עוזרים לנזקקים: "זה נותן תחושת סיפוק מטורפת". צילום: נווה חנה

עוזרים לנזקקים: "זה נותן תחושת סיפוק מטורפת"

הכירו את עמרי פרס ותמר ג'ינלי, בני 18 שבחרו לדחות את הגיוס שלהם לצבא בשנה כדי לעזור לאלו שהכי זקוקים לכך. אבל הם לא מסתפקים בכך ומובילים את פרויקט סח"י, שבמסגרתו הם מרכיבים חבילות מזון למשפחות נזקקות. קבלת תמורה? הצחקתם אותם

 עמרי פרס ותמר ג'נילי בחרו לעצור את מסלול החיים הקבוע ולדחות בשנה את הגיוס לצבא כדי לעשות שנת שירות. את השנה הזאת הם מעבירים בקריית גת, בבית הילדים נווה חנה, מקום אליו הגיעו עשרות ילדים שהוצאו מבתיהם על ידי שרותי הרווחה. השניים אף מוביל יחד את פרוייקט סח"י - סיירת חסד ייחודית. במסגרת הפרויקט יוצאים בני הנוער מבית הילדים בכל שבוע בשעות הלילה על מנת לחלק מנות מזון למשפחות נזקקות באזור הדרום.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

"רציתי להמשיך את התהליך"

התחלתי להתעניין בכל הנושא של שנת השירות בערך בסוף כיתה י'. כשהייתי בי"ב כבר ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. תמיד הייתי מאוד דעתן והיה לי מה לומר על נושאים רבים. הרגשתי שלעשות שנת שירות זה לקחת את כל תפיסות העולם שלי ולהתחיל לפעול לפיהן, ולא רק לדבר. אני יכול להגיד בפה מלא שאת כמות החוויות שעברתי והכלים שרכשתי להמשך החיים במהלך השנה הזאת, כנראה שלא הייתי משיג גם בחמש שנים אזרחיות", מספר פרס. "החלטתי לצאת לשנת השירות בעקבות המסלול של השנתיים שעברתי בליד, רציתי להמשיך את התהליך. שנת שירות דרך ליד נראתה לי הדרך הכי טובה לעשות את זה. רציתי שנה משמעותית לפני שאני רצה הלאה לתחנות הבאות בחיים, שנה של נטו נתינה וחשיפה לאוכלוסייה שלא נחשפתי אליה לפני כן", מצטרפת ג'ינלי.

© נווה חנה

"החלוקה מתבצעת בשעות הלילה כדי לא למשוך תשומת לב"

"אני ועוד שישה נערים בוגרים של בית הילדים נפגשים פעמיים בשבוע: פעם אחת לפעילות תוכן ופעם אחת לחלוקה בסתר. ביום חלוקה, בשעה 22:15 בדיוק אנחנו יורדים מהמשפחתונים ומתחילים להרכיב חבילות מזון למשפחות נזקקות בקרית גת. יש לנו כ-10 משפחות קבועות שאנחנו מניחים חבילות מזון בדלת ביתיהם מדי בשעות הלילה", אומר פרס על הפרויקט המיוחד.

אך מסתבר שגם לשעות המאוחרות של החלוקה ישנה חשיבות: "החלוקה מתבצעת בשעות הלילה כדי לא למשוך תשומת לב. המטרה שלנו היא הנתינה בלבד, לא הכרה ולא תמורה עבור הנתינה שלנו. זאת גם הסיבה שאנחנו מניחים את חבילות המזון, נוקשים בדלת ומסתלקים לפני שהדלת נפתחת", משתף פרס.

 בשונה מפרויקטים אחרים, האנשים שמקבלים את האוכל לא אומרים מילה: "האנשים שמקבלים את האוכל לא אומרים כלום, כי הם לא מכירים אותי ולא יודעים מי אני, אבל במהלך החלוקות אנחנו שומעים לפעמים דלת נפתחת ורעש של שקיות כשמכניסים אותן הביתה וזה אומר הכול. יש משפחות שיודעות שהן אמורות לקבל את המנה ומחכות לזה כל שבוע באופן קבוע, ומיד פותחות את הדלת להכניס את האוכל. זה נותן תחושת סיפוק מטורפת", מעידה ג'ינלי.

לסיום, הם בחרו לספר לנו על המבצע הענק שהם מארגנים בפסח: "לקראת פסח אנחנו עושים חלוקת ענק ל-120 משפחות במגוון ערים באזור הדרום, אומרת ג'ינלי בהתלהבות. "כל מנה מלאה במוצרים רבים שימלאו את שולחן החג ואת ארונות המטבח והמקרר של אותם בתים. כדי לגרום לחלוקה הענקית הזאת לקרות, אנחנו עובדים ללא הפסקה כחודש לפני החלוקה על גיוס תרומות מזון ותרומות כספיות, נוסעים לאסוף את התרומות מכל רחבי הארץ מרכיבים את המנות. מפעלים רבים, חברות גדולות, חברים ומכרים מתגייסים עבור המטרה שלנו ובעזרתם אנחנו מצליחים למלא את שולחן החג ואת הלב של כל כך הרבה אנשים, מוסיף פרס.

 

תגובות