איריס פאור בת 17 מהרצליה, שוחה באופן תחרותי כבר תשע שנים ומתאמנת במועדון "עצמה בני הרצליה", ובמהלך השנים היא זכתה במגוון תארים. זכתה בשתי מדליות זהב בסגנון 50 מטר חופשי וב200 מטר חופשי, וגם זכתה במדליית ארד ב-50 מטר גב בגמר בוגרים.

עוד במדור על קו הזינוק:

• "אני אוהבת את החיים שלי ונהנית ממה שאני עושה"
• "להיות במים ולהרגיש את הסירה שווה את הכל"
• "המשפחה רוצה שאעסוק במשהו פחות מסוכן"

מתי ואיך התחלת לעסוק בשחיה?
"התחלתי לעסוק בשחייה באופן יותר מקצועי ותחרותי בגיל 8 לפני כן הייתי בחוג שחייה של 2-3 פעמים בשבוע". 

מה משך אותך בתחום הזה?
"גם אמא שלי וגם אח שלי מתעסקים ומתמחים בשחייה, אמא שלי מאמנת שחייה ואח שלי הגדול גם הוא שחיין. ולכן תמיד השחייה הייתה קרובה אליי, רציתי לדעת איך הם עושים כל מיני דברים שקשורים לשחייה או שהם היו מדברים ביניהם על נושאים שקשורים לתחרויות ורציתי גם להבין מה הם אומרים". 

כמה פעמים בשבוע את מתאמנת?
"תשעה אימוני מים בבריכה ועוד שלושה אימונים חדר כושר. אימוני הכושר שלנו כוללים עבודה בחדר הכושר, הרמת משקולות, עבודה עם משקל גוף, פילאטיס וגמישות. האימונים במים כוללים כוח מתפרץ, אירובי, כוח, מהירות, טכניקה, שיפור סגנון ורגליים". 

מה החלומות או שאיפות שלך בתחום?
"החלום הכי גדול של כל ספורטאי שרואה את עצמו מתמיד הרבה שנים בתחום בו הוא עוסק זאת האולימפיאדה, אבל זה עוד רחוק, ויש עוד דרך ארוכה לפניי. השאיפות שלי לשנה הזאת הן להיכנס לנבחרת ישראל של אליפות אירופה לנוער וגם להיכנס לנבחרת הבוגרות של ישראל למכביה". 

איך את מצליחה לשלב לימודים וספורט?
"בעזרת תכנון זמן נכון של סדר היום. נכון, לא תמיד זה קל ולא תמיד יש את האפשרות לשלב בין הכל ולכן יש לעשות כל מיני פשרות כמו למשל: אם יש לי מבחן חשוב ואני רוצה ללמוד אליו יום לפני ואני יודעת שאין לי זמן בגלל האימון אז אני אבקש מהמאמנים להשלים לבד את האימון ביום אחר. וזה עובד גם ההפך, אם יש לי תחרות או מחנה אימונים על ימי לימודים, אני אצטרך אחר כך לשבת ולהשלים את החומר שהפסדתי. אמא שלי תמיד אומרת שספורטאים יודעים לתכנן את הזמן שלהם הכי טוב, כי אם היודעים מתי יש להם אימון, מתי הם לומדים ומתי יש להם זמן פנוי וככה הם מספיקים את הכל". 

מה התגובות של המשפחה והחברים?
"אני באה ממשפחה שקשורה לשחייה ולכן היא מאוד תומכת, עוזרת ומרגיעה גם כשצריך. ולגבי החברים, רוב החברים של הם מהשחייה, בין אם זה מהאגודה שלי או בין אם זה מאגודות אחרות, ולכן גם הם תומכים ושם בשבילי כשאני צריכה אותם. אבל החברים שלא קשורים לשחייה, הם לא ממש מבינים מה זה אומר להיות במסגרת כזאת ברורה וקשוחה, כך שהרבה פעמים יוצא שאני צריכה להפסיד ימי הולדת או סתם יציאות עם חברים כי יש לי אימון, אבל ברגע שהם שומעים שהלך לי טוב בתחרות או שזכיתי במדליה הם מתלהבים ושמחים". 

מי המודל שלך לחיקוי?
"המודל לחיקוי של הוא אחי הגדול, רונן. מאז שאני זוכרת את עצמי הוא מנסה דברים חדשים, שואף להיות עצמו הכי טוב שהוא יכול ומבחינת הספורט הוא תמיד שאף להיות הכי טוב ועשה את כל שביכולתו להיות ממוקד המטרה ובסוף גם להשיג אותה. ולכן אני שואפת להיות כמוהו וללכת בדרכו. לדעתי אין מודל לחיקוי טוב יותר מאשר מישהו שהוא קרוב אלייך".

מה הישג המטורף שלך עד היום בענף?
"אם הייתי נשאלת לפני חודש, הייתי אומרת שכשהייתי בת 14 השתתפתי אליפות מדינות הים התיכון (קומן) ושם השתתפו 18 מדינות. אני סיימתי את התחרות שלי במקום ה-9 וזה היה המיקום הכי גבוה של שחיינית מנבחרת ישראל באותה שנה. אבל מאחר לפני חודש הייתה אליפות ישראל לנוער ובוגרים, ההישג הכי מטורף שהיה לי זה שלקחתי מדלית ארד ב-50 מטר גב בבוגרות זאת אומרת מתוך כל הבנות ששחו 50 מטר גב אני הגעתי 3 בגמר, וזאת הייתה הפעם הראשונה שלקחתי מדליה בבוגרות". 

מה היתרונות והחסרונות לנער שעוסק בספורט בזמן הלימודים?
"היתרונות של להיות נערה ספורטאית בזמן לימודים זה שאני יודעת לתכנן את סדר היום שלי באופן המיטבי, אני יודעת מתי אני לומדת, מתי אני ישנה, מתי אני אוכלת ומתי יש לי אימון. החסרונות של להיות ספורטאית בזמן לימודים זה שבתוך כל היום העמוס הזה אין כל כך הרבה זמן ללמוד למרות תכנון הזמן. ועוד חיסרון גדול הוא שאין לי זמן להיפגש עם חברות וגם אם יהיה לי זמן כנראה שאני אהיה עייפה מאימונים ואני ארצה לישון".