ביום שישי האחרון עלה לנטפליקס הסרט שכולנו חיכינו לו, "דוכן הנשיקות 2". לעומת הסרט הראשון, הסרט השני מתמקד בקשיים של מערכת יחסים בשלט רחוק ולא בהתאהבות אסורה. הפעם אל מתקשה במערכת היחסים שלה בשלט רחוק עם נואה, שעבר לאוניברסיטת הרווארד הרחוקה בעודה מסיימת את כיתה י"ב. דבר לא צפוי קורה כאשר נער חדש בשם מרקו עובר לבית הספר שלה, מפתח איתה חברות והוא משנה את הכול.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

• רכילות בקטנה: מה גרם לכוכב "רייברדיל" לדמוע?
• הכישרון הסודי של נועה קירל נחשף
  
• עומר חזן: "שיתפתי חברים בדברים והם הדליפו לתקשורת"

הסרט השני אומנם לא משתווה לסרט הראשון, אך מצליח לעמוד בציפיות. לעומת סרטים רומנטיים רבים, שמסתיימים בסוף טוב לאחר שהגיבורים מתאהבים ונמצאים בזוגיות, הסרט מציג את הקשיים שלאחר ההתאהבות ואת הקושי שבאהבה בשלט רחוק. נואה מכיר חברים חדשים בקולג' ואל דואגת כי הוא יתאהב באחת מהן, אך מהצד השני, היא זו שמתאהבת בנער החדש ונותנת לנואה סיבה אמיתית לדאגה. מישהו אמר אדוארד ובלה של 2020? או אולי "לכל הנערים 2"?

בכל אופן,  גם קו העלילה המתבקש של הפרעת החברות הטובה בין אל ל-לי בגלל הזוגיות המוצלחת של פלין היה עשוי טוב והביא לא מעט דרמות ענייניות שניצנים שלהן ראינו לקראת סוף הסרט הראשון.

התזמון של הסרט, במיוחד עכשיו, בימי הקורונה, בהם זוגות רבים נאלצים לתקשר ממרחק, נותן לנו להזדהות עם העלילה אפילו יותר. עוד דבר מיוחד ב"דוכן הנשיקות" הוא המיקום שלו. הצלם משתמש בעובדה שהדמויות גרות בלוס אנג'לס ומדגיש את החופים הזהובים והיפהפיים ואת התרבות בקליפורניה. הצילום הראשוני של אל יושבת לצד השלט הגדול של הוליווד הוא אחד השוטים היפים ביותר בסרט כולו, גם הצילומים מהמזח המפורסם של סנטה מוניקה תורמים מאוד לאווירה הכיפית והקלילה.

אחד הדברים החביבים עלינו ביותר בסרט הוא הכימיה הנהדרת בין השחקנים, בעיקר בין אל (ג'ואי קינג) לבין לי (ג'ואל קורטני). הם מתנהגים כמו חברי ילדות אמיתיים וקשה להאמין שהם זוג שחקנים שכלל לא הכירו לפי שנפגשו על הסט. נוסף על כך, מרקו (טיילור זקאר פרז), מוסיף הרבה מאוד לעלילה בתור הנער החדש שמסבך את העניינים. הוא מקסים, מצחיק וחכם, בעצם כל מה שאנחנו מצפים ממושא אהבה חדש ומסקרן. קינג מציגה את אל לא כמו הנערה שהתרגלנו לראות בסרטים רומנטיים, אלא נותנת לנו לראות צדדים שונים באישיותה כמו הקנאה שלה, החששות והפחדים שלה.

לעומת זאת, הדבר שבו הסרט נכשל הוא האורך שלו. אורכו של "דוכן הנשיקות 2" הוא שעתיים ועשר דקות ואי אפשר שלא לתהות מדוע. ישנן סצנות רבות שחוזרות על עצמן או שמתארכות לחינם, ומספר עלילות קצרות עם דמויות משנה שאינן תורמות לסרט או לעלילה בדבר. ישנה הבלחה קצרה של זוג גאה שמחממת את הלב, אבל אי אפשר שלא לתהות מדוע היא נמצאת. הסצנות של הזוג נראות מעט תלושות, כאילו הוחלט להוסיף אותן בהחלטה של רגע. אין באמת עומק לזוגיות למעט סצנה או שתיים, וזה דבר מאכזב. הייצוג של זוגות גאים בקולנוע הוא דבר מבורך וחשוב, אבל כן צריך להשקיע בו וליצוק בו משמעות כמו בכל זוגיות אחרת בסרט. לדעתנו, העלילה הייתה צריכה להיות מעט יותר ממוקדת בעלילה של הדמויות הראשיות, ופחות מפוזרת לכל הכיוונים. כמו כן, אל תצפו שה"דוכן" המדובר יהווה חלק מתניע משמעותי בעלילה כמו בקודם, גם כאן נדמה כאילו לצורך השם של הסרט הוא הוכנס.

אמנם היו דברים טובים יותר וטובים פחות, אבל את הסרט סיימנו עם חיוך קל ותקווה לסרט נוסף. "דוכן הנשיקות 2" הוא סרט קיצי מושלם לימים הללו והוא מספק הזדמנות נהדרת לשעתיים של חיוך והנאה.