תורמים מעצמם: מי הם בני הנוער היוצאים לשנת שירות?. עדן ממן

תורמים מעצמם: מי הם בני הנוער היוצאים לשנת שירות?

הם סיימו את התיכון ודחו את הגיוס בשנה, הכל כדי לאתגר את עצמם ולתרום לקהילה. מי הם אותם בני הנוער שבחרו לצאת לשירות מיוחד ומרגש ומה צפנה להם הדרך? ניתאי ועדן, שני בני שרות, משתפים בכמה רגעים משמעותיים

מה עושים בסוף התיכון? מתגייסים? אז זהו, שלא בהכרח! יש הרבה אפשרויות נוספות, אחת מהן היא שנת שירות. בואו ללמוד על עולם שנות השירות מעיניהם של השינשינים (בני שירות) ולטעום מחווייתם המיוחדת של אלה שבחרו לדחות את הגיוס בשנה, ולעשות את זה קצת אחרת. מי יודע? אולי זה מה שיעזור לכם לבחור!

עוד בערוץ על מדים:

ניתאי בארי (19) ממבשרת ציון ועדן ממן (19) מהרצליה כבר בחרו את המסלול שלהם. בימים אלה, בארי כבר סיים את שנת השירות שלו בתנועת "השומר הצעיר" בקיבוץ יראון וממן סיימה את השנה שלה בתנועת "החלוץ" בטבריה. השניים כבר משרתים בצבא, אך הספיקו לספר לנו כל מה שצריך לדעת על שנת שירות. 

בארי וממן פתחו את הבוקר שלהם בחונכות אישית בבית הספר בו הם מתנדבים. אחרי שבית הספר נגמר, בארי הלך לקן האזורי של "השומר הצעיר" ותיפקד כמדריך בבית הנעורים. "התפקיד שלי הוא חינוכי, לימודי וחברתי" אומר בארי בגאווה, "אנחנו צריכים להתחבר לחניכים, לדאוג לקשר בין כולם ולא לשכוח לשים דגש גם על החינוך". בערב כולם חוזרים לקומונה ומבשלים ביחד ופעם בכמה ימים הם עורכים ערב קבוצה, שכולל פעילות משותפת ושיחה על המגורים המשותפים ועל הקשיים האישיים. לעומת בארי, אחרי היום בבית הספר ממן חזרה לקומונה וכל החברים אכלו ביחד את ארוחת הצהריים שבישלו. לאחר מכן, היא הגיעה למסגרת הערב שלה שהקימה עם חבריה, "מועדון הקרוואן", המהווה תעסוקה לבני הנוער בעיר ובית חם.

© עדן ממן

המוטיבציה

בארי וממן מספרים כי רצו לתת מעצמם לאחרים, לצאת מאזור הנוחות וללמוד להתנהל באופן עצמאי. אחד מהדברים שהניעו את ממן היה להיות חלק ממשהו גדול "זה לא כמו להיות חלק מקבוצת התיאטרון שלי או מהכיתה, זה לגור עם אנשים ולהיות סוג של משפחה". בארי מוסיף ואומר "הרגשתי שהמעבר בין התיכון לצבא חד מדיי ורציתי מסגרת ביניים".

ומה עם איזה רגע מרגש?
הנה רגע שיא שממן לא תשכח: "בבית הספר שאני מתנדבת בו יש לי את החניך שלי. יום אחד כשלא הייתי שם, הוא קיבל משימה לכתוב מכתב לאדם משמעותי בחייו. יום אחרי זה הוא פשוט רץ אחריי עם מכתב תודה, שאומר שאני האישה המשמעותית בחייו. זה ממש ריגש אותי כי במקום לכתוב למורה או להורים שלו, הוא בחר בי ופתאום הבנתי שהצלחתי להשפיע לפחות על ילד אחד ושבעצם השגתי את המטרה שלי".

בטח לא הכל היה ורוד השנה, מה היו האתגרים?
ממן מספרת כי בהתחלה היה לה קשה להיפתח בפני חברי הקבוצה שלה והיא לא הבינה למה. "היו לנו שיחות קבוצתיות מדיי פעם עם המדריך ובכל פעם שפתחנו נושאים אישיים, היה לי קשה מאוד לדבר, כי תמיד הרגשתי שהם יודעים יותר ממני ותמיד ישאלו את השאלות הנכונות. החסם שלי פגע בתהליך הקולקטיבי ובהתקדמות שלנו כקומונה. זה ממש הפתיע אותי כי אני בכלל לא ביישנית, אבל החברים ממש עזרו לי להתמודד עם החסם וזה לקח הרבה זמן אבל היה שווה. אחרי זמן מסוים הם התחילו להפנות אליי שאלות ולשאול לדעתי ובסופו של דבר הבעיה נפתרה והתהליך הזה שיפר מאוד את הדימוי והביטחון העצמי שלי".

© עדן ממן
אומנות מקבלת משמעות:
"הרגשתי את החיבור העצום"
שחר בן ימני
שחר בן ימיני חזרה מסמינר כניסה לשנת השירות. שבוע משמעותי, מלא באומנות, עמידה לבד על הרגליים, התמודדות והנאה 

החששות

אחד החששות הכי גדולים של בארי, היה לעבור מבית המשפחה הנמצא במקום דיי מרכזי, לדירה בצפון הרחוק ללא ההורים. חשש נוסף, היה העובדה שלא לקח מעולם חלק בתנועת נוער ובהדרכה ולא ידע איך יצליח להשתלב. לעומתו, ממן מספרת כי לא חששה ממשהו ספציפי, "באתי בראש פתוח". בסופו של דבר, בארי מעיד כי המרחק מן ההורים לא היווה קושי משום ששמר איתם על קשר טלפוני ונראה כי זה עזר לפיתוח העצמאות שלו.

מה תקחו אתכם מהשנת שירות להמשך החיים?
בארי: "למדתי להעריך תנועות נוער ואת המקום שלהן בחינוך ילדים. בעקבות הצטרפותי לשורות ההדרכה בשומר הצעיר, הבנתי שלהדרכה יש ערך גם עבור המדריך וגם עבור החניך. הרגשתי שזה נתן לי עצמאות, בטחון עצמי ותחושת מסוגלות, כי הרבה פעמים במהלך השנה היו דברים שעבדו לפני השיטה של 'אם לא תעשה כלום לא יקרה כלום', וכך היה". 

ממן: "למדתי איך לדבר עם אנשים, אילו שאלות שואלים, איך להתחבר וגם להיות רגישה. למדתי את ההבדלים בין חינוך ילדים לבין חינוך נוער. גם פיזית למדתי דברים בבית, כמו לשטוף כלים ולבשל. בשנת השירות למדתי לחלום, דבר שלא הרשתי לעצמי לעשות לפני, פשוט כי השנה הזו והאנשים שהקיפו אותי גרמו לי להאמין בעצמי ולפתח את הצד היצירתי שבי".

 

© עדן ממן

שירות צבאי

"אני הולך לגרעין נח"ל, כחלק ממסלול ההמשך בתנועה", מספר בארי בהתלהבות. "אני מתגייס ליחידת קרק"ל ביחד עם הגרעין שלי מהתנועה ובמהלך השירות מקווה לצאת לפרק משימה, כלומר, לחזור כחלק מהשירות הצבאי להתנדבות עם החברים מהתנועה. אפשר לבחור גם לא לצאת לפרק המשימה אבל אני ממש מצפה לזה". ממן בחרה לא להתגייס עם הגרעין והתגייסה לתפקיד הדרכתי בחיל הנדסה קרבית.

מה חשוב לזכור כשמתלבטים האם ללכת לשנת שירות או להתגייס מיד עם סיום התיכון?
בארי: "שהצבא בטוח יגיע, אבל לשנת שירות יש לכם הזדמנות של פעם אחת בחיים".

ממן משתפת כי לדעתה, חשוב לזכור שהשנה הזו היא לא בזבוז זמן. להפך, מקבלים ממנה מה שלא מקבלים בלעדיה, גם שנים אחר כך. "זה לא לדחות את החיים האמתיים, כמו שאוהבים להגיד, זה פשוט להתחיל את החיים הבוגרים מצוידים בהרבה כלים להתמודדות, אבל החיים האמתיים התחילו מזמן, צריך לנצל אותם כדי לעשות דברים טובים!".

 

תגובות