פרויקט כרובית: "למדתי להעריך יותר". צילום מסך מהפייסבוק

פרויקט כרובית: "למדתי להעריך יותר"

אפשר לעשות טוב לעצמנו ולאחרים בו זמנית? אם תפגשו את בני הנוער שמתנדבים בפרויקט "כרובית" תבינו שזה לחלוטין אפשרי. הם נותנים מעצמם כדי למלא את שולחן החג של קשישים ומשפחות נזקקות, וחשים תחושת סיפוק אדירה בכל פעם מחדש. הם בהחלט עשו גם לנו חשק להתנדב

רבים מאיתנו אוהבים להתנדב ולהירתם למען האחר, אך בשונה משאר המקומות שבהם תוכלו לתרום, בפרויקט "כרובית", תעבדו פיזית במשך שלושה ימים לכל היותר, באינטנסיביות לצד תחושת סיפוק גדולה, שתגרום לכם להתרגש בשביל מי שיחגוג את ראש השנה בזכותכם. מאי סטמקר (16) ובן טיבי (17) מחולון, מעידים על כך שזו התחושה הטובה ביותר. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

לא מסוגלים לבשל לעצמם את ארוחת החג

פרויקט כרובית קם בירושלים לפני כעשור עם מספר משפחות מצומצם, אשר לא היה להן אוכל לחג. עם הזמן הפרויקט התפתח והיום הוא כבר מפוזר במקומות רבים ברחבי הארץ ומכיל כמות לא מבוטלת של משפחות נזקקות לצד כמות יפה של מתנדבים הבאה למקום, אורזת אוכל ומתנות, ואפילו מבשלת ומנקה. לדברי סטמקר, הייחוד של הפרויקט הוא החיבור בין האנשים השונים ברחבי הארץ. "אני לוקחת חלק בפרויקט כבר ארבע שנים ובכל חג שאני באה להתנדב בו אני רואה אנשים חדשים ואנשים שכבר הכרתי, אנשים מכל הארץ. זה כיף להרחיב את המעגל שלך במיוחד כשהם לא מאזור המגורים שאתה נמצא בו".

רואים איך הכל עובד

"אני לוקח חלק בפרויקט כבר ארבע שנים ולא פגשתי עוד פרויקטים כאלה. הפרויקט נותן אפשרות לכל בן אדם שמעוניין להשתתף בו, אפילו לילדים בני ארבע", אומר טיבי. סטמקר סבורה כי ההתנדבות בפרויקט "כרובית" שונה מהתנדבות בתנועות הנוער ומספקת יותר. "כשאתה תורם לעמותה לחולי סרטן כמה שקלים, אתה לא מרגיש באמת מסופק מזה. כשאתה מגיע לפרויקט 'כרובית' אתה ממש לוקח בזה חלק. אתה רואה מה קורה שם, איך הכל עובד וכיף לראות שזה חשוב לאנשים, ושהם מקדישים מזמנם החופשי בשביל זה", היא מספרת.

© צילום מסך מהפייסבוק

איך הגעתם לפרויקט?

סטמקר: "שמעתי על הפרויקט כשהייתי בכיתה ז', לא ידעתי בדיוק מה זה. אני זוכרת שהמדריכים מהצופים הסבירו לנו על הפרויקט, שהם מתחילים לארח את הפרויקט אצלנו בתנועה. אחד מהמדריכים יצר קשר עם רוית שהיא זאת שהקימה את הפרויקט והחלטנו שאנחנו גם לוקחים חלק ממנו. אני לא זוכרת באיזה חג זה היה, אבל אני זוכרת שאלו היו יומיים אינטנסיביים מאוד של הכנות ועזרה". 

 טיבי: "הגעתי לפרויקט דרך הצופים. אני לא זוכר מאיזו שנה זה התחיל, אבל הגעתי לפרויקט כשעוד הייתי חניך. בכל שנה המדריכים והצוות מנסים לנקוט ביוזמה ולגרום לכך שכמה שיותר בני נוער יגיעו ובתור קבוצה. ככה יותר בני נוער יכולים להעביר משימה אחת, כמו לחתוך ירקות ואז הכל רץ".

מה התפקיד שלכם בעשייה של הפרויקט?

סטמקר: "עד לשנה שעברה הייתי עושה את מה שהיה צריך בו יותר כוח עזר, בין אם זה לארוז מוצרים ומתנות או בין אם זה לנקות את המקום. זה דינמי ומשתנה. כשעליתי לשכבה הבוגרת יותר בצופים התחלתי לעסוק יותר בחלק הלוגיסטי, בין אם זה בתאורה או בהוצאת מקררים ודברים שאמורים להכין את המקום לקראת העשייה של הפרויקט".

טיבי: "יצא לי להיות אחראי כמה פעמים על קבלת הובלות והייתי צריך לדאוג שיכניסו אותם לאזור. מעבר לזה, אני עוזר במה שצריך, בין אם זה בבישולים או באריזת מתנות".

"הייתי רוצה שהממשלה תדאג לפרויקט"

מה גרם לכם לרצות לקחת חלק בפרויקט ומהם התחושות שעלו לכם בעקבות ההתנדבות שם?

 סטמקר: "זה נשמע קלישאתי, אבל התחושה של הסיפוק גרמה לי לרצות לקחת חלק. זו תחושה שאני נהנית מאוד ממנה. ההרגשה הזאת שאתה מרוסק מעייפות אחרי יומיים שנתת מעצמך כמה שאתה יכול ואז בערב חג לשבת יחד עם המשפחה ולספר על החוויה שלך מההתנדבות, על היומיים בפרויקט כרובית יחד עם כל החברים ועל כמה שהיה כיף ביחד על האנשים החדשים שהכרת כשאתה יודע שזה משהו שלא תוכל לחוות בשום מקום אחר, זה מדהים בעיניי ושווה את הכל. אני חושבת שבעקבות הפרויקט למדתי להעריך יותר את הדברים שיש לי, כי הבנתי שיש אנשים שאין להם אוכל לשים בפה ושהם צריכים לקבל עזרה מאנשים אחרים".

© צילום פרטי

הנוער של היום - לא מה שחשבתם

השניים מעידים כי הפרויקט הוא הוכחה לכך שלנוער של היום אכפת. "יש שם מבוגרים שעובדים ויש גם ילדים קטנים שמתנדבים, אבל רוב הכוח בעיניי הוא מהנוער", אומרת סטמקר. "אנחנו רואים דברים קצת אחרת ומייחסים לכך יותר חשיבות". גם טיבי מסכים איתה וסבור שעל אף שהרבה מבוגרים נוהגים לומר כי הנוער של היום לא טוב כמו הנוער של פעם אין זה נכון. "זה מראה שלנוער אכפת. זה לא מובן מאליו שבני נוער באים לעזור ומאפשרים ל-5,000 משפחות לקבל את הארוחה שלהן לחג. הרבה מבוגרים אומרים שהנוער של היום הוא לא טוב ואני באמת חושב שלא צריך להכליל. יש הרבה בני נוער שבאים לתת מעצמם בפרויקט".

מהם התגובות של אלו שמקבלים מכם עזרה?

טיבי: "הם שמחים מאוד. אני בטוח שכשדופקים להם על הדלת הם יודעים מי עומד שם ומיד עולה להם חיוך", הוא אומר בנימה חיובית ביותר. אין לי ספק שהם מאושרים".

אם נרצה לקחת חלק בפרויקט, מה יהיה עלינו לעשות?

סטמקר: "אם אתם באים בקבוצה כדאי לתאם מראש דרך האתר, או עמוד הפייסבוק. אם אתם מגיעים לבד פשוט תגיעו לכתובת שבאתר וישר תוכלו להתנדב ולעזור. אם תרצו לתאם לפני בשביל לדעת באילו שעות בעיקר צריך עזרה - זה אפשרי".

 

תגובות