אתמול (ג') נערכה הוועידה הארצית של מועצות התלמידים והנוער בישראל לשנת 2017 באוניברסיטת בר אילן כשגולת הכותרת שלה הייתה הנושא "ישראליות משותפת". בוועידה פגשנו נאומים, סדנאות ופאנל מעניין במיוחד שהראה לנו מהי ישראליות אמתית.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• כמה טוב לישון: חדר הכושר שמבין את העייפות שלכם
• יום אירופה: עובדות מפתיעות שמעולם לא שמעתם
• דו"ח הנוער בסיכון: עוסקים בזנות וחסרי מגורים

 כבר שנכנסו לאולם שבו נפתחה הוועידה ידענו שלא מדובר בעוד אירוע שגרתי של בני הנוער ואכן, לאחר שחלפו מספר דקות בודדות שמחנו לגלות שלא טעינו. באולם הזה ראינו את התמונה האידיאלית של החברה הישראלית - מאות בני נוער מכל המחוזות והמגזרים יושבים יחד מתוך שאיפה לחבר בין הקרעים הגדולים שקיימים בחברה שלנו. 

 הוועידה החלה במושב הפתיחה, אשר פתחה אותו לא אחרת מאשר השרה לשוויון חברתי, חה"כ גילה גמליאל. "יושבים כאן מנהיגי ומנהיגות דור העתיד. כאשר מוניתי לתפקיד השרה לשוויון חברתי לקחתי על עצמי את האחריות לגדל ולטפח אתכם - את דור העתיד", אמרה גמליאל בגאווה ופיזרה אופטימיות ברחבי האולם.

 אך לאחר הנאום שנשאה השרה, היא ירדה מן הבמה ונאלצה לעזוב את האולם כשלאחריה עלה לדבר דני רוזנר, מנהל מינהל חברה ונוער, שהחליט לפתוח את דבריו דווקא בציטוט ממגילת העצמאות. "אני חושב שמגילת העצמאות היא אבן היסוד, משם התשתיות של המדינה הזאת נבנו. מגילת העצמאות עושה סדר בכל הבלגן ומראה איך אפשר לייצר שפיות במציאות המכוננת הזאת. היא מזכירה לנו איך רצינו שהמדינה שלנו תראה ומה אפשר לעשות כדי להגיע לשם", סיפר לנו רוזנר. "אני גאה מאוד על הנושא הנבחר,'ישראלית משותפות'. התפקיד של הנוער הוא בפעם אחת לאתגר את המציאות, את המבוגרים ואת מקבלי ההחלטות ובפעם השנייה להיות גורם וקול מחבר. יש לכם אחריות לספר את הסיפור הציוני והיהודי, את הסיפור הדמוקרטי ויש לכם אחראיות לייצר מנהיגות אחרת", כך הוסיף רוזנר תוך שהביט לתוך הניצוץ שבהק מתוך עיניהם של עשרות בני הנוער.

 מיד לאחר מכן, הגיע תורו של חנן יזדי, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית הלומד בכיתה י"ב בחיפה לקדם בברכה את פני הנוכחים: "נמצאים איתנו כאן בני נוער מקריית שמונה ועד אילת. השנה הייתה כל כך משמעותית, התנסיתי בחוויות שרק מי שחווה אותן יכול להבין. כל דבר הוא אפשרי רק אם נאמין בו, את המחר אפשר גם להתחיל היום".

בין מושב הפתיחה לסדנה הראשונה, תפסנו את יזדי לשיחה פנים מול פנים שהוכיחה לנו שהנוער של היום הוא לא בהכרח מה שכולם חושבים. "הפורום שמתכנס היום הוא מאוד רחב ומונה למעלה מ-650 בני נוער מכל הארץ, שנבחרו כדי לייצג את רצונות הנוער ולפעול למענם. הרבה פעמים אומרים שהנוער של היום הוא לא כמו שהיה פעם מבלי לראות את הדברים הטובים שבני הנוער עושים. לרוב מראים את המיעוט של בני הנוער שיוצאים ומשתכרים. וכמו בכל חברה, גם בני הנוער הם חברה שיש בה מיעוט שהוא קצת יותר בעייתי וגם איתו אפשר לדבר. הרוב הגדול הוא כזה שפועל ושאכפת לו", ציין יזדי תוך שהוא חש סיפוק מהנוער שהוא העומד בראשו.

 שר החינוך, נפתלי בנט, אמנם לא כיבד אותנו בנוכחותו בוועידה, אך הוא לא שכח לצלם סרטון שבו הוא מברך את בני הנוער על העשייה ופונה ללב של כל אחד ואחת מהם: "אני שר החינוך של כל ילדי ישראל: דתי, חילוני, חרדי, ערבי ויהודי - כולם ילדיי ויש לנו אחריות משותפת בעולם הזה. הדבר שחייב להניע כל אחד מכם תמיד זה לא לשבת בכורסה בבית ולהתעצבן על מה שאתם רואים בטלוויזיה, אלא לתקן. אני מאמין בכם!"

 לאחר שעה וחצי, שבמהלכה נפגשו למעלה מ-650 בני נוער מכל הארץ והמגזרים באולם אחד, החל החלק שכולם ציפו לו - הסדנאות שעסקו סביב הנושאים 'ישראליות משותפת' והנציג כמוביל שיח. לאורך כל אחת מן הסדנאות, פגשנו בני נוער שפועלים כדי לצאת מהאדישות ויודעים היטב איך לעשות זאת, שכן הם בחרו לעזוב את העיסוקים שלהם בשרב הכבד למען הגשמת המטרה המשותפת שלהם - חיבור הקרעים בחברה שלנו. "כשהגענו לכאן כל אחד היה במחוז שלו ועם הקבוצה שלו, אבל עכשיו אנחנו זוכים להיפתח זה לזה, להתערבב ולהכיר דעות שונות", שיתפה אותנו טל וקנין, תלמידת כיתה י"ב מאשדוד שלקחה חלק פעיל בוועידה.

 אחרי שבני הנוער הספיקו להכיר זה את זה ולפגוש אחד את השנייה פנים מול פנים בסדנאות השונות, התכנסנו שוב באולם למושב השני, אשר נפתח בדבריו של מנכ"ל משרד החינוך, מר שמואל אבואב שאמר לנו לאחר שנשא את דבריו כי "לבני הנוער יש פוטנציאל מאוד גדול, רוח גדולה והרבה רצון לעשות דברים, וצריך לאפשר להם לעשות את זה. לא תמיד המבוגרים מאפשרים לצעירים לעשות. לא צריך להסתכל עליהם כעל ילדים אלא לאפשר להם לעסוק בעשייה שמתאימה למבוגרים אך ברוח ובחותם של הצעירים". ולקראת בחינת הבגרות באנגלית שתערך מחר, בחר אבואב להזכיר לנו עד כמה חשוב להתייחס ללימודים ברצינות: "אני מאחל הצלחה רבה ומקווה שכל אחד מאיתנו יבין שהלימודים הם לא סתם תחנה בחיים שכופים אותה על תלמידים. הלימודים הם המנוף להצלחה ולהשתלבות בחיים. זה פרק שמאוד חשוב להתייחס אליו ברצינות גם אם הוא לא מלהיב מספיק".

 לאחר שמנכ"ל משרד החינוך סיים להגיד את דבריו, החל פאנל מעניין ביותר שעמד סביב הנושא 'שותפות גורל ישראלית'. את הפאנל שבו לקחו חלק חה"כ מירב בן ארי ממפלגת כולנו, עיסאוי פריג' ממפלגת מרץ, קובי אריאלי, סטנדאפיסט ואיש תקשורת, ומלך זילברשלג מתאגיד השידור הציבורי הנחה בן מיטלמן, עיתונאי המשמש ככתב וכמגיש בחדשות ערוץ 2. בפאנל בהחלט יכולנו להיחשף לדעות השונות בחברה הישראלית ונתקלנו בחילוקי דעות לצד סובלנות, אך אין צל של ספק כי כל המשתתפים בפאנל הסכימו כי אנשים ממגזרים שונות ובעלי דעות שונות חייבים להכיר ולהבין את השונות שמהווה חלק בלתי נפרד מן הפסיפס הישראלי. על כך גם העיד מיטלמן, שהנחה את הפאנל: "דיברנו הרבה על ישראליות ולא הצלחנו להגיע כל כך למסקנה. אני חושב שזה דבר מאוד חמקמק. לצערי, מדברים היום יותר על השסעים ועל הריחוק, אבל בעיניי ישראליות לא צריכה להימדד על פי המוצא או הדת - כל מי שגר כאן הוא ישראלי".

 זילברשלג ופריג' מאמינים אף הם באותן המילים על אף שכל אחד מהם בעל השקפת עולם אחרת ולוקח עמו ערכים אחרים. "בעיניי ישראלי זה חרדי עם פאות שיכול להגיע לפאנל שיש בו את כלל האוכלוסייה, תוך שהוא מרגיש ישראלי ומחובר. לא משנה איך הוא נראה חיצונית ואיפה גדל - אם הוא מרגיש ישראלי הוא ישראלי", שיתף זילברשלג בעוד שפריג' דווקא אמר לנו שישראלי בעיניו הוא ישראלי מעורב: "החברה הישראלית היא חברה רב תרבותית - יש שיח רב זהויות ולא צריך להפריד בינינו. יש לנו זהות אחת משותפת והיא הזהות האזרחית. צריך לשמור עליה - השונות היא לא גורם מפריד אלא מחבר". חה"כ פריג' לא הסתפק בכך והציע בפאנל הצעה מעניינת שעשויה לפתור את הבעיה שקיימת בחברה שלנו: "אני מאמין שצריך לחייב את התלמידים לעשות יחידת בגרות חובה שבמסגרתו יעבדו יהודים וערבים יחד על נושא שיבחרו. זה יגרום לכל המתח שקיים בחברה שלנו להתפוגג. הם יכירו, יחשבו ישוחחו וישברו סטיגמות, ועל הדרך קיבלו ציון", הוא הסביר לנו את הרעיון שעומד מאחורי ההצעה.

ולסיום, הנציגים השונים הצביעו על החלטות הוועידה, נפרדו מבוגרי המועצה וכמובן סיכמו את היום הגדוש הזה שהיה מלא בעשייה ובישראליות משותפת. אין ספק שיצאנו מהוועידה הארצית עם הרבה אופטימיות ותקווה שלפחות נזכה לראות את חלק מההחלטות האלה מתממשות בעתיד הקרוב לעיני כולנו ויוצרות את העתיד שהיינו רוצים לראות.