המספרים לא משקרים - אחת מתוך שלוש תחווה הטרדה מינית בחייה. לפי הדיווחים, לפני כשבועיים, נכנסו לסטטיסטיקה עוד עשרות נערות בסמינריון הכשרה בתנועת הנוער הדתית "בני עקיבא" שהוטרדו על ידי עובד חיצוני במקום בו שהו. אחת מהן, היא נ׳, בת 15 מהיישוב שערי תקווה, האחרונה שנפגעה, ובאותה נשימה - הראשונה שהתלוננה.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• ללא ההורים: כך תממנו את עצמכם כבר מעכשיו
• כך תתנהלו נכון עם חשבון הבנק הראשון שלכם
• "הייתי אומר למיכל שהיא מצילה חיים כל יום"

זה קרה לטענתן במהלך חופשת החנוכה בסוף השבוע הקודם כאשר מגוון חניכים וחניכות של צוות נחשון של אחד המחוזות של התנועה, השתתפו בסמינר הכשרה בישיבה התיכונית בבית אל. בצאת השבת בסיומו של הסמינר, הגיעו שלל דיווחים למנהלי התנועה לפיהם עובד מטבח חיצוני של המקום בו שהו, גבר בשנות ה -60 לחייו, הטריד מינית לכאורה את בנות הסמינר, שלח להן הערות פוגעניות ואף פגע פיזית בכמה מהן. "כל הסיפור קרה בארוחת שבת, הוא לא הפסיק להחמיא לנו הבנות ולזרוק לעברנו שלל הערות, בהתחלה חשבנו שזה ממקום של תמימות, סבאל'ה חמוד שמחפש באמת להחמיא לנו, עם הזמן הבנו שזה ממש לא תמים".

מתי הרגשת שהוא לא תמים?

"ברגע שהוא התחיל לגעת בי. אני, בת דודתי ואחד מהחברים שלי נכנסנו לחדר האוכל והוא בדיוק יצא מהמטבח לכיווננו. הוא לא הפסיק להחמיא לי ולהגיד לי שאני מאירה את המקום ובהה לי בחזה. בת הדודה שלי קלטה את הסיטואציה, הזיזה אותו ממני ונשענה עליי כדי שלא תהיה לו גישה לגוף שלי. אחרי כמה זמן הלכתי להביא מחדר האוכל כוס שתייה חמה וכשנכנסתי למטבח לקחת אותה הוא אמר לי אני שהוא רוצה להיפרד ממני וחיבק אותי בכוחניות. ברגע שהוא לקח אותי אליו וחיבק אותי, הדבר הראשון שניסיתי היה לתפוס את תשומת הלב של חברה שלי עמדה מולי, אבל היא לא ראתה אותי, ניסיתי לתפוס אותה במבט, אבל לא הצלחתי לזוז, הרגשתי כאילו קפאתי".

התגובה של נ׳ הפתיעה אותה מאוד, אך בכנות זה קורה לכולן.ם. הרגעים בהם זה קורה משתקים את הגוף לא מותירים מקום להבין מה קורה - מה השלב הבא, אך לדבריה הצליחה להשתחרר מהקיפאון בגבורה ועשתה את הצעד המפחיד מכל - הלכה ודיברה.
"מהר מאוד יצאתי מהקיפאון שהייתי בו ויצאתי מהמטבח. התיישבתי באחד בשולחנות והמדריכה שלי בדיוק באה לדבר איתי. עשר דקות רעדו לי הברכיים בלי הפסקה ואמרתי למדריכה , 'What the fuck', בלי הפסקה. כשהיא שאלה אותי מה קרה סיפרתי לה על התקרית במטבח והיא אמרה לי שגם לה הוא זרק הערות לא מכבדות. אל תוך השיחה הצטרפו עוד ועוד בנות וכל הסיפור התפוצץ. הסתבר שהוא נגע בעוד בנות והוא אמר מלא הערות שלא מתאימות בכלל. זה היה נורא מפתיע כי הוא בן אדם עם כיפה, אחד כזה שלא ציפית ממנו שיעשה דברים כאלה".

כשהבנת שלכאורה יש עוד ואת לא היחידה מה התחושה?

"קודם כל ברגע שגיליתי שאני הראשונה אז הרגשתי כאילו ממש טוב שעוד בנות מספרות, הייתה בת ששמרה את זה עשרים וארבע שעות, זה מטורף. הרגשתי ממש טוב עם עצמי עם זה שסיפרתי ולא שמרתי את זה לעצמי, אבל במקביל הייתי בשוק היה לי הלם בגוף. פשוט הלם".

בעצם עצוב לומר את זה אבל יש סטטיסטיקה מאוד ברורה במדינת ישראל שאחת מתוך שלוש מוטרדת מינית. זה קשה להיכנס לסטטיסטיקה הזאת?

"מאוד, אבל אני חושבת שכל אחת שעוברת את זה לא צריכה לשתוק וממש לא צריכה לפחד, חשוב לדבר, ללכת ולספר. אני חושבת שהדבר הכי טוב שעשיתי היה ששיתפתי. אם קשה למישהי לשתף אז אולי לשתף עם מישהו שנוח לה לדבר איתו, עדיף מבוגר כי בכל זאת חברה יש לה קצת פחות ניסיון. לדעתי הכי חשוב לא לתת לזה לנהל לנו את החיים".

את מרגישה שעצם זה ששיתפת עזר לך?

"בטח, חד משמעית. אני גם הייתי הראשונה שסיפרה ואם לא הייתי מדברת, אני לא יודעת איך הייתי מצליחה להתמודד עם זה בהמשך. ויש בנות שהוא עשה להם דברים הרבה יותר גרועים מרק לחבק".

מה זאת אומרת הרבה יותר מ'רק לחבק'?

"זה סיפור של אותן הבנות ולכן לא אפתח אותו לגמרי, אבל אני יודעת שאת אחת הבנות הוא ממש הצמיד לקיר ודברים בסגנון. הוא זרק המון הערות לא מתאימות. הוא שאל את אחת הבנות אם יש לה חבר וכשהיא לא ענתה לו הוא אמר: 'עם גוף כמו שלך איך לא יהיה לך חבר', דברים כאלה".

זו ממש צלקת לכל החיים.
"כן, צלקת חד משמעית".

איך את מתמודדת עם הצלקת הזאת כרגע?

"קודם כל אני הולכת לפסיכולוגית. אני משתפת המון את אמא שלי, היא מדהימה באמת. ההורים שלי שניהם עוזרים לי ממש ונורא מכילים אותי. השיתוף איתם הוא מה שעוזר לי להתמודד. גם חברות שלי עוזרות לי המון, הן מרימות לי בטירוף".

לא פחדת לשתף? לא היה את החשש שאם תדברי הוא יתנקם בך?

"לא, אפילו לא חשבתי על זה. כשיצאתי מחדר האוכל היה לי ברור שאני ישר הולכת לשתף. כששיתפתי את המדריכה ועוד ילדות אמרו, הרגשתי כל כך טוב שהצפתי את הנושא. לא התחרטתי לרגע ולא היה אכפת לי שינקום בי, העיקר שעצרתי אותו".

כאמור, היית הראשונה שקמה והתלוננה. זו אחריות מאוד כבדה לשאת עלייך. חשבת שהחשיפה שלך תוביל לחשיפה של עוד כל כך הרבה בנות?

"ממש ממש לא. הייתי בטוחה שאני היחידה ואז כשגיליתי הופתעתי ממש. כשירדתי מההסעה, כל החברות שלי אמרו לאמא שלי שהצלתי המון בנות. לשמוע את זה עושה תחושה מדהימה, קיבלתי כל כך הרבה חיזוקים ואני חושבת שזה גם מה שממש עוזר לי להתמודד".

את הראשונה שהתלוננה והראשונה שהחליטה להתראיין. מה הוביל לכך?

"חשוב לי להראות שלא צריך לפחד ולשתוק גם אם קפאתי זה בסדר לבוא ולדבר וכדי שזה יתן ביטחון לבנות לבוא ולדבר גם".

תנועת בני עקיבא מחזקת את ידיה של נ' על פעולתה האמיצה ואת ידיהן של חברותיה שאזרו אומץ לקום ולהתלונן. אחת מהדרכים המשמעותיות לייצר מרחב מוגן היא על ידי חשיפה ושיתוף של מקרים אלו. החשיפה מאפשרת התערבות וטיפול כמו במקרה המדובר ואף מסייעת במניעת מקרים נוספים שעלולים להתרחש. התנועה תמשיך להעניק מעטפת תומכת ומחזקת ותסייע ככל שיידרש.

יש לכם עם מי לדבר! למי ניתן לפנות במקרה של מצוקה שלכם או של קרוב? 

• ער"ן / עזרה ראשונה נפשית, או בטלפון 1201

• סה"ר / סיוע והקשבה ברשת, או במייל sahar.help@gmail.com

• מוקד 105 - המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת

• המרכז לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט. בטלפון, בוואטסטפ 054-8-858911, במייל

  safe@isoc.org.il או באמצעות טופס דיווח