אני, לא פתחתי את העיתון הבוקר וראיתי שמרוח על כולו איך שרבין חתם על הסכם אוסלו, ועל איך שהוא זכה בפרס נובל לשלום.

אני, לא פתחתי את החדשות בערב וראיתי את כל העדכונים החשובים של מה שעשה כראש ממשלה.

אני, לא פתחתי את העיתון והטלוויזיה לפני 21 שנה ושמעתי שרבין נרצח. שרבין נרצח בידי בן אדם חסר כל גבול. אדם שהחליט לעצור את השלום, בעצרת תמיכה בעד השלום.

אבל אני, יושבת בבית ספר כבר 9 שנים ושומעת על אודותיו. יושבת כבר 9 שנים בבית ספר וכל פעם לומדת עליו קצת יותר.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• על מה כולם מדברים? כאן / תאגיד השידור החדש
• "אף פעם לא אהבתי ללמוד, כך שהג'ודו העלה לי חיוך"
• סיוט בפולין: תלמידים יצאו למסע ונדבקו בווירוס

רובנו מכירים את יצחק רבין רק מסיפורים, מביוגרפיה שאנו דנים עליה בבית ספר, מטקסי הזיכרון שנערכים מידי שנה, אבל בכל זאת לחלקנו היום הזה הוא מאוד משמעותי. לחלקנו היום הזה הוא עוצמתי ובעל חשיבות רבה, ולא רק עוד שיחה על אודותיו. הרי כן, כולנו מכירים את הסיפורים על איך שהוא היה ראש ממשלה, רמטכ"ל, שגריר, על איך הוא חתם על הסכם אוסלו, ועשה צעדים לכיוון השלום, ותוך כל זה היה איש משפחה ובן אדם כמו כולנו.

אבל ברצינות, תחשבו על זה, עוד כמה אנשים אתם מכירים שנותנים מעצמם ככה למדינתנו, ומגיל כזה צעיר? עוד כמה אנשים אתם מכירים שלא רק באים ונואמים ומדברים, אלא גם עושים ומקיימים? אנשים ששווה לקרוא לבתי ספר ורחובות על שמם? אנשים שיעשו הכל לטובתינו, הכל בשביל השלום? לנו היה אחד כזה, והפסדנו אותו בגלל שאיש אחד, החליט בשביל מדינה שלמה, ששלום לא יהיה. 

לדעתי, לכל אדם יש מתנגדים, לכל אדם יהיו את האנשים שיאהבו אותו פחות או יותר. אבל הפעם, השנאה נלקחה רחוק מידי. זה לא עוד הסטות שהיו נגדו, זה לא עוד דבר מזעזע ששונאיו כתבו בעיתון או שאמרו עליו בטלוויזיה. זה רצח. זה לקחת חיים של אדם, אדם חף מפשע, שנתן מעצמו כל כך הרבה בשביל כל כך הרבה.

בשבילי היום הזה בעל משמעות. אז נכון, אני מכירה את רבין מסיפורים ששמעתי מהוריי, ממוריי, ומקטעי קריאה שאומרים בטקסים ב-21 שנה האחרונות. אבל בשבילי זה הרבה יותר מזה. בשבילי, למרות שלא הייתי באותה התקופה, רבין היה בן אדם יחיד במינו, עם תכונות נשגבות שאין לכל אחד. הוא היה מיוחד, שלא רק דיבר אלא גם עשה, וחוץ מהסערה וההלם שהותיר אחריו - הוא הותיר אחריו גם צעדים לשלום.

לדעתי , היחס ליום הזה הוא מכובד. הטקסים האלה זה לא סתם וצריך להמשיך ולקחת אותם ברצינות גם שעוברות השנים. זה יפה שדובקים בערכים שהותיר אחריו רבין, שמנציחים את מורשתו, שממשיכים לדבר ולספר על כמה מדהים הוא היה, ועד כמה השנאה יכולה ללכת רחוק, ואסור שזה יקרה.

צריך להמשיך ככה גם בעתיד. רבין דגל בחינוך, וצריך שכל תלמיד ותלמידה בארץ, החל מכיתה ו' ועד י"ב,  ילמדו על רבין - יקבלו משמעות כלפי השם הזה, יצחק רבין. שילמדו עליו מהוריהם, ממוריהם, מאחיהם הגדולים, ממדריכיהם בתנועת הנוער. שילמדו, ושיום יבוא והם ילמדו וימשיכו את מורשת רבין - אחד האנשים היותר מדהימים שחיו במדינה הזאת.

"אין לי נכסים, יש לי רק חלומות להוריש לדורות הבאים. עולם טוב יותר, מפויס יותר - עולם שנעים לחיות בו. אין זה הרבה מדי"  (יצחק רבין ז"ל, מתוך נאום בכינוס חתימת השלום עם ירדן)