אורי מינקובסקי: "אי אפשר להצליח רק מפרוטקציות". צילום: קוקו

אורי מינקובסקי: "אי אפשר להצליח רק מפרוטקציות"

אורי מינקובסקי רק בת 15 וזכתה להציג את עיצוביה בתצוגה מיוחדת עמוסת כוכבים. בראיון מיוחד היא מספרת על החלומות, מקורות ההשראה וגם על ההרגשה לראות את הבגדים בעיצובה על המסך הגדול

מעצבת האופנה הצעירה אורי מינקובסקי הציגה השבוע את עיצוביה בתצוגת אופנה חגיגית שנערכה במסגרת חגיגות 80 שנה למועצה המקומית כפר שמריהו, כשההכנסות מהתצוגה נתרמו לעמותת "ילדי עולם האושר" הפעולת למען ילדים חולי סרטן . לכבוד האירוע המרגש, שוחחנו עם מינקובסקי על תהליך העבודה הייחודי שלה ועל הצורך להוכיח את עצמה כמעצבת עצמאית ולא רק כ"בת של".

עוד בערוץ האופנה של פרוגי:

מדוע היה לך חשוב דווקא להשתתף בתרומה למען ילדים חולי סרטן?                                      

"התצוגה הייתה במסגרת חגיגות 80 שנה לכפר שמריהו, כשכל הכנסותיה נתרמו למען ילדים חולי סרטן. היה לי מאוד חשוב לקחת חלק באירוע דווקא בשל תרומתו הענקית לעמותת "ילדי עולם האושר", משום שעמותה זו גורמת להעלאת חיוך לאותם ילדים חולים ועוזרת להם להיות מאושרים - בדיוק אותם דברים שאני דוגלת ומאמינה שצריכים להיעשות".                     

מהי ההשראה לקולקציה אותה את הצגת על המסלול?
"הקולקציה החדשה שהוצגה בתצוגה היא קולקציית קיץ 2017, והיא בצבעים יותר קיציים עם בדים יותר דפוסיים. ניתן לראות יותר משיכות צבע מאשר פסים גיאומטריים. בנוסף בקולקציה יש גזרות חדשות ומרעננות לקיץ ובדומה לקולקציות הקודמות הכל מאוד צבעוני ושמח".

© קוקו

ספרי על תהליך העבודה על הקולקציה.
"העבודה על הקולקציה הזו בדומה לשאר הקולקציות בעבר, מתחילה בחדר שלי כשאני לוקחת לי את אחת ממחברות העיצוב שלי וכמובן גם את ערכת הצבעים הענקית שלי ומתחילה לשרטט. בשלב השני אני הולכת לחפש בד התואם את הדמיון שלי ששרטתי על הדף. בשלב השלישי השרטוט והבד עוברים אל התופרת שגוזרת גזרה חדשה ומתחילה בשלבים לבנות את הדגם החדש. לבסוף, החלק הכי כיפי שהוא לקבל את הבגד המוכן ולמדוד אותו. לראות את כל העבודה הקשה וכל מה שדמיינתי מההתחלה בראש הופך למציאות זו חוויה מטורפת ומהממת. לאט לאט אוספים עוד דגם ועוד דגם ונאספת לה הקולקציה".

במה שונה תהליך העבודה עם אביך, מעצב האופנה ירון מינקובסקי, מאשר תהליך העבודה לבד?
"תהליך העבודה שאני עושה עם עצמי בחדר הוא בעצם פריקת כל הרעיונות שיש לי בראש לתוך הדף. לפני שהסקיצה עוברת לתופרת אני מתייעצת עם אבא שלי והוא מסביר לי את האפשרויות שיש, האם ניתן לבצע את הדגם או לא, באיזו צורה, הצעות לשיפור ועלויות. אני לומדת מאבא שלי המון, הרי הוא כבר עובד במקצוע למעלה מ-35 שנה והוא בעל הניסיון החל מניהול עסק ועד לבחירת בדים ולצורת התפירה שלהם".

אורי ואביה המעצב ירון מינקובסקי
אורי ואביה © אביב חופי

מתי הבנת שאת רוצה ללכת בדרכו של אביך ולהיות מעצבת אופנה? האם את מרגישה את חובת ההוכחה להוכיח שאת לא רק "הבת של"?
"אף פעם לא מצאתי את עצמי יושבת ומסכימה עם עצמי שאני אהיה מעצבת אופנה, זה משהו שהוא די ברור לי מההתחלה. אבא שלי הוא מעצב האופנה ירון מינקובסקי ואמא שלי היא השחקנית פזית מינקובסקי. כשאמא הייתה בהצגות הייתי נשארת כתינוקת קטנה בלול בחנות של אבא שלי, וככה גדלתי בין המכונת תפירה לבגדי ההוט קוטור שיוצאים ממנה. מגיל 3-4 התחלתי לצייר ולעצב בגדים, ובבת מצווה הוצגה תצוגת האופנה הראשונה שלי בה ההורים שלי רצו להפתיע אותי, אספו את העיצובים שלי והפכו את ציורי האופנה שלי למציאות.

אבא שלי הוא מגדולי המעצבים בארץ ועם כך באה גם חובת ההוכחה. אני מאמינה שאי אפשר להצליח רק מפרוטקציות, זה או שיש לך את זה או שאין לך את זה. ברגע שיש לך את זה, צריך ללכת על הכשרון בגדול ולכוון אותו לכיוון הנכון שיוביל אותך למעלה".

בימים אלה עולה בבתי הקולנוע הסרט "כמעט מפורסמת" בו נועה קירל לובשת בגדים בעיצובך. איך הייתה ההרגשה לראות את הבגדים שעיצבת על המסך הגדול?
"לראות את הבגדים, הפוטוגנים יש לציין, שעיצבתי על המסך הגדול זה מטורף לגמרי. זוהי עוד נקודה בדרך לפסגה ואני לגמרי מרגישה שהבגדים התחברו בצורה מושלמת לווייב של הסרט הקליל והצעיר הזה".

© צילום מסך מיוטיוב

מהם החלומות שלך בהתקדמות בעולם האופנה, לאן השאיפה להגיע?
"אני נערה שתמיד שואפת גבוהה ומציבה לעצמי מטרות. החלומות שלי בהתקדמות בעולם האופנה הם לפרוץ גבולות ולהגיע לאן שאף מעצב ישראלי עוד לא הגיע. לעמוד בין בתי האופנה הגדולים ביותר בעולם ולעבוד בבתי עסק רבים המוכרים שלל מוצרים, החל מבושם ואקססוריז ועד לאותן שמלות מהממות".

לסיכום, איפה את רואה את עצמך עוד עשר שנים?
"בעוד עשר שנים אני רואה את עצמי בתצוגה הבאה שלי בשבוע האופנה בניו יורק, עם מספר נרחב של סניפים ברחבי העולם ואת המותג שלי נמצא בכל רשימת המשאלות של כל ילדה".

© קוקו
תגובות