לא, אני לא לסבית. אבל כן, יש לי הרבה חברות וידידים מהקהילה ויוצא לי לדבר איתם די הרבה ולשמוע מהם תלונות על תגובות הסביבה. מצד אחד, כששומעים את התגובות הללו, אפשר להבליג ולהגיד "ניחא", משום שלאנשים כיום, גם במאה ה-21, קשה לקבל את השונה, אבל מצד שני גם אם קשה לכם, גם אם אתם חיים בדעות קדומות ועתיקות וזה לא מתקבל על הדעת לדעתכם - למה אתם חייבים להראות ולהקצין את זה? אני עוד יכולה להבין את ההתנגדות של אנשים לדברים קיצוניים כגון מצעד הגאווה (שאני אישית דווקא מאוד אוהבת), שבו אנשים רבים מגזימים בלבוש ובהתנהגות שלהם, אבל הדרך של אנשים לבטא את תחושותיהם לגבי הקהילה הגאה מרתיחה אותי.

בכל שנותי פגשתי לא מעט הומואים ולסביות, וכשיצא לנו לדבר על הנטיות שלהם, כולם סיפרו לי שבנוסף ליחס השונה, הם נתקלים במשפטים ושאלות שמפתיעות אותם כל פעם מחדש. בשביל זה אני פה, כדי להראות לכם עם מה הם נפגשים בכל יום, בעקבות שיחות עם החברה, שבנויה מאיתנו – ושתבינו אחת ולתמיד שהגיע הזמן להפסיק.

© טמבלר

"יש לך חברה? מה, החבר הקודם שלך היה גרוע?" בין המשפטים שחברי הקהילה הגאה נתקלים בהם בלי סוף, האם הבן\בת זוג הקודמים שלכם הם אלה שגרמו לכם לעבור לצד השני? לא. חוץ מהשאלות הללו שמגיעות מן הסביבה, הן מגיעות גם מהאקסים עצמם - עד מתי אנשים שחושבים שהכל סובב סביבם, והנטייה של בן הזוג שעומד מולם לא קשורה רק בהם? ואז מגיע המשפט: "אתן לסביות? מגניב. אפשר להסתכל?" זה ידוע שגברים רבים רואים ב"תופעת הלסביות" פנטזיה נעלה, אבל זה לא הופך את התגובות מהסגנון – "אפשר להסתכל?", "אפשר להצטרף?" לנורמליות, ההפך הוא הנכון.

לפעמים אני לא מסוגלת להבין איך לאנשים יש את האומץ לשאול שאלות כאלה. אם היו ניגשים אליכם ושואלים אתכם שאלה מטומטמת שכזו, איך הייתם מגיבים? לא בסימפטיות רבה. השאלות האלה נשאלות בציניות גמורה, ובניסיון "להצחיק", ניסיון שלא כל כך מצליח. אם אף אחד לא יצחק מהשאלה המיותרת שלכם, וגם אין שום סיכוי שתזכו לתשובה חיובית, אז למה בכלל לנסות?

"תשאירו את המשפטיים הקלישאתיים שלכם לעצמכם"

"יו! גם אני פעם התנשקתי עם בת!" מגניב. רוצים פרס אוסקר על זה? לא אצלנו. בנות, זה שפעם התנשקתן עם מישהי מהמין שלכן, לא הופך אתכן לקרובות יותר אל הקהילה, וגם לא גורם לכך שתבינו את דעת הלסביות טוב יותר. ובנים, כנ"ל כלפיכם – גם אתם אוהבים נשים, גם הלסביות אוהבות נשים, וזה המכנה המשותף היחיד.
"זה בטח יעבור לך." אני לא מבינה את המשפט הזה. אני סטרייטית, ומה, זה גם "בטח יעבור לי"? וגם אם כן, מהו מקומך לבוא ולהגיד לי את זה? האם יש לך קשר כלשהו אל העתיד ואתה יכול לקבוע עובדות כאלה? נכון לשנת 2015, לא נראה לי. לכן תשאירו את המשפטיים הקלישאתיים שלכם לעצמכם, תודה. כשאתם ניגשים אל אדם ואומרים לו כי מה שעובר עליו בטח יעבור לו, זה כאילו אתם אומרים לו שמה שהוא עושה זה לא בסדר, ועם התרופה הנכונה – תבוא גם ההחלמה, אך זה לא המצב.

© טמבלר

"אני מבינה אותך, גם אני שונאת גברים." לא, אתם לא מבינים. אין שום קשר בין שנאת גברים לבין נטייה מינית, לפחות לא בהכרח.  מישהי יכולה לאהוב גברים, שכל חבריה הטובים ביותר יהיה מהמין השני, אבל להמשך לנשים. מישהי יכולה גם לשנוא גברים ולהיות לסבית – אך זה לא קשור אחד לשני, זה פר אדם.

וכמו שאתם בטח מתארים לעצמכם, הרשימה עוד ארוכה. כאן לפניכם על קצה המזלג – ההתחלה, כדי שתבינו כמה זה מגוחך. ואולי, רק אולי, אנשים יפסיקו עם הטענות הסתמיות שלהם, או לפחות ינסו לשלוט (לשם שינוי) במה שיוצא להם מהפה.