את זאק פקיאל כולנו מכירים מסדרות טלוויזיה בהן כיכב, ביניהן: "פוראבר" ו-"פלאשבק" ובתקופה האחרונה גם בעונה השנייה בתאג"ד. לאחרונה, הוא עובד על פרויקטים שעוסקים בחיבור התרבויות בארץ, בעיקר תרבות ישראלית וצרפתית, שמטרתם לגשר ולקרב בין האזרחים במדינה. אחד הפרויקטים הוא "מתורבתים", הכולל שירים צרפתיים וישראליים כאחד, מהתקופה בה נולדנו עד לתקופה בה אנחנו חיים. מן מסע תרבותי ותקופתי המביא חוויה מוזיקלית ומאחדת שתקרב בין לבבות האנשים מהמדינה ללא הבדל מוצא ותרבות. בראיון איתו ערכנו, סיפר לנו זאק על הפרוייקט, מהיכן הגיע הרעין ומה המטרות. שוחחנו גם על תקופת הקורונה ואיך הוא מתמודד איתה, וגם על הפרט המפתיע שלא בטוח שכולכם ידעתם.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

• שון בלו: "אחי התאום ואני ילדי מבחנה"
• לכבוד חודש אלול: עומר אדם משגר סינגל מרגש
• כועסת על האקס: שירה מרגלית בשיר עצבני

לאחרונה התחלת לעבוד על פרוייקטים שעוסקים בחיבור תרבויות בארץ, בדגש על התרבות הצרפתית והישראלית. מאיפה הגיע הרעיון?

"התחלתי לעבוד על כל מיני פרוייקטים העוסקים בהנגשת התרבות הישראלית לצרפתים והפוך. הרעיון נובע מעצם העובדה שאני עשיתי עלייה לארץ לפני 14 שנים ואני רוצה לאחד, אני רוצה לקחת את כל מה שמיוחד במדינה הזאת ולהפוך אותו לאחד. לצמצם את הפילוג והשוני. אני בעצמי חווה את השוני, לדוגמה כשאני מדבר עם מישהו ואז פתאום במהלך השיחה הוא שומע איזה משהו מוזר במבטא שלי - אנשים מגיבים לזה ואני מרגיש פתאום זר מעצם העובדה שאני צרפתי למרות שאני גר פה כבר חצי מהחיים שלי. הבנתי בעצם שהדרך הכי טובה שאני יכול להיות בה אני היא למצוא את האמצע בו אני גם צרפתי, גם ישראלי ובו אני לא זר. אני בתור ישראלי רוצה שהצרפתים יפסיקו להישאר בתוך הקהילה הזו ויצאו החוצה ויחשפו קצת ויקבלו את התרבות ובעצם ישתלבו ואותו הדבר לישראלים, שלא תהיה עבורם סטיגמה על הצרפתים. שהצרפתי פה יהיה חלק מהעם. אגב, זה מתחיל מצרפתים אבל זה בשביל כולם: בשביל האמריקאים, בשביל הרוסים ובשביל עולים בכללי, המטרה שלי היא שתהיה פה תרבות מכל התרבויות שיש בעולם שמרוכזות פה בארץ".

מי קהל היעד של הפרוייקט?

"כולם כאחד. מהסיבה הפשוטה שאני רוצה להשוות בין הסגנונות המוזיקליים. אני רוצה לשלב בסגנונות גם של פעם - מהתקופה בה נולדתי, זאת אומרת שירים של שלום חנוך, אריק איינשטיין וכו' וגם צרפתיים כמו ז'אק ברל. כמו כן אני לוקח שירים מהתקופה העדכנית יותר. אני עושה מופע שהוא חצי-חצי. ארבעה שירים בעברית וארבעה בצרפתית ואני מאחד בסגנונות של כל השירים במטרה שיהפכו לאחד. הסגנון שאני רוצה להגיע אליו זה איזשהו שאנסון ג'אז - מזרח תיכון. בנוסף, בשירים שאני מתכנן להוציא, אני מתכנן להוציא אלבום EP של ארבעה שירים שהוא יהיה גם חצי-חצי. שניים בעברית ושניים בצרפתית. הכל מקורי, מילים שאני כותב, לחן של מישהו אחר או מילים שמישהי אחרת כותבת יחד איתי. אז נכון אני פונה לשני הצדדים אבל המטרה שלי היא שמחר לצורך העיניין תשמעי ברדיו שיר בצרפתית של יוצר ישראלי וזה יהיה דבר רגיל. המטרה פה היא לא הפרסום, זה הבונוס בסיפור. המטרה היא שאנשים מתרבויות שונות ירגישו חפשי ליצור ולשתף, שזו תהיה התחלה של משהו".

כאמור, עלית לארץ לפני כ-14 שנים בהיותך נער בן 14 בלבד. באילו קשיים נתקלת בעקבות העלייה?

"אני לא יודע אם באמת נתקלתי בקשיים חברתיים, כי מאוד קיבלו אותי ולא היו בעיות מהצד הזה. הקשיים היו באמת ללמוד את השפה שזה היה לא פשוט בכלל. בהתחלה דיברנו באנגלית ולאט לאט כשלמדתי את השפה אז נכנס יותר קושי מהצד החברתי מהבחינה שאין לי חברים טובים, אני לא יכול ליצור שיחות עמוקות ולהיכנס ללב הדברים שאתה לא מכיר את השפה כמו שצריך. הקשיים לא נבעו מזה שעשיתי עלייה, אלא שאבא שלי חלה כשנתיים לאחר העלייה ובעקבות זה באו הרבה קשיים. אבל מאוד התחזקתי בעקבות כך".

עד עכשיו נחשפנו יותר לצד התיאטרלי שלך וכעת גם למוזיקלי. לאיזה צד אתה יותר מתחבר?

"אני לא חושב שיש צד שאפשר להגיד שאני יותר מתחבר אליו. כשהתחלתי לשיר הייתי בערך בן 14, זה היה בשבת חתן של בת דודה שלי והתחלתי לשיר פיוטים וכל מי שהיה מסביב התרגש נורא. דודות שלי וכל מיני אנשים במשפחה התחילו לבכות וזה ריגש אותי כל כך שגם אני התחלתי לבכות. אני יכול להגיד לך שאני שר, או כששרתי בזמנו, הרגשתי כאילו אני ערום". 

"המשחק הגיע בדרך אחרת מאוד, זה לא משהו שתכננתי או חשבתי שאעסוק בו בהתחלה. זה ממש משהו שלמדתי. מעבר לזה שזה מקצוע שלמדתי זה משהו שאני אוהב היום מעל הכל ואני שמח שאני נתקלתי בזה בדרך. זה עולם אחר, זאת אומרת שאני משחק אני מישהו אחר, אני לא מעמיד פנים שאני מישהו אחר אלא אני חווה רגעים ורגשות שאני זוכה לחוות אבל אלו חיים של מישהו אחר, לרגע אני כבר לא אני. לעומת זאת, בשירה, זו הדרך לחשוף את עצמי והכי להראות מי אני, מי זה זאק. שאני לא צריך לדבר יותר מדי רק לשיר את מילות השיר ולהוציא אותן החוצה וכל הנשמה שלי יוצאת איתן. אני לא צריך לחשוב על איך לדבר ובאילו תנועות להשתמש, יש את השיר ואני מגיש אותו כלפי חוץ. השירה היא פשוט להציג את עצמי והמשחק הוא כל מה שזאק רוצה אבל הוא לא יכול להיות - אז הוא זוכה לחוות את זה".

ויש עוד צדדים שטרם נחשפנו אליהם?

"אני לא יודע אם נחשפתם אליהם, אבל אני כן שיתפתי אותם קצת. אני מבשל. אם לא הייתי שחקן כנראה שהייתי שף. בזמנו ההתלבטות הייתה או ללמוד משחק או ללמוד בישול והלכתי על המשחק. אני מאוד אוהב לבשל ועשיתי גם כל מיני סרטונים באינסטגרם בהם אני משתף מתכונים שלי ושר שירים בצרפתית - כל שיר מקבל את המתכון שלו וכל מתכון מקבל שיר. לצורך העניין, אני עובד עכשיו על הופעה שתכלול חיבור בין הלהקה איתה אני מבצע את השירים בפרוייקט לאיזשהו שף ושאנחנו נעשה כולנו יחד אירוע בתקופת הקורונה לכמות האנשים שתתאפשר ואנחנו נמכור את זה כקונספט שבאים לעשות ארוחה לאנשים ויש בסוף הארוחה מופע של שירים בצרפתית ובעברית, גם מוכרים וגם שירים מקוריים כמו השיר שאני מוציא ממש בקרוב".

אם היית יכול ללכת לזאק בן ה-14 שבזה הרגע עושה את צעדיו הראשונים בעלייה למדינת ישראל, מה היית אומר לו?

"תחזיק חזק, הולך להיות מסע מטורף. תהיה חזק כי דברים לא פשוטים מגיעים אבל בסוף יהיה טוב".

מה אתה הכי אוהב בישראל?

"אני יכול להגיד את התשובה הכי קלישאתית אבל הכי אמיתית שיש - ישראל זה הבית שלי. מישהו שלא גר בחו"ל כמוני ולא חווה את הדברים שאני חוויתי שם לא יבין מה זה להגיע למדינה בשנת 2006 בעיצומה של המלחמה ולהרגיש פה יותר בטוח מאשר מה שהרגשתי בצרפת. אז שאני חוזר לפה אני מרגיש שאפשר להירגע והכל טוב, אני בבית. אני מרגיש פה שייכות, שאני חלק".

בוא נדבר על התקופה הנוכחית, תקופת הקורונה. איך אתה מתמודד איתה?

"אני בקורונה נמצא בצד של אלה שמקבלים אותה טוב. אני שחקן וכמו שאנשים יודעים ואולי לא יודעים, שחקנים לא עובדים כל השנה. שחקנים שמאוד עסוקים כן אבל אני עדיין לא הגעתי למעמד הזה שאני עובר מפרוייקט לפרוייקט ולכן עם הזמן ועם הקריירה שפיתחתי אני למדתי מה זה להיות בבית ולעבוד וליצור. אז כשנכנסה הקורונה לא עבדתי כי הייתי בצילומים של תאג"ד שנגמרו כמה חודשים לפני ואז לא עבדתי. ואז הגיע הסגר ופתאום כולם נכנסו לסירה שלי. פתאום אף אחד לא עבד ואני הרגשתי 'אוקיי, עכשיו כולם במצב שלי? אני צריך להתקדם'. הם עכשיו הגיעו לרמה שלי ואני נמצא פה כבר כמה זמן ומשם הגיע הרעיון. כמו כן, אני כותב סדרה כבר תקופה עם כמה אנשים שמתקדמת מאוד יפה וזה נבע בזכות זה. מעבר לזה, במהלך הָקורונה הקשר שלי ושל אבא שלי שטיפלתי בו ועזרתי לו רבות במהלך התקופה התחזק מאוד. אני מבחינתי הרווחתי את אבא שלי ביג טיים בקורונה, זכיתי באבא שלי מחדש. אז נכון אנחנו נמצאים היום במצב קשה - אין כסף ואין עבודה וזה דבר שהוא קשוח אבל הקורונה בסופו של דבר היא זו שהביאה אותי לעבוד על הפרוייקט, ליצור ולהתראיין לכאן היום, ואפילו לשחרר בקרוב שיר על אבא שלי בצרפתית, שכתבתי לפני ארבע שנים. אז הרווחתי בסופו של דבר".

בתקופה האחרונה לקחת חלק בעונה השנייה של תאג"ד. איך הייתה העבודה על הסדרה?

"אני מאוד נהנתי. ציון התעקש שאני אקח את התפקיד הזה כי אני לא הייתי מיועד אליו בהתחלה כשהלכתי לאודישנים. אני זכיתי, זכיתי שהוא ממש כתב תפקיד שהוא אומנם קטן והמקום שלו הוא בעיקר תומך שזה משהו שאני לא רגיל לעשות בדרך כלל. אבל עבדתי עם אנשים מדהימים והכרתי את דור שמשחק את בועז, ממש כמה ימים לפני תחילת הצילומים והיום הוא באמת אחד החברים הכי טובים שלי. אז רק מהבחינה הזו אני כבר זכיתי, לעבוד עם ציון היה בכל מדהים הוא נותן חופש והוא אמר לי לקחת את הטקסטים לאן שאני רוצה ולעשות איתם מה שאני רוצה ובכל פעם שהצעתי משהו זה התקבל בברכה".

היית רוצה יותר תפקידים מוזיקליים בעולם המשחק?

"כן, אני ממש לא פוסל את זה. ב'פוראבר' היה לי תפקיד כזה וזה היה ממש מהנה ומיוחד. אני מודה שעד עכשיו לא עשיתי ממש צעד לגבי קריירה מוזיקלית ועכשיו זה קורה. אז לפי דעתי אם יציעו זה יהיה מאוד מרגש ואני מאוד אשמח לזה".

מה השאיפות שלך עם הפרוייקט והקריירה המוזיקלית בכללי?

"השאיפה שלי בפרוייקט עם השיר החדש שאני תכף משחרר על אבא שלי היא כמו טבילת מים, היה לי מאוד חשוב שהוא יהיה עד לתהליך שלו. לאבא שלי קוראים אוליביה, שזה עץ זית בצרפתית. כל השיר מתעסק בכמה ואיך הוא משפיע עליי בחיים אז המטרה שלי היא קודם כל שהוא יכיר את הפרויקט ויאהב אותו ואת השיר שנכתב עליו. בקריירה עצמה היא שכמה שיותר אנשים שלא מבינים את השפה ירצו לשמוע את השיר הזה ויתעניינו בו מבלי להבין את המילים. אני רוצה שיתרגשו ממנו ויתנו לו מקום. השאיפה היא להגיע לכמה שיותר תחנות רדיו וליותר אוזניים. שאנשים יבינו שיש לזה מקום וירצו לתת אותו ושבעקבות כך, יוצרים אחרים ייצרו וישירו ויבינו שזה אפשרי, שנבוא, נעשה ונקדם".