זווית אחרת: שיריו של רן דנקר מעבירים מסר בתקופת הקורונה. צילום: רפי דלויה

זווית אחרת: שיריו של רן דנקר מעבירים מסר בתקופת הקורונה

איכשהו, בהתאם לרצון של רן דנקר לאחד את כולם בתקופה הזאת ולהימנע משסע חברתי, מתברר שלא מעט מלהיטיו לאורך השנים די תואמים לסיטואציות בשנה האחרונה • מ"שווים" ועד "לב אמיץ" - אלו השירים שמקבלים אור אחר בתקופת הקורונה

אי אפשר להתעלם מהמסרים שרן דנקר מנסה להעביר בשבועות האחרונים בחשבון האינסטגרם שלו. הוא מדגיש שלא מדובר בלהציג צד פוליטי כלשהו - אלא שדווקא עכשיו, עם כל ההפגנות והמצב שנוצר מהקורונה, זה הזמן לאהבת חינם, להימנע מאלימות, לשאוף לאחדות, לאופטימיות ולתת כבוד אחד לשני, לא משנה מי הוא, מה הוא חושב, עבור מי הוא מפגין או על מי הוא מגן. מעבר למילים אותן כותב ומביע, עצומה אזרחית שארגן כדי לקרוא לכולם להימנע ממלחמת אחים, דנקר מעביר את מסריו גם דרך שיריו שהפכו ללהיטים ומקבלים משמעות אחרת גם בסיטואציה הנוכחית. אספנו כמה משיריו של הזמר שהכי מעבירים מסר נוסף בתקופה האחרונה.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

שווים

הייחול וההבנה שכולם צריכים להיות בני אדם שווים, ללא הבדל דת, גזע, מין, נטייה מינית או מעמד חברתי - כולנו בני אדם ובקורונה הצלחנו להבין זאת קצת יותר כי הנגיף לא מדלג מעל אף אחד ופגע בכלל האוכלוסיות והתחומים. "שווים" מדבר בדיוק על המסר אותו דנקר רוצה להעביר - אהבת חינם, כך סתם כי אפשר, למרות שלא תמיד כולנו מצטיירים כשווים - בפנים אנחנו כאלה.

 

כשאומרים לי לא לרקוד

מדובר באחד מלהיטיו החדשים של דנקר שיצא בתזמון מדוייק עם הגל הראשון של הקורונה. עולם התרבות נסגר, אומנים רבים נאלצו לשבת בבית ובעצם נדרש מהם, כמו בשאר המקצועות, "לא לרקוד". איכשהו כל מילה ומילה בשיר התאימו לסיטואציות של סגר והנחיות מגבילות בתקופה הזאת והשיר קרא לכולם להביע את עצמם. כן לשמור על ההנחיות, אך לא לוותר על התרבות - למרות שלטענתו האישית נוח למקבלי ההחלטות להשאיר את המצב כך. רק בשישי האחרון דנקר עצמו קיים הופעה מיוחדת ב"זום" שכל הכנסותיה היא עבור פועלי התרבות - אלו שלא נמצאים בפרונט אלא מאחורי הקלעים ועבודתם נעצרה לחלוטין.

 

עוד מעט

שיא הנושא של "השיר שלנו" הפך לשיר אופטימי במצב הקיים. "עוד תראה שיום יגיע" - יום אחד זה יסתיים, זה יהיה מאחורינו. אולי "כל זה לא חלום" - אבל בינתיים חשוב לשמור גם על מצב הרוח, במיוחד כשקשה והכל נראה אפור. הבית המדוייק ביותר לדעתנו למצב הוא: "עוד מעט תסתובב ותראה ליד הדלת ילדים עומדים ומחייכים. תסתכל ותזכור איך פחדת ללכת..."

 

כמו רובין הוד

השיר הנוסטלגי מפסטיגל 2004. אם שווים דיבר על השוויון, שיר הפסטיגל מדבר על עולם מציאותי בו לא כולם שווים, יש מעמדות בחברה, שוני אקונומי - אבל יש מי שנלחמים על הקול שלהם ודוגלים במנטרה של "מאמינים שיש עתיד ולא הכל אבוד" ו-"יום אחד נבנה גם גשר ונחזיר את השמחה". אמן!

לב אמיץ

שיר פסטיגל נוסף של דנקר שמקבל אור אחר בתקופה הוא "לב אמיץ" מ"פסטיגל פנטזיה". השיר מדגיש את החשיבות בלדבר, להציג את המחשבות שלך, לא לוותר על להשמיע את הקול שלך - לא משנה מה הוא ולהיות אמיץ. דווקא מהנקודה בא 'הכל נראה שחור ולא ברור' - הקול שלכם הוא זה שיכול לתת לכם את האור, פשוט תשמיעו אותו ואל תתייאשו.

 

משהו אחר

"מתוך החשיכה מצאת פתח יציאה"; להיט הנושא של אלבום הקאמבק המוזיקלי של דנקר. גם כאן מדובר בשיר מלא אופטימיות והבנה שיש לנו את הכוח לשנות דברים וש"משהו אחר עומד לקרות הלילה". לצד האופטימיות, יש ב"משהו אחר" גם מסר מחאתי ובועט עם או בלי להתכוון ("מוכרח להימתח מעבר לגבולות המסומנים"). 

 
תגיות
תגובות