מאיה אבישר וחן גל בסוף שבוע במדבר. הן שרדו את זה?. צילום: רותם גולן

מאיה אבישר וחן גל בסוף שבוע במדבר. הן שרדו את זה?

שלחנו את מאיה אבישר וחן גל, כתבות פרוגי לסוף שבוע חוויתי בקאמפ קימאמה במדבר. בין טיול אופניים מעייף, קבלת שבת וטיול לילה שנראה כמו מסע כומתה, הן מצאו זמן לכתוב גם יומן מסע

שישי בצהריים, חניון בתל אביב. שני אוטובוסים מחכים לעשרות חניכים נלהבים שעומדים לצאת לשישי שבת מלא בחוויות כמיטב המסורת של קאמפ קימאמה. אחרי נסיעה של כשלוש שעות, בה הכרנו קצת מהחניכים המקסימים, הבנו שקימאמה זו תופעה. ברגע שאתה נכנס לזה, קשה לך לצאת. הרבה מהחניכים מגיעים למספר מחנות בשנה, וחלקם חניכים של קימאמה כבר מגיל קטן מאוד.

עוד במדור החדשות של פרוגי:

קחו לדוגמא את יואב, נער בכיתה ט' מתל אביב. הוא כבר חמש שנים חניך בקימאמה, היה חמש פעמים בקימאמה מכמורת בקיץ, וזו הפעם השנייה שהוא יוצא לקימאמה מדבר. באוטובוס הוא ישב עם אורי, בכיתה י', שהכיר באותו היום. אורי מגיע כבר ארבע שנים לקימאמה מכמורת, וזו הפעם הרביעית שלו בקימאמדבר.

צילום: רותם גולן.
צילום: רותם גולן

צילום: רותם גולן
צילום: רותם גולן

אפשר למצוא גם חניכים שאלו הפעמים הראשונות שלהם בקימאמה, כמו למשל שחר ושירז, שהיו בקימאמה מכמורת רק פעם אחת והשנה זו תהיה הפעם השנייה שלהן, והפעם הראשונה שלהן בקימאמדבר. שתיהן בכיתה י', שזה נחשב גיל יחסית מאוחר להצטרף לקימאמה- אך בכל זאת הן אומרות שהצליחו להתחבר לכולם.

רוב החניכים מגיעים בעיקר למחנה בקיץ, אבל יש כאלו שמגיעים להרבה מחנות במהלך השנה, כמו לדוגמא אור - רק בכיתה ט', וכבר הספיקה להיות פעם אחת בארצות הברית, פעמיים במכמורת, פעמיים במדבר, פעם אחת באביב ופעם אחת בסקימאמה. יודעת להינות מהחיים.

ועכשיו, קצת על החוויה שלנו...

הגענו לניצנה, שם התכוננו לקבלת שבת כמיטב המסורת במחנה קימאמה. אמנם במדבר היה לנו צורך לאלתר, אבל סיפרו לנו שבמחנות הקיץ זה הרבה יותר מסודר ומאורגן. לפני קבלת השבת, מחלקים את כל החניכים לקבוצות- קבוצת השירה, הריקוד, הדרמה וההקראה. כל קבוצה אחראית על חלק אחר בקבלת השבת. בסופו של דבר, יש נושא שכולם צריכים ליצור עליו הצגה. בקימאמדבר האחרון, הנושא היה אלאדין.

בסוף התהליך של בניית ההצגה לקבלת השבת, כולם מתכנסים במקום אחד (אצלנו- באוהל הגדול), יושבים וכל קבוצה מציגה את התוצר שלה. חן ואני החלטנו להצטרף לקבוצת השירה, ושרנו איתם את השיר "עולם חדש". תגידו תודה שאין תיעוד.


צילום: מאיה אבישר

במהלך היום וגם בקבלת השבת, יש כל מיני שירים ואמרות שכולם מכירים. לדוגמא, אם רוצים שקט, כל מה שהמדריך צריך לעשות זה לומר: "When the hand goes up" - וכולם מחזירים לו: "The mouth goes shut".

זוכרים את המורל המציק "מי ששומע אותי שימחא כף"? אז בקימאמה יש שדרוג, וככה זה הולך:

1. מי ששומע אותי שימחא כף פעם אחת.

2. מי ששומע אותי שימחא כף פעמיים.

3. מי ששומע אותי שימחא כף חמש פעמים.

4. מי ששומע אותי שימחא כף אחת עשרה פעמים.

5. מי ששומע אותי שיגיד "אהא".

6. מי ששומע אותי שיגיד "מיאו".

7. מי ששומע אותי שיגיד "שששששש".

ובשלב הזה, כל החניכים כבר בשקט... בקבלת השבת עצמה, שרים גם שירים של שבת, לדוגמא "ושמרו". קצת קשה להסביר, אז הנה לכם סרטון מקימאמה מכמורת שיסביר קצת מה הולך כששרים "ושמרו בני ישראל את השבת": שירים נוספים ששרים בקבלת השבת הם "לך דודי", "אדון עולם", וגם מברכים "המוציא". והכל - גם בעברית וגם באנגלית.

לאחר קבלת השבת וארוחת השבת, חזרנו למחנה לפעילות לילה. התחלנו בקצת ריקודים, וכן - גם לריקודים יש במחנה פרשנות משלהם. המדריכים עומדים ורוקדים, וכולם יודעים את התנועות בעל פה! זה ללא ספק אחד הדברים המגניבים שראיתי.

אחרי שקצת רקדנו, נפרדנו לשתי קבוצות- הבוגרים, כיתות ז' ומעלה, והילדים, כיתות א' עד ז'. הילדים יצאו לפעילות לילה משלהם, ואנחנו, עם הבוגרים, יצאנו לפעילות לילה על כוכבים והסוואה. אחרי שהלכנו 300 מטר (שהרגישו כמו מסע כומתה בגבעתי), הגענו למקום יחסית חשוך, והמדריכים סיפרו כיצד ניתן למצוא את כוכב הצפון, כיצד מסתווים בשטח, ודאגו גם להדגים. היה מעניין, מעשיר וגם מהנה.

בסוף הפעילות ישבנו כולם, בוגרים וצעירים, ליד מדורה, שרים עם גיטרות ומכינים ס'מורס. מי שלא יודע מה זה- תארו לעצמכם סנדוויץ' עם פתיבר, שוקולד חלב, ומרשמלו נמס. עכשיו תנגבו את הריר...

מאוחר יותר ניסינו ללכת לישון, מה שהסתבר כדבר לא פשוט בקימאמדבר. בשבת בבוקר קמנו רעננות ומוכנות ליום חדש ויצאנו לטיול אופניים של שלוש שעות, בשמש הקופחת של הנגב, כשבאמצע עשינו עצירות למשחקים, תחרויות, וקצת הסברים. היה חם, ולא היינו בטוחות שנצליח לסיים, אבל סיימנו! אדומות ומזיעות, אבל סיימנו.

במקום ללכת לישון צהריים, כמו שכל בן אדם הגיוני היה עושה, חזרנו למחנה והחלפנו מיד לבגדי ים. אחרי הליכה של כמה דקות ברגל הגענו לבריכה, שם כולנו היינו ביחד, חלק תפסו קצת שנ"צ בדשא וחלק השתכשכו במים. אתם יכולים לנחש מי עשתה מה, כן?

וכשחשבנו שנגמר הטיול ונוסעים הביתה - לא! עוצרים בדרך בדיונות, מתגלגלים בחול וכמובן, אלא מה, מצטלמים ועושים הרבה סלפי. אין ספק שהייתה לנו חוויה מהנה ומעשירה והיה סוף שבוע פשוט מושלם! כבר מתגעגעות..

מלבד המחנה במדבר שאנחנו חווינו, בפסח הקרוב יתקיים בהרי האלפים מחנה "סקימאמה" לסקי אתגרי וספורטיבי לצעירים מרחבי העולםף, עבור ילדים מגילאי 7 עד 17 מישראל ומהעולם שמעוניינים בחופשת סקי וסנובורד חווייתית, מלאת אקשן ואדרנלין.

תגובות