טור אישי: "יוצא לדרך חדשה בצל הקורונה"
"לא משנה אם יוצאים לשנת שירות, מכינה, צה"ל או שירות לאומי. הקורונה תשנה את איך שזה היה בעבר. כעת אני ועוד רבים נאלצים להתמודד עם פחדים, חוסר וודאות וחששות חדשים שבאים בעקבות המגפה"
סוף סוף הגיע הזמן לסיים את הבית ספר ולצאת לשלב חדש בחיים. נערים רבים כמוני שסיימו י"ב מחכים כל השנה להתחיל את הפרק החדש בחייהם. בין אם זה שנת שירות, מכינה, צה"ל או שירות לאומי. אבל את כולנו הפתיעה בחודש מרץ מגפת הקורונה ולמרות שחשבנו שהיא כבר מאחורינו, אפשר לראות שהיא עדיין כאן. לכן החלטתי לכתוב טור אישי על איך זה לצאת לפרק החדש הזה בחיים בצל שגרת הקורונה, שכרגע נשארת ולעוד הרבה זמן.
עוד בערוץ על מדים של פרוגי:
- הלוחמת מברזיל: עלתה לארץ והתגייסה לקרבי
- טור אישי: "הבית מאחורי ולא אתן לדבר לפגוע בו"
- הסערה הצבאית: "למה רקדנים לא וזמרים כן?"
אז סיימתי כיתה י"ב וממש לא מזמן סיימתי את כל הבגרויות שנדחו מאוד בעקבות הקורונה. אני ועוד רבים מחבריי ציפינו לסיים כבר את הבית הספר ולהתחיל משהו חדש, פרק חדש כאנשים בוגרים. אני זוכר את תחילת השנה, תקופה מלאה במיונים כמעט לכל מסגרת, ילדים נעדרו כל יום ורק כדי שיוכלו לקבל מה שירצו ולהתחיל את השנה הבאה במקום שרוצים.
אני יוצא לשנת שירות, ואני יכול להגיד שברגע שהתחילה מגפת הקורונה התחלתי לפחד. פחדתי שהיא תתבטל, פחדתי שיצטרכו לעשות שינויים, אבל ניסיתי להיות אופטימי ולחשוב שזה יעבור. אבל מגפת הקורונה גם אם נרגעה קצת בחודשי מאי יוני, חוזרת ובגדול וכעת אני ועוד רבים נאלצים להתמודד עם פחדים, חוסר וודאות וחששות חדשים שבאים בעקבות המגפה.
לא משנה אם יוצאים לשנת שירות, מכינה, צה"ל או שירות לאומי. הקורונה תשנה את איך שזה היה בעבר. בין אם זה בצבא שאי אפשר להיפרד מההורים, או בשנת שירות שכרגע מי יודע אם תהיה פעילות בתנועות נוער, בפנימיות וכדומה. ואנו נצטרך להתרגל לזה, קשה זה יהיה אבל עלינו לזכור תמיד מדוע אנחנו עושים את זה. כי למרות הכול הסיבות לא השתנו.
לא משנה באיזה סיבות אנו יוצאים, חשוב לזכור אותן ולהבין שלמרות הקורונה, הסיבות האלה לא השתנו והן עדיין קיימות. ברור שיש מקום לדאגה, אך צריך להבין שזו תקופה קשה ומלאה חוסר וודאות, לא משנה לאן נלך נהיה בחוסר וודאות ולפעמים בחירות מהעבר יכולות להוות בטחון.
אל תפחדו לשתף את מי שאתם יכולים, הורים, חברים, סבים וסבתות, מדריכים. כל מי שאפשר, זו תקופה קשה וצריך להיעזר זה בזה כמה שאפשר.
אז אני אסכם ואגיד בהצלחה לכולנו, לכל מסיימי י"ב שיוצאים לדרך חדשה בשגרה המוזרה הזו, יהיה קשה אבל חשוב לזכור למה אנחנו עושים את זה. חשוב להיעזר במי שאפשר וגם לעזור למי שאפשר, תהיו שם אחד בשביל השני. אני מקווה בשביל כולנו שהתקופה הזו תעבור כמה שיותר מהר ונחזור לשגרה הרגילה והאהובה.
