מפציע באור משלו: אור עמרמי ברוקמן נכנס לעולם של הבוגרים. שי פרנקו

מפציע באור משלו: אור עמרמי ברוקמן נכנס לעולם של הבוגרים

אור עמרמי ברוקמן בראיון מיוחד על הסינגל החדש ששחרר, המעבר לגיל 18 והכניסה לעולם המבוגרים, החיים במשפחה גאה וגם: איך הוא מסכם את השנה שחלפה מאז זכייתו במקום השלישי ב"כוכב הבא"?

בשלהי שנת 2019, עוד לפני שתקופת הקורונה בכלל נשמעה ברחובות, עלה נער בהיר עור עם שיער אדמוני, סומק בלחיים וכריזמה מטורפת על בימת "הכוכב הבא לאירוויזיון", וביצע את האודישן הטוב ביותר בתכנית ששבר את שיאי האחוזים בכל עונות הפורמט. כבר מרגע זה, הבינו השופטים והקהל בבית שלא מדובר בעוד כוכב ריאליטי אלא בזמר מהשורה הראשונה שלגמרי הולך להיות הדבר הבא במוזיקה הישראלית. מכאן, הדרך אל המקום השלישי בגמר הייתה סלולה ואהודה בקרב הקהל. מאז, הספיק לשחרר שני סינגלים, שהאחרון בינהם היה לפני חודש בדיוק וכבר צבר נתוני האזנה מרשימים במיוחד, לככב בקמפיינים שונים ולקטוף תפקיד משחק ראשון ב"כאן 11".

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

לרגעים ניתן כמעט ולשכוח שמאחורי הקול העמוק והאישיות הכובשת עומד בסופו של יום נער, שזה עתה חגג יום הולדת 18 והפך לחוקי מן המניין. הראיון נפתח בשאלה שמתכתבת עם התקופה הנוכחית כשנשאל מה הוא מאחל לעצמו ליום ההולדת שחל לפני שבועות אחדים. "אני מאחל לעצמי לגעת בכמה שיותר אנשים עם המוזיקה שלי, להתפתח ובאמת להגיע לכמה שיותר לבבות", מספר בגילוי לב וממשיך: "אני מאחל לעצמי ובעצם גם לכולנו לעבור את התקופה הזאת שנראת קורונה. שנוכל לחזור להופיע, להתקרב".

© צילום מסך מאינסטגרם

באמת לא יצא לנו לשמוע אותך בהופעה חיה משלך.

"זאת המטרה. להתחיל לעבוד על סיבוב הופעה שיצא אחרי הקורונה ולרוץ איתו החוצה בעזרת השם".

בתקופה האחרונה אתה מצלם סדרה חדשה, ספר לנו קצת על הדמות אליה נכנסת.

"האמת שהדמות שלי מאוד מזכירה לי את עצמי, אני מאוד מזדהה איתה. היא דמות מאוד חזקה ודמות שאני חי אותה. אני מאוד מתחבר אליה. אני רואה המון קווי דימיון ביני לבין הדמות שלי. תום שובל הוא הבמאי, העבודה וההזדמנות מדהימה וזה כיף אחד גדול".

המעבר מקריירה מוזיקלית לקריית משחק זה משהו שתכננת?

"לא, כי אני לא מחפש קריירת משחק או קריירה מוזיקלית. אני בא לתת עצמי, את מה שאני אוהב, את מה שאני מאמין בו. אם זה לכתוב שירים ולהוציא ולשיר אותם, אם זה לשחק - שזו זכות גדולה לקחת חלק בסדרה כזאת, זה יהיה משהו מהמם. אני מאוד אוהב את השילוב הזה".

לאחרונה הוצאת את השיר החדש לך, "ורוד זוהר". איך הייתה העבודה עליו?

"הייתי במערכת יחסים וכשהיא נגמרה, התחלתי לכתוב טקסט ולא הצלחתי לסיים אותו, לא הרגשתי שלם איתו. אחרי כמה זמן התקשרתי לסתיו בגר, מפיק מוזיקלי מדהים וגם חבר טוב ובאמת מהרגע שהגענו לאולפן וסיפרתי לו את הכל הדברים התקדמו במהירות ובסוף היום כבר מעט סיימנו את השיר - היה ביט, היו מילים, היה פזמון כמעט שיר שלם היה מוכן. זה היה כיף גדול לעבוד איתו. על הקליפ אחראי עומר אלוני שהוא מוכשר ברמות והוא עשה עבודה מצויינת ואני מרוצה ברמות מהתוצאה".

 

אתה שלם עם תהליך העבודה?

"כן, מאוד. בעבודה יש הרבה, זה לא קורה בשנייה. גם אם זה נוצר ביום אחד. ישבנו שעות והוצאנו את המיטב, חפרנו והוצאנו מידע על הזוגיות הזאת שהייתה לי. הוצאנו בעצם את כל מה שהרגשתי לכתב וללחן וזה קרה פשוט, ואני מאושר מזה".

כידוע, הזמר העולה עדיין תלמיד בבית הספר, בשנתו האחרונה י"ב. בדומה לשאר חבריו לשכבת הגיל, גם הוא יעבור את החוויות האחרונות דרך מסך המחשב בלמידה המקוונת, ולא יחד עם חברי הכיתה.

איך אתה מסתדר עם הלמידה המקוונת?

"אני על הפנים בזום. יש לי בעיות קשב וריכוז אני כל הזמן זז. אני מצלם סדרה ושעות הצילום מתנגשות עם השעות שהכיתה שלי לומדת בזום. יש לי המון שעות פרטניות עם המורים אז אני חייב להיות בהקשבה. אבל זה מאוד קשה".

אפשר להגדיר אותך ככוכב הכיתה?

"לא, איזה כוכב של הכיתה... מה יש לך, נראה לך שמסתכלים עלי ככה? עדיין יש את השטויות ואת הצחוקים אחד על השני. אני גם חושב שהקורונה נתנה לנו קצת פרופורציה להבין שהכי חשוב זה הבריאות שלנו ולא הפרסום. אחרי הכוכב הייתי ב'היי' מטורף וחשבתי שהכל ורוד זוהר, ופתאום אומרים לי חכה, אין לך הופעות עכשיו ודוחים לי את יציאת הסינגל הראשון. אז הבנתי באמת שלא הכל ורוד ולא הכל הולך חלק וקל ואני צריךך להסתגל למציאות הקיימת ולעבוד קשה".

© שי פרנקו

עם הקרבה לתום הלימודים מתקרב גם גיוסך לצה"ל. יש התרגשות באוויר?

"כן, בוודאי. אני עדיין לא יודע לאן אני מתגייס אבל יש כל מיני הכנות וכל מיני בדיקות של מה ואיך יהיה. מה שיהיה, יהיה. אני מכוון לשרת בצה"ל, אני מכוון להמשיך לעשות את המוזיקה שלי גם בצה"ל ולתרום את כל כולי ולשרת את המדינה בכל הכוח".

נושא השירות הצבאי זה משהו שחשוב לך?

"כן, גדלתי גם במשפחה כזאת שזה חובה לשרת בצה"ל ולתת את כל כולך למדינה הזאת שאני מאוד אוהב. אני מרגיש שזו חוויה גדולה שאני יכול ללמוד ממנה וזה מאוד חשוב לי".

כאמור, לפני למעלה משנה פרץ אלינו בסערה באודישן שהשאיר אותנו בהלם מוחלט. מאז עבר דרך ארוכה ולגמרי נכנס לעולם של הבוגרים ועבר תהליך של קפיצה למים העמוקים, בעולם האמיתי.

במהלך שידור התכנית זכית לאהבה רבה בקרב הקהל. מרגיש שהאהבה שאתה מקבל היום זהה לזו שקיבלת בתכנית?

"כשאתה נמצא בטלוויזיה כל שבוע כמעט והרייטינג מאוד גדולה אתה מקבל המון אהבה שמאוד מבלבלת אותך. אתה נמצא בהתרגשות מטופת ובא לך שכל הזמן זה יהיה ככה וכשהגיעה הקורונה והכל נעצר פתאום והסינגל הראשון שלי נדחה, הבנתי שאני צריך להתחיל לעבוד קשה ולהוציא מוזיקה. אני מקבל הרבה פידבקים ברחוב וזה מרגש אותי בטירוף שאנשים אומרים לי את זה, אבל כן אפשר לומר שזה לא אותו גודל ולא אותה העוצמה כמו בתכנית - וזה בסדר. המציאות היא לא בטלוויזיה, המציאות היא אחרי הטלוויזיה שאתה בונה דרך, שאתה מתחיל להוציא את השירים והאומנות שלך, זו הדרך האמיתית. לפעמים זה מבהיל אבל זאת האמת". 

© רונן אקרמן, קשת 12

אתה נהנה מהדרך שלך מחוץ למסך?

"כן, תשמעי זה לעשות סדרה, להוציא סינגלים שאני כותב עם עוד אנשים מאוד גדולים בתעשייה - סתיו בגר, אוהד שרגאי. לכתוב שיר, להוציא אותו, לצלם דברים, להפיק - אלו כל מיני דברים שבאו בדרך וזה הרבה עבודה והרבה אמונה, צריך להאמין כי לפעמים אתה מרגיש שיש תקופות שהן הרבה יותר קשות ויש תקופות שהן הרבה יותר קלות, אבל אני מאמין בעצמי. אני עושה את הכל כדי שיהיה טוב".

שמרת על קשר עם חלק מהחברים לתכנית?

"אני בקשר עם אלה (לי להב, נ.א) ועם רביב (כנר, נ.א). עם אלה נפגשתי האמת לפני שבוע ועם רביב אני מדבר בווצאפ".

יצא לך לדבר עם השופטים אחרי התכנית ולהיעזר בהם?

"האמת שלא, לא יצא לי להיפגש איתם".

שנה אחרי - איך אתה מסכם את החוויה בתכנית?

"האמת שלא ידעתי למה אני נכנס בהתחלה. הייתי כל כך תמים, לא יודע מה זה בעצם אומר. אחרי שנה אני יכול לומר שזו הייתה חוויה מאוד מרגשת, מטלטלת וגם קשה ומהממת. מאוד מורכב. אני מציע באמת לכל מי שהולך להיכנס לעונה הזאת שיבין שזה משהו מאוד מאוד מורכב, צריך להיות בשל לדבר הזה, לא הכל ורוד זוהר, תזכרו את מילות המשורר, לא הכל ורוד זוהר וצריך להבין שלפעמים יהיו כישלונות וצריך לשמור על פרופורציות עם כל האהבה שאתה מקבל. צריך להבין שזו דרך שאתה זוכה להגיע בה למקומות גבוהים. זה תהליך, חוויה לכל החיים".

יש סיכוי שנראה אותך בעוד ריאלטי?

"כרגע לא נראה לי, אני יותר מתעסק באומנות כרגע. אם זה המוזיקה שלי או הסדרה שאני מצלם עם 'כאן 11'. אבל ריאליטי כרגע לא, פחות מדבר אליי. אני רוצה לעשות דרך".

אתה מרגיש שאתה נמצא בנקודה שאתה מאמין בעצמך ובאמנות שלך?

"תשמעי, אני כל הזמן מחפש את עצמי. השיר 'מאין באתי', זה חלק מעצמי בצורה היותר שקטה, בצורה היותר בלדית, 'ורוד זוהר' זה הצד היותר בועט שלי. אני מאוד מביא את כל התחשות שלי במוזיקה. אני כן מאמין בעצמי, וגם במוזיקה שלי. המוזיקה שלי מאוד דינאמית ואני בדרך למצוא את המקום שבו אני מרגיש הכי הכי שלם, למרות שיש בי הרבה צדדים".

הוצאת עד כה שלושה סינגלים, אחד לפני התכנית ועוד שניים אחרי. למי מהם הכי התחברת?

"הכי התחברתי ל'מאין באתי'. זה שיר שאני מרגיש הכי שייך אליו כרגע, אני פשוט הכי אוהב אותו".

 

אתה בן מאומץ להורים גאים - סקרן לדעת מי זו האמא הביולוגית שלך עכשיו שאתה בן 18?

"זה חלק מהחיים שלי, ממני, אני לא יכול לעצום עיניים. זה מסקרן, אבל אני חושב שאני מתמקד בחיים שלי כרגע. מאוד חשוב לי לעשות עכשיו אמנות, ליצור ולהופיע בעזרת השם ולשמח כמה שיותר אנשים. זה חלק ממני, בעתיד אני חושב שאולי אצא למסע הזה, אבל כרגע זה פחות משהו שאני הולך לעשות".

יש קושי בלהיות בן להורים גאים?

"אלו הוריי. יש את הויכוחים כמו שיש אצלך בבית, או אצל כל מישהו אחר בבית, יש את הצחוקים, אין שום משהו אחר, זה מה שגדלתי אליו, זה מה שאני מכיר וזה מה שאני מכיר. יש את הכל, אין שום קושי".

ומה עם בריונות, נחשפת לכזאת בעבר?

"נתקלתי, ברור. הייתי ילד שמסתיר את זה ושמתבייש בזה".

© צילום מסך מהקליפ

למה התביישת?

"הרגשתי שלשחק כדורגל בכיתה א' או ב' או ג', ומישהו צועק סתם לחבר שלו 'יא הומו!', בתור ילד אתה אומר לעצמך וואו, אם זו קללה זה אולי לא בסדר ואז אתה מתחיל לפתח לעצמך כל מיני דברים בראש, שזה לא בסדר ובגיל מאוחר יותר אתה באמת מתבייש בזה. זה תהליך שעברתי להשלים עם הדבר ושזו המציאות שלי ויש אנשים שיסתכלו על זה כמשהו שונה, יש אנשים שיסתכלו על זה לא שונה ואין לי שליטה על המחשבות של כולם, העיקר שאני שלם עם זה".

יש מישהו שאתה יכול להגיד שבלעדיו לא היית מגיע לאן שאתה נמצא היום?

"אני חושב שעשיתי את הדרך הזאתי עם המון תמיכה מהצד, אבל ברובה היא לבד. אני חושב שבסופו של דבר עשיתי לבד את הדרך הזאת והייתי מספיק חזק כדי לעבור אותה. הודות לפסיכולוגית שלי ולי שעשינו דרך בשביל לעבור את הדבר הזה וההורים שלי שנתנו לי את ברכת הדרך".

תגובות