעה לעולם הדוגמנות, שינוי די משמעותי. איך זה עבד?

"ראו אותי ברחוב, לא עשיתי עבור זה כלום!", מצהירה עדי. "הסוכן הראשון שלי, ניר סנדלר, ראה אותי ואת אמא שלי ברחוב, בממילא, אמר לי 'היי!', עניתי גם. הוא שיתף שהוא סוכן דוגמנות, בראש שלי זה היה נראה קצת מפוקפק, אני מודה, כי בכל זאת בן אדם פונה אליך ככה ברחוב, אבל אמא הייתה שם. הלכנו להיפגש איתו, זה יצא לדרך ובאמת התחלתי לדגמן".

אותו הסוכן, ניר סנדלר, מבעלי סוכנות "Passion management", הורשע לאחרונה בעבירות מין ב-8 מתלוננים, מיוצגים (בהם גם השחקן והדוגמן בר ברימר) ו-שלושה מהם קטינים. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עליו בתחילת החודש 7 וחצי שנות מאסר בפועל וכן תשלום פיצויים למתלוננים.

"זו הייתה הפתעה מוחלטת", מספרת לנו עדי על הרגע גילתה על התלונות על סוכנה לשעבר. "יום אחרי התלונות היה לי יום צילום לקמפיין. אז ביום בו הכל התפוצץ, עדיין לא הגיעו אליי הידיעות בנושא, ובכלל פניתי לסוכנות כדי לקבל פרטים כמו מיקום, הסעה וכדומה, והסוכנת שעבדה אצל ניר לא ענתה לי. פתאום, ב-10 בלילה, שלחו לנו הודעה בקבוצה של הסוכנות שהסוכן שלי במעצר. אגב, עד היום לא שילמו לי על הקמפיין הזה בכלל". 

איך זה השפיע עלייך? בכל זאת הסוכן שלך.

"זה תפס אותי הכי לא מוכנה בעולם, אבל זה מאוד שינה את איך שאני מתנהלת. כל כך סמכנו עליו, הייתי אצלו שלוש שנים! הרגיש לי שאני מכירה את הבן אדם. גם קשר של סוכן ומיוצג זה כמו קשר של מאמן/מנהל חוג שהולך איתך שנים. היינו המון ביחד גם לבד, רק הוא ואני. לא שקרה משהו, אבל כל התלונות - זה שינה את זה וכאמור גם את ההתנהלות שלי".

במה למשל? 

"יותר שמה לב עם מי אני נמצאת. אני לא נאיבית ולא מאמינה לכל דבר. ההבנה שיש סוטים בעולם…" 

אחרי שעזבה את הסוכנות של ניר, טנא הגיעה לסוכנות הנוכחית שלה, "יולי מודלס", המשיכה בדוגמנות אבל גם נפתח בפניה עולם המשחק. מהר מאוד היא מצאה את עצמה בסדרת נוער חדשה (דאז) - "מקיף מילאנו", שם כאמור היא מגלמת את מלי כבר ארבע עונות, כאשר הרביעית משודרת ממש בימים אלו.

"לא היה לי רקע במשחק", משתפת עדי ומעידה כי ברגע שהתקבלה לסדרה חלה אצלה 'תסמונת המתחזה' - תסמונת בה אדם מרגיש כי אולי בחרו בו וטעו בבחירה והוא לא באמת טוב בדבר. "האודישן לסדרה היה האודישן השלישי שעשיתי בחיים. מה שאומר שאף אחד, כולל הסוכנות, לא דמיין שבאמת אקבל את זה". טנא מתארת איך שלב אחר שלב בליהוק היא מוצאת את עצמה מתקרבת אל התפקיד הנחשק. "עברתי קול בק ואז מאצ' (אודישן התאמה מול שחקן אחר שנבחן/התקבל לסדרה  - מ.א) ראשון עם שחקן כל כך מתנשא שחשבתי שאמות מהתנשאות!", מתארת וצוחקת, "אחרי זה קראו לי לעוד מאצ' עם רן מושיוב. היינו לחוצים ברמת הפיפי בתחתונים. זו הייתה חוויה כל כך קשה ומלחיצה שאני אפילו לא זוכרת אותה, אבל זה פשוט קרה".

ואז הגיע היום הראשון על הסט…

"זה היה אינטס. לא הייתי פנויה לחוות את החוויה, כי כל כך הרגשתי שאני חייבת לשמור 'שלא יגלו שאני לא אמורה להיות שם'. כמות מטורפת של רגשי נחיתות. זה תפס אותי לא מוכנה, ושם היה הפער בעיניי - שלא באמת היה לי מושג מה זה משחק. מרגיש לי שהרבה פעמים מתפספס שלהיות שחקן זה מקצוע לכל דבר, ומקצוע צריך לרכוש וללמוד. לא סתם יש לימודים למקצועות, אם זה משפטים, רפואה וכן, גם משחק - צריך ללמוד לעשות את זה. זה נכון, משחק אפשר גם ללמוד על סטים ואתה רואה 'יהודה לויים' כאלה שהם מטורפים, אבל גם זה בדם, יזע ודמעות. הרבה פעמים מתפספס שזה מקצוע! וזה שמישהי 'דרמה קווין', לא הופך אותה לג׳וליה רוברטס… לא הבנתי את האחריות והכבוד של להחזיק דמות על הכתפיים".

נשמע כמו תחושה קשה לחוות על סט בתפקיד שהוא משמעותי וגדול. באיזה שלב את מתחילה להרגיש בנוח?

"רק בעונה הרביעית", מתוודה. "רק אחרי שעשיתי קורס שבו למדתי מה זאת 'הפאקינג' עבודה הזאת. יש עבודת דמות, ויש דרך לגשת לטקסטים ולנתח אותם, ועוד מלא דברים שצריך פשוט לעשות אותם, אי אפשר פשוט לעשות מה שבא לך ושייצא טוב, זה לא עובד ככה". 

בחזרה ל-'מקיף מילאנו', הדמות שלך, מלי, עוברת במהלך העונות סיטואציות לא פשוטות בכלל להתמודדות. היא לא מוצאת את המקום שלה, משתמשת בכוח שלה לרעה, בן הזוג שלה מרמה אותה, החברה הכי טובה שלה בוגדת בה ומתחילה בזוגיות עם האקס שלה, היא מותקפת בחוף הים על ידי בני נוער והופכת לנערה חרדתית, הרבה משקל על הכתפיים עם הדמות הזאת, איך מגיעים מוכנים לזה כשחקנית מתחילה?

"אני חושבת שאי אפשר לתפוס אותך לא מוכן - אם אתה מגיע מוכן. באתי מוכנה, חרשתי. באופן כללי, לקבל את האחריות של להחזיק תפקיד על כתפיים זה מטורף! תחשוב שבן אדם מגשים את החזון שלו באמצעותך, זה פסיכי! אני חושבת שבלי קשר למסרים ולמצבים שמלי מעבירה, זו מראש אחריות להגיע הכי מוכנה שאפשר. הרמות אליהן צללתי לעומק של הסיפור של מלי בעונה הזאת איפשרו לי גם להבין את החשיבות של המסר. אם עובדים קשה הדברים עובדים, זה לא כזה מסובך. אם אני כשחקנית אבין ואנתח את המסר - הוא יעבור. אם רק אשנן את הטקסט - זה לא יעבור". 

נקלעת במציאות לחלק מהסיטואציות שקרו למלי בסדרה? 

"אובייסלי לא כמו בסדרת נוער, המציאות הייתה יותר 'סבבה' עבורי, אבל כן בטח זה חלק מהחיים. כל הקסם קורה ב'למצוץ כמו ערפד' את כל הדרמה מהחיים שלך ואז להגשים את כל השיחות מול המראה באמבטיה - מול המצלמה".

כאמור, בין הסיטואציות המורכבות שהדמות עוברת, היא נאלצת להתמודד לפתע עם חרדה, פחד מהאנשים והצורך להשתמש בגז פלפל ברחוב. 

"זה קטע", אומרת ונזכרת. "שבוע לפני תחילת הצילומים, הייתי בחניון ויצא שמישהו חשב שדפקתי לו את האוטו, וזה לא קרה! אני נהגת טובה ולא דפקתי לו את הרכב! אבל הוא חשב שכן ושאני מנסה לברוח לו, אז הוא תקף אותי פיזית. אני מהוד השרון, לא רגילה לסיטואציות כאלו, אף אחד מעולם לא תקף אותי פיזית. באופן כללי אני אחת שאם מרימים עליי את הקול אני בוכה… אין לי את היכולת לריב, ושם היה לי את התקף חרדה היחיד שחוויתי. היה קשה, אבל זה גם היה מקסים כי שבוע אחרי שיחקתי התקף חרדה של מלי בסדרה". 

ואת כעדי, יצא לך לחוות חרדה ברחוב רק בגלל שאת בחורה, או הולכת לבד במקומות מסויימים?

"ברור, ומעבר לזה שזאת חוויה אוניברסלית, זה מאוד הגיוני לפחד כי דברים קורים. עם זאת לא יצא לי להסתובב עם גז פלפל. אני בחורה חזקה. לא שיש קשר בין להיות חזקה לבין הטרדה או לא. מאז ניר (הסוכן לשעבר - מ.א) אולי לא אסתובב עם גז פלפל, אבל אני יותר שמה לב לסביבה שאני נמצאת בה באותו הרגע ומה אני עושה, לא בצורה שמנהלת לי את החיים, אבל אני עם עין פקוחה". 

חרדות, מצב לא בטוח ברחוב, מוביל אותנו ישר אל המצב הנוכחי בישראל מאז ה-7 באוקטובר. "הייתי בצומת רעננה בזמן שקרה הפיגוע בעיר. כן, אני מפחדת. זה פחד מהמציאות הקיימת", משתפת. "מבחינתי יש את החיים לפני ומה-7 באוקטובר. החיים שאחרי אולי יזכירו במעט את החיים שלפני, אבל הם אף פעם לא יהיו אותו הדבר".

בתחילת החודש, באחד מהראיונות שהעניקה עדי לתקשורת במסגרת יחסי הציבור לסדרה יחד עם קבוצת שחקנים נוספים מהקאסט, הוזכר בשאלה על זוגיות כי היא לא מחפשת בת זוג כרגע - מה שתפס את עינינו, אך צויין בכתבה במעין אגביות, שכן זה פרט שלא שמענו ממנו עד ועל עדי עד היום. 

"אין כל כך מה להסביר, זה לא שהייתה לי יציאה מהארון. פשוט כמו שיש בן זוג - אז יש גם בת זוג. אני פשוט חושבת שנשים זה דבר מטורף ומדהים! ובא לי אותן קרוב אליי…", מצהירה בבטחון, ובכלל טנא לא עושה מזה עניין וגם כאן מתייחסת לנושא באגביות, מה שמסמל את הדור שלה - שזה נורמלי וטבעי, מה שמתכתב גם עם המסרים של הסדרה. "גם לא הייתה יציאה מהארון גרנדיוזית בבית, קיבלו את זה בסבבה, וגם מי הם שיגידו לי את מי לאהוב?".

יצא שביקשת מהיוצרים של "מקיף מילאנו" אולי רומן חד מיני למלי?

"כן! אמרתי להם: 'חבר׳ה! מלי לסבית! איך אתם לא רואים את זה?!', אבל היא עם הבנים שלה… אבל אין אני אומרת לך בסוף היא תהיה עם זיו כץ! (קים אור אזולאי בסדרה - מ.א). תאר לך אם תהיה עונה חמישית - טוויסט מטורף! יואו, הלוואי, חלום! ולא כי קים הכי שווה בארץ. הכי לא קשור!", צוחקת.

בחזרה למשחק - בא לך לפרוץ בגדול כשחקנית?

"בא לי הכל!", מכריזה בבטחון. "ומה שהכי בא לי עכשיו זה ללמוד משחק. אני בדיוק מתחילה עוד קורס, אני עובדת וממנת את זה. לא אכפת לי במה לעבוד כל עוד אני יכולה לממן לעצמי את הלימודים. לימודי משחק זה טירוף. זה מדהים, אני לא רוצה לקחת את האחריות של להחזיק עוד תפקיד, עכשיו אני רוצה ללמוד כי כשאני אקח עוד תפקיד, אני רוצה להגיד בפה מלא: 'אף אחת לא יכולה לעשות את זה כמוני', לא כי מיוחדת, אלא כי מתוך הלמידה אני יכולה להבין משהו על הדמות שמישהי אחרת לא יכולה להבין".

רגע, זה אומר שכרגע את עושה 'פאוז' בכל הנוגע לאודישנים חדשים? 

"עכשיו אני עושה רק אודישנים שאני באמת מאמינה שלי יש אמירה להגיד, להוסיף או לתת בהם. אני באמת רוצה לגשת לאודישן מתוך ידיעה ברורה ש׳איזה כיף להם שניגשתי עכשיו׳. רק עבודה קשה יכולה להוביל אותי למצב הזה".

עד כמה את קשה עם עצמך?

"בכלל לא, וזה תהליך שעברתי עם ובזכות 'מקיף מילאנו'. זה קרה כשהבנתי שכל מה שהכי מביך בעולם נמצא לעיני כל באינטרנט - כשאני כבר בגישה של 'אז יראו את זה, אז מה?'. אני מעריצה אנשים שעושים דרך באופן כללי וכאלו שגם עושים זאת לעיניי הציבור. מול כולם. אני חושבת ש'מקיף מילאנו' מציגה את הדרך שלי והיא מתחילה.. נמוך!", מספרת עם חיוך מובך וצחקוק. "אני מעריכה את עצמי מאוד על האומץ להתמודד עם זה. אני חושבת שזה יהיה מאוד נחמד לראות איפה התחלתי ואיפה אסיים. גם נחמד לי שאנשים אחרים יוכלו לראות את זה".

התחלת את 'מקיף מילאנו' כתלמידה בעצמך, כיום את אחרי צבא ובעלילה התלמידים שהכרנו יתגייסו בסיומה אל הצבא, מה שלא יפתיע אם יחליטו לבסוף להכריז שזו תהיה העונה האחרונה.

"זה עושה לי לבכות, אני כל כך אוהבת את כולם. אנחנו יחד ארבע שנים, זה 'פאקינג' מלא זמן! נהיינו חברים ממש טובים, חברים שהם משפחה, חברים של החיים הרגילים לא 'חברים של תעשייה'".

אף אחד לא ציפה גם להצלחה המטאורית של הסדרה. זו הייתה סדרת נוער ראשונה של כאן חינוכית תחת המעבר לתאגיד, אז גם אנחנו כתקשורת וכצופים באנו יחסית סקפטיים לעניין - ופתאום היא הפכה לסדרה עם הצלחה מסחררת, כולל כמה זכיות מרשימות אצלנו בפרסים.

"אנחנו הכי התייחסנו לזה ככה. גם תחשוב שצילמנו ועברה שנה עד שזה שודר. החיים המשיכו ופתאום שנה אחרי זה קרה. הייתי בצבא, יצאתי שבת ראשונה בטירונות, הלכתי לים וראיתי התרחשות. ככה הבנתי שזה יצא בכלל! לא ציפיתי שזה יצליח ככה, זה התעלה כל מה שדמיינתי". 

פתאום מלא אנשים מכירים אותך.

"אני נזכרת שאנשים מכירים אותי רק כשאומרים לי 'אנחנו מכירים אותך'. אני זוכרת שפעם אחת הלכתי בזיכרון יעקב, ועברתי במקרה לתוך פעולה של הצופים… הדברים שקרו שם… בקושי שרדתי כדי לספר! אני חושבת הם באמת האמינו שאני איזה מייקל ג׳קסון באותו רגע! זה היה הדיבור. זה היה פיפי. זאת הייתה מאסה עצומה של בני נוער. זה כיף". 

לא הבהיל אותך?

"זה אולי היה מבהיל את מלי, אבל לא את עדי. זה נייס שזה קורה, כיף שאני יכולה לשמח אנשים. אני מייצגת בשביל הילדים והנוער שבאים לראות אותי מישהו מהטלוויזיה, אז אם יש למשל הקרנה או השקה והם באו מרחוק בשביל לראות אותי, אני משתדלת להישאר עד הסוף ומנסה להצטלם עם כמה שיותר. אני לא נרתעת מזה, וזה לא מלטף את האגו, זה פשוט בדיוק מה שזה - יחס עם הקהל שאוהב ומכבד את מי שאתה, על המסך או במציאות". 

מה היית כותבת למלי, מלבד הרומן הלסבי שהזכרת?

"אני חושבת שהסיפור של מלי, עם כמה שהיא עברה 'שיט' והייתה רוב הזמן עצובה  - נכתב טוב מאוד! זאת דמות שמעבירה מסרים בלי שיקראו לה 'מעבירת המסרים', היא מצדיקה את הפלטפורמה בעיניי. יש אותה ברמות. הכותבים מוכשרים בטירוף. מי שמי לכתוב בכלל?!".

טוב עדי, אני חושב שנצא מהראיון הזה שאנחנו לחלוטין מכירים אותך. אבל בראייה עתידית איפה לדעתך נפגוש אותך?

"וואו. הכי בא לי לדעת לחלוטין מה אני עושב וככה לגשת לתפקידים שהם הכל מהכל, מה שאפשר. בא לי לעשות אקשן, בא לי תפקידים 'גל גדותיים', וגם בא לי קומדיה. כי משחק בקומדיה זה משהו שלדעתי הכי קשה לרכוש אותו - בא לי לעשות קומדיה, לפתח אינטלינגציה מספיק טובה כדי לדעת לשחק וגם להצחיק"', מסכמת.

תמונות מקצועיות: צילום: לימור צל גוזלן | סטיילינג: חן אלקלאי | איפור: ארקדי דור | שיער: יעל איתן