היית חסר אתמול. רציתי שתדע שחלמתי עליך בלילה. חלמתי שאנחנו מדברים, מחזיקים ידיים ולגמרי מעוניינים אחד בשנייה, כמו שהיה עד עכשיו בכל פעם שנפגשנו. הרגשתי כל כך טוב, כל כך... מאוהבת. זה היה כל כך אמיתי, אמיתי הרבה יותר מכל מה שאי פעם הייתי יכולה לדמיין שיקרה בינינו.

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

• בעד או נגד: להיכנס לזוגיות בתקופת הקורונה
• לפי מצב הרוח שלהם: מיטב השירים שתוכלו להקדיש לבני זוגכם
• שחקו וגלו: לאיזה דייט כדאי לכם לצאת ביום בו נחזור לשגרה

חלמתי עוד חלום, על איש עם עיני חתול כמעט שקופות, תכולות ומפחידות. בפירוש החלומות כתוב שזהו סימן ל-"חוסר מזל כתוצאה מביישנות". זה בהחלט כך. התביישתי כל הזמן הזה לשלוח לך הודעה, להמשיך את מה שהתחלנו, לא יודעת למה חיכיתי. בינתיים, מצאת לנכון לחזור אלייה - זו שהיית איתה שלוש שנים, שאיתה ראית מערכת יחסים שתימשך לנצח. זו שלקחת ממנה "הפסקה" ובזמן הזה, ניסית להתחיל איתי. הראית לי את כל הסימנים שמוכיחים שאתה מרגיש אליי בדיוק את מה שאני מרגישה אליך. שיכול להיות בינינו משהו. שיש קליק, כימיה.

שאלתי את עצמי אז, איפה היא הייתה בתמונה? מה עובר לך בראש? האם אתה באמת חושב על להתחיל משהו איתי, או שמא נרתעת כשהבנת שאני לא ראויה להיות ממלאת מקום? סימני האזהרה ריקדו מעל ראשי מההתחלה, כשהחברה הכי טובה ניסתה להקדים תרופה למכה וסיפרה לי את מה שביררה עליך, וגילתה שאתה לא יותר משחקן. הרי כבר שיחקת בה כמה פעמים, לא ככה? אבל תמיד אתה מוצא לנכון לחזור, כי זוגיות של מעל שלוש שנים זה כבר משפחה, ומשפחה תמיד סולחת.

עוד סימן אזהרה היה כשאמרת לי במפורש שאתם עוד עתידים לחזור. חשבתי שזה בסדר מבחינתי או שזה לא בטוח ולא הבנתי בדיוק מה אני רוצה. אבל כמו שכבר אמרו לי - טרם חוויתי זוגיות, אני עלולה להתאהב ואז - טוב, נו, אז יישבר לי הלב.

כמובן שאני לא מקשיבה, מסרבת, פשוט מסרבת להאמין. כי אני עקשנית, אני רוצה, יש לי ביטחון, אני טובה, אני יפה, אני משקיעה בעצמי, אני שמה מסכה של ה"אישה לחיים" כמו שפעם קראת לי, רק כדי שתתאהב בי. רק כדי להרגיש, דרכך, שאני שווה משהו.

באותם רגעים שאני חושבת להחזיר את הדרך האבודה, לנסות לחדש את מה שהיה בינינו, אני בודקת את השטח לפני המעשה הגורלי - ורואה. רואה את הדבר שכולם ניסו להזהיר אותי מפניו. רואה את התמונה בחשבון שלה ואת התגובה "חיים שלי אוהב אותך" שכתבת לה, לועגים לי וצועקים בקול: "הם אמרו לך. ידעת שזה הולך לקרות. הנה, נפלת, ומה עכשיו?" חזרתם. אני מרגישה מבולבלת, עלובה, פתטית שבכלל יכולתי להאמין שיכול להיות משהו רציני בינינו.

הנה, זה קרה. הדבר שכולם ניסו להזהיר אותי מפניו. התאהבתי, נפגעתי, נשבר לי הלב וכל זה, מבלי להיכנס איתך לאף סוג של קשר מחייב. נפלתי, נפצעתי, למרות שכולם ראו את האבן הענקית שעוד תעמוד בדרכי. מה גרם לי להתעוור כנגדה? אולי העקשנות? הרצון לחוות כבר משהו? חוסר ניסיון? עיוורון? אני לא יודעת, בוא תגיד לי אתה. בוא תגיד מה עשית לי, מה עשית שגרם לי לחשוב עם הלב ולא עם הראש. מה עשית כשקולות זועקים לי עכשיו "אמרתי לך" מכל עבר, מוכיחים ששוב פעם טעיתי. "אמרתי לך", למה לא הקשבת?! הרי ידעת שזה הולך לקרות, וחשבת: "נסתדר. אני רוצה לחוות, רוצה להרגיש." הנה, עכשיו את מרגישה, כואבת, פגועה, עצובה. מרוצה? זה מה שרצית? איך בדיוק "נסתדר" עכשיו?!

שיהיה לכם בהצלחה, זה מה שנותר לי להגיד לך. אני לא יודעת איך היא, מה מושך אותך בה, איך היא מתנהגת, מה היא נותנת לך - אני רק יודעת שהיא בטוח לא טובה יותר ממני. אני רק יודעת שאתה פספסת פה הזדמנות נהדרת להיות עם מישהי כמוני. חלק יגידו שמדובר ב"התרברבות", "נרקיסיזם", "אוהבת את עצמה יותר מדי". זה נשמע כמו דבר רע, ככה בעצם מתכוונים לזה. יותר מדי, זה מעבר למספיק. יותר מדי? לא יודעת. אוהבת את עצמי? כן.

אני יודעת שהיית יכול להיות עם אישה חזקה, בטוחה בעצמה, שתעניק לגבר את כל מה שהייתה רוצה להעניק לעצמה. שתיכנס לקשר על בסיס חברות, אמונה ואהבה, ושתהייה כנה וישרה, עם דעה ואמירה. אישה שהיא אשת שיחה, שתהייה שם בשבילך בדיוק כמו פסיכולוגית, ברגעים הקשים ביותר ואף המשמחים. היית יכול להיות עם בחורה שהייתה משתפת אותך בהומור הפנימי שלה וגורמת לך לצחוק עד שירטוט לך הלב מהתרגשות. 

אבל אני לא אחת שמשחקת משחקים, ואיך אמרת לי פעם - מגיע לי גבר שיאהב אותי וזה לא יהיה אתה. כי אתה לא תאהב אותי, וגבר...? עם האופן בו אתה מתייחס לאישה, אני לא בטוחה.

אתה בטח בכלל לא חושב עליי וחושב רק עליה, מה החוויה הזו עשתה לה, כמה טוב שהכל הסתדר, רק שאני - נותרתי עם תקווה ולב שבור, אבל בכלל לא אכפת לך. אתה רק משחק. עוררת רגשות - וניפצת, באותה קלות.

יש דבר אחד בחיים האלה שאותו אני רוצה הרבה יותר מאהבה – והוא להיות מאושרת. קשר זוגי כמו שיכלת להעניק לי, שמבוסס על שקרים, משחקים ושברונות לב על בסיס קבוע, לא יוכל לעולם לבוא בחשבון. אני צריכה לוותר עליך בשביל להיות באמת מאושרת; ולהעניק לעצמי את היחס ההוגן והאוהב שמגיע לי. לא אהיה מוכנה לעולם להיכנס לקשר זוגי שיגרום לי לאבד מהערך שלי בפני עצמי, כי אני חשובה הרבה יותר מזה. עוד יגיע האדם שיצית את הניצוץ בעיניי, אבל הפעם, הוא יהיה כן, הוגן ויאהב רק אותי, יראה רק אותי לנגד עיניו. עד אז, אני מניחה שאני אהיה זו שאוכל להעניק את התחושה הזו לעצמי – וזה בדיוק מה שאני מתכוונת לעשות עכשיו.

אז אני סוגרת את הסיפור הזה ומשחררת. היה כיף, היה נעים, תודה על הכל.