The Voice 4: "פתיחה טובה, אך גם הקהל צריך להפוך למנטורים". צילום מסך מהפרק

The Voice 4: "פתיחה טובה, אך גם הקהל צריך להפוך למנטורים"

אחרי שנתיים מאז שהעונה השלישית של דה וויס ירדה מהמסך ואחרי ציפייה גדולה, העונה הרביעית יצאה לדרך. מה חשבנו על הקאמבק? ביקורת

אחרי הטעם המר שנשאר לנו מהעונה השלישית (שנשמכה כמו מסטיק בעקבות "צוק איתן"), אמש (ד') היא חזרה למסך בעונה רביעית יחד עם מנטורים חדשים, חוק חדש ואפילו מנחה לעזר.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

פתיחת הפרק הראשון הצליחה לעשות רושם מצוין לחלוטין, אווירת של "הנה זה קורה", המנחה מיכאל אלוני ואיתו המנחה החדשה שלומית מלכה עולים לבמה, זו הפעם הראשונה בדה וויס ישראל שיש תוספת להנחיה, מה שעושה את זה עוד יותר מעניין, מהמעט שראינו וחווינו ממנה בפרק הראשון נדמה שהיא סבבה לגמרי ומבחן הזמן רק יגיד אם היא באמת מוצלחת.

 

באשר למנטורים, כל אחד מהם מביא את סגנון המוזיקה הצבעוני והייחודי שלו וכשנוצר המפגש המעניין בין הסגנונות השונים ברור לנו שזה המתכון המושלם ליצירת רביעיית מנטורים מוצלחת שכזאת. כבר בפרק הראשון אנחנו רואים שיש דינאמיקה חיובית ובעיקר מצחיקה בין המנטורים הוותיקים לחדשים, הם משתפים פעולה בצורה מקצועית ונכונה וזה תענוג צרוף לראות את זה כבר על ההתחלה. מסיקה מצחיקה להצחיק ולהקסים יחד עם השטויות והשיחות שלה עם שאר המנטורים, אביב נשאר אביב ומוביל את השופטים כמו בעונות הקודמות, אברהם טל קצת בודק את השטח, ונראה ששלומי שבת תמיד נמצא במקום הטבעי שלו.

השינויים לא מסתכמים בזה, כי בנוסף לכך אלוני הודיע שיש שינוי "בחוקי המשחק". עד העונה השלישית, מתמודד/ת שהמנטורים לא הסתובבו אליו/ה נשארו על הבמה לקבל חוות דעת קצרה מכל אחד אבל הפעם, מתמודדים שלא עוברים את האודישן יורדים מהבמה וממשיכים הלאה. גם המתמודדים שהופיעו בפרק הזה מצליחים לעשות רושם ראשוני טוב ורובם גרמו לנו הנאה רבה לצפות ולהקשיב לוויס שלהם ואף הצליחו להפתיע אותנו, ולגרום לנו לרצות לקבוע האם להסתובב או לא. לצערנו לקהל עדיין מראים ושמים דגש על סיפור חייו של כל מתמודד, מה שכבר קצת מאוס ומרגיש מעצבן, כי כמו המנטורים גם אנחנו רוצים להקשיב לקול ואז להכל. אז אם יש טיפ לעונה הבאה - גם הקהל הוא המנטורים - ותנו לו להכיר את המתמודד רק אחרי.

 

כל החידושים האלו יוצרים הבדל משמעותי בין העונה הזאת לעונה הקודמת, כי עצם העובדה שבעונה הזאת יש יותר משינוי אחד זה מראה על גיוון ועל החלטה להתאים את עצמה לתקופה בה כולם רוצים פשוט לדעת "כן או לא" ולהמשיך הלאה, זו בהחלט מסקנה שקחו מהעונות הקודמות, אולי זה מקצר את הפרק רק בדקות בודדות אבל זה בהחלט מההוה שיקול רציני למנטורים וגם נותן לנו חוויה קצת אחרת ממה שהתרגלנו בתכנית. 

הדבר שהכי בלט לנו בפרק הראשון הוא המתמודדת ספיר, האחרונה שנבנה אמש והצליחה להביא ביצוע מעולה ובלתי נשכח, שלומי כבר הגדיר אותה כאודישן "יובל דיין" (שכזכור היה אודישן בו שלומי הסתובב במהירות). אנחנו כבר מריחיים מתמודדת פוטנציאלית לניצחון, בתקווה שזה לא ייאבד בדרך.

 

רשמנו לעצמנו
רשמנו לעצמנו © צילום מסך

אז מה נסגר? פתיחת העונה הרביעית נתנה מענה ברור וחד לציפיות שלנו. נכון שזו רק ההתחלה ויש עוד הרבה מה לראות ונקווה גם חידושים בשלבים שהם לא "אודישנים", אבל, אם המשך העונה תספק את מה שראינו בפרק הראשון הדרך להצלחה נוספת, ומקווים שגם לכישרון כזה שישאיר חותם במוסיקה הישראלית.

 

 

תגובות