קצת אחרת: איך זה לחגוג את ליל הסדר בקנדה?. צילום פרטי

קצת אחרת: איך זה לחגוג את ליל הסדר בקנדה?

ירין ששון בן ה-18 ממושב שער אפרים, מתנדב בשנת שירות של הסוכנות היהודית בטורנטו שבקנדה, שם הוא גם חגג השנה את ליל הסדר. תפסנו אותו לשיחה קצרה על פעילותו כשינשין ועל הסדר המיוחד שנעשה רחוק מהבית

חג פסח הוא אחד מהחגים הכי משפחתיים שיש, רובנו רגילים לחגוג אותו בחיק המשפחה, אצל הסבים והסבתות או אצל הדודים. יש אנשים שחוגגים את ליל הסדר במקום קצת שונה, עם אנשים שונים. אחד מהם הוא ירין ששון שמתנדב בקנדה הרחוקה בשנת שירות מטעם הסוכנות היהודית. בין הבדלי השעות והלו"ז הצפוף שלו, שאלנו אותו כמה שאלות על ליל הסדר המיוחד שלו. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

ספר לי קצת על המסגרת שבה אתה נמצא, שנת שירות בחו"ל.

"אני נמצא בשנת שירות מטעם הסוכנות היהודית תחת החסות של הפדרציה היהודית בטורונטו, קנדה.  מה שזה אומר בשורה התחתונה היא שאני עובד שישה ימים בשבוע: יום הכשרה, שלושה ימים בבית ספר יהודי יסודי (גן-ח') ויומיים בבית כנסת. אני גר במשפחות מארחות, ועובר בית כל שלושה חודשים. לפני כחודש עברתי למשפחה האחרונה והשלישית, אני מוצא את המעבר הזה מאוד קשה ומעמיס. המשפחות בעלות אופי שונה לחלוטין וסגנון חיים שונה. את המשמעות האמיתית שלי בשנה אני מוצא במשפחות בבית ספר היסודי ובחטיבת הביניים, להתקרב לילדים זה לא פשוט, הקטנים פשוט אוהבים אותך כי אתה מישראל, ארץ זבת חלב אבל הגדולים הם חכמים יותר ולא קל לקנות אותם. אני גם מעביר פעילויות לכיתות בנושאים שונים שקשורים לישראלים, עובר ב14 כיתות בערך בשבוע, מדובר באתגר מאוד לא פשוט. אני והשותפה שלי משתדלים לחשוב מחוץ לקופסה ולהעביר נושאים מעניינים ולא נדושים. ומאוד שנים דגש על החשיבות של הכיף בפעילות, כשהפעילות כיפית, מקורית ובלתי נשכחת הילדים לא ישכחו את זה".

© צילום פרטי

איך הכנתם את הילדים והמשפחות בקהילה לקראת פסח?

"זו שאלה ממש מעניינת וכיפית, בבית הכנסת אנחנו נוהגים לדבר מול הקהל ולתת "דבר ישראל" מן זווית ישראלית על אירועי השבוע, חדשות, קונפליקטים וכו' נאום קצר של כמה דקות. השבוע החלטנו לדבר על עשרת המכות של לעשות את פסח בקנדה, נושא קליל וכיפי. קיבלנו פידבקים ממש מצוינים. בבית הספר החלטנו ללכת הכי רחוק שאפשר, השגנו חדר לעצמנו, והחלטנו לבנות חדר בריחה מיוחד, יוצאים ממצרים, החדר כולו עוצב בסגנון מצרי, המוזיקה המצרית הוסיפה האווירה והרמזים היו מושקעים וקשים במיוחד, בגלל החופשה היה לנו יומיים בלבד ורצינו שכל הילדים יקבלו הזדמנות להנות מזה, הרצנו את כל הכיתות ביום וחצי עם חמש דקות הפסקה בין כיתה לכיתה. בנינו למעשה שני חדרים (בגלל הבדלי הגיל), עם חמש וריאציות שונות. הפדיבקים היו כל כך מדהימים וכיפים. ולחלוטין היה אפשר לדעת שהילדים העריכו את זה".

אצל מי חגגת את הסדר השנה? איפה?

"יהודי התפוצות למעשה חוגגים כל חג פעמיים, לכן זו שאלה עם שתי תשובות. אחותי הגיעה לבקר, וחגגה איתי את הסדר הראשון ויום למחרת ההורים שלי הצטרפו לסדר השני. את הסדר הראשון נחגוג עם המשפחה המארחת הנוכחית, אני חדש במשפחה הזאת והסדר נתן לי הזדמנות להכיר אותה יותר לעומק. פסח פה זה "החג" של השנה. הילדים הכינו "שאלוני קהוט" , כתבו שירים, והמחיזו את ההגדה, הכל כדי להפוך את הסדר ליותר אטרקטיבי ופחות משעמם. את הסדר השני חגגתי עם ההורים שלי ועם המשפחה המארחת הראשונה, עם המשפחה הראשונה יש לי קשר שהוא מאוד עמוק, אני מכיר את כל המשפחה המורחבת ומאוד קרוב אליהם, היה לי מאוד קשה לעבור. הסדר זו חוויה מאוד מצחיקה כאן, הכל מאוד מתוקתק , לעומת ארוחות שישי רגילות אנשים כאן אשכרה מבשלים אוכל בבית, על הצלחות יש שמות שכולם ישבו במקום לפי הסידור ישיבה, והברכה כל כך שונה בין משפחה למשפחה".

דוגמה לסידור השולחן משולחן ראש השנה בקנדה
דוגמה לסידור השולחן משולחן ראש השנה בקנדה © ירין ששון

פסח הוא אולי החג הכי משפחתי שיש, איך זה לעשות אותו רחוק מהבית?

"בגלל שההורים ואחותי הצטרפו אלי זה הרגיש לי קצת פחות מוזר, שונה ומרוחק אבל שני האחים הגדולים שלי עדיין נשארו רחוקים. גם בחגים הקודמים, כמו יום כיפור וראש השנה, חגים שבהם יש מן מסורת משפחתית, שזה מאוד מאוד חסר לי, מיוחד אין ספק, אבל מאוד שונה".

 מה אתה הכי אוהב בליל הסדר?

"אני הכי אוהב בליל הסדר את כל מה שהופך את הערב לכיפי, אם זה לעשות שטויות עם בני הדודים הקטנים שלי, לשחק אותה זקן מדי בשביל לחפש את האפיקומן אבל למצוא תירוץ ולחפש, להסתכל על אחותי בזמן הארוחה ולצחוק על הדודים הרחוקים שאנחנו לא מכירים. המשפחתיות, זה הכי כיף".

חלק מפעילות הפסח שהועברה לילדי הקהילה
חלק מפעילות הפסח שהועברה לילדי הקהילה © ירין ששון

 את מי היית שמח לצרף לשולחן הסדר שלכם בקנדה הרחוקה?

"אני חושב שהייתי הכי שמח לצרף לשולחן הסדר שלי את החברים שלי, הייתי רוצה שהחברים שגדלו איתי במושב יהיו איתי מסביב לשולחן הסדר, במיוחד עכשיו שכל אחד מהם מפוזר במכינה או באיזה בסיס צבאי. זו בקשה גדולה מאוד, אבל אלו האנשים שבאמת חסרים לי בשנה הזו ואלו אנשים שהייתי רוצה שיחוו, אפילו רק לערב אחד טעימה מהשנה המטורפת שלי".

תגובות