ירושלים שלי: "מבטיחה לאהוב אותך לנצח". צילום: shutterstock

ירושלים שלי: "מבטיחה לאהוב אותך לנצח"

היום אנחנו חוגגים את יום ירושלים בסימן 50 שנה לשחרור העיר ונזכרים באותו משפט מפורסם שאמר אי אז מפקד הצנחנים: "הר הבית בידינו". מור שקל ירושלמית מאז שהיא זוכרת את עצמה, אך השנה היום הזה תופס אצלה משמעות מיוחדת מתמיד. היא מצליחה לראות נקודות אור בין כל הפיגועים ומבינה שהיא לא רוצה להחליף את עיר הקודש באף עיר אחרת

עברו 50 שנה מאז אותו משפט מפורסם של מפקד הצנחים, מוטה גור, שאמר "הר הבית בידינו". אחרי מלחמה קצרה, אך אחת הקשות שחוותה המדינה, ירושלים חזרה אלינו, הכותל חזר אלינו ושכונות נוספות שנכבשו באותה המלחמה כבר בידינו במשך 50 שנים.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

אני ירושלמית כבר 19 שנה ומודה שמערכת היחסים ביני לבין ירושלים לא תמיד הייתה מוצלחת במיוחד, אבל תמיד ידעתי שזו עיר מיוחדת, עיר שמחברת בין כל העמים והתרבויות. בין החילונים, בין הדתיים ואפילו בין העולם כולו. לא סתם העיר הזאת נמצאת במרכזה של העולם. אז נכון שאין פה ים, בשבת אין יותר מדי אטרקציות ולמרות שהיא נחשבת (באופן יחסי) למרכז היא די רחוקה מתל אביב, אך בשנה האחרונה הבנתי שהכל שטויות, שיש פה דברים שאין באף מקום. משהו בתרבות פה שונה לגמרי מכל עיר אחרת בארץ, בין אם זו האווירה בחגים ובימי שישי, ובין אם זה בכל טיול בשוק מחנה יהודה המפורסם. 

© צילום מסך מהאינסטגרם

יש בעיר שלי נקודת אור, נקודת אור קטנה בתוך מקום חושך. יש בה טוהר ואחווה, יש בה את הדבר הזה שהוא רק שלנו, המקומות שרק ירושלמי יוכל להכיר, המציאות הקצת שונה שיש פה כבר שנים. אז יש פה פיגועים, אבל יש פה גם אחווה שהופכת את העיר הזאת לכל כך מיוחדת. 

ואחזור רגע לחוויה שלי כירושלמית, כפי שכבר ציינתי לא תמיד אהבתי את העיר אהבת נפש. היה לי קשה איתה, אולי מעצם היותי בת נוער שצריכה לנסוע עד לתל אביב לבילוי מסוים, לים או סתם כדי לעשות משהו בשבת, אבל משהו בתפיסה הזו שלי השתנה כמעט לגמרי. אני מודה שעדיין קצת קשה לי עם המרחק מהמרכז והחוסר באטרקציות שיש בעיר, אך אהבתי אליה רק מתגברת בשנים האחרונות. אני מבינה את היחודיות שלה, את הטוהר שבה ובעיקר אני מבינה עד כמה העיר הזו מיוחדת, יפיפייה ומלאה בשוני.

© צילום מסך מהאינסטגרם

נכון, לא קל פה, אפילו קשה. הפיגועים לא מרפים (על אף ההופגה), תחנות האוטובוס מאובטחות היטב וחווינו איניתיפאדות קשות יותר מכל עיר אחרת, אבל עדיין, בגלל כל אלה העיר הזו היא מה שהיא, העיר הכמעט יחידה שאפשר לראות בה ערבי, חרדי וחילוני יושבים זה ליד זה ברכבת הקלה.

"לכל אחד יש עיר שמה ירושלים" 

היום אנחנו מציינים 50 שנה לשחרור ירושלים, 50 שנה מתוך 69 שנות קיומה של מדינה ישראל. 50 שנה כל כך משמעותיות. אני רוצה להאמין שיום ירושלים מרגש ומיוחד לא רק עבורנו, הירושלמים, אלא עבור העם היהודי כולו בארץ ובעולם. תודה לך ירושלים שלי, תודה על היותך עיר מיוחדת ויפיפייה כל כך, תודה על הטוהר שלך. מזל טוב. מבטיחה לאהוב אותך לנצח.

תגובות