נאיה בינשטוק: "אני לא שמה לעצמי גבולות". ערן כהן, באדיבות yes

נאיה בינשטוק: "אני לא שמה לעצמי גבולות"

כבר אי אפשר להתעלם ממנה: בשנה האחרונה נאיה בינשטוק פרצה אל חיינו על המסכים והיא לגמרי מוכיחה שהיא כאן כדי להישאר. ריאיון בכורה

מקווים שכבר הספקתם לשנן את השם, כי נאיה בינשטוק ממש לא מתכוונת לעצור. הכוכבת העולה בת ה-19, טורפת את המסך ופרצה בגדול עם הובלה של תפקידים ראשיים בולטים בעולם הנוער. בימים אלו היא מככבת בדרמת הנוער המצליחה 'פלמח' (טין ניק ב-yes) ונדמה שהיא לגמרי הדבר הבא בעולם הבידור. כדי שהיא לא תישאר מסתורית יותר מדי, הגיע הזמן להכיר אותה מקרוב. 

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

"אני מקבלת תגובות טובות מאוד", מספרת לנו נאיה על החשיפה בעקבות "פלמח". "בגלל שהסדרה החלה בקורונה וכל אחד היה מסוגר בבית שלו, אז כתבו לנו הרבה ודיברו על זה, אבל לצד הטירוף ברשת, זה הרגיש לי שזה עדיין שלנו, רק אני והחברים מהסדרה צופים במשהו שלנו ובמקרה זה משודר בטלוויזיה באותו הזמן".

עכשיו עם ההקלות זה משתנה?

"לאט לאט הכל מתגבר יותר, במיוחד עכשיו כשעוד יש הקלות. אני יוצאת לסופר וילדה מבקשת ממני סלפי, במרחק בטוח כמובן". 

תתכונני, זה משהו שלא יפסיק.

"זה מצחיק. אחת הפעמים הראשונות שיצאתי, לפני חודש וחצי, פתאום אני רואה מישהי מצלמת אותי מהאוטו, איזו אמא. הסתכלתי אחורה כדי להבין מה היא מצלמת, הסתכלתי עליה שוב והבנתי שהיא מצלמת אותי. היא הרגישה לא נעים, הורידה את החלון ואמרה: 'סליחה, פשוט אני והבן שלי פשוט מעריצים אותך וחולים על פלמח'. הייתי בשוק".

בינשטוק עדיין לא מעכלת את ההצלחה ואת הדיבור שמתחיל סביבה. בשנה אחת היא הספיקה לככב בשני תפקידים ראישים. הופעת הבכורה שלה הייתה על מסך הקולנוע בסרט "פול גז" לצד תובל שפיר, קווין רובין ונוספים ומיד לאחר מכן היא לוהקה לסדרת הנוער פלמח, שוב בתפקיד ראשי.

"זה לא נקלט שעשיתי שני תפקידים ראשיים ברצף. בסרט זה לא הרגיש לי משהו לא נורמלי, ב'פול גז' למדתי המון, אבל ברמה המשחקית 'פלמח' יותר איתגרה אותי והיה הרבה יותר קשה לצלם. אני לאט לאט מתחילה להבין ולקלוט את כל מה שקורה, כך לפחות אני מקווה".

ב'פול גז'
ב'פול גז' © דויד סקורי - David Scouri

בגלל שהיה רצף של הצלחה, יש ציפייה שכל הזמן תעברי מתפקיד לתפקיד?

"כן יש לי ציפייה שיהיה לי איזה המשך של עשייה אחרי הרצף הזה. אני מסתכלת מהצד ואומרת לעצמי - 'וואו נאיה שאפו, הכל טוב, קחי את הזמן ותהיי גאה בעצמך על מה שעשית', אבל בפועל זה הכי לא ככה. לפעמים את מסתכלת מסביב ורואה אנשים עובדים ופתאום זה יכול לערער אותך, גם תוך כדי עשייה ותפקידים, אני כבר במחשבה על מה שיהיה הלאה. בר מיניאלי, שהיא חברה טובה מהצבא אמרה לי על זה משהו נכון - זה מקצוע שאף פעם אין בו שובע, אף פעם לא יהיה תפקיד שיספק אותך או להגיד רק הצלחתי וזהו. יהיו רגעים טובים אבל תמיד תרצה עוד ועוד".

עם ההצלחה כיום נהוג לתחזק את הרשתות כדי להוסיף ולתבל את הפופולריות. זה משהו שאת עושה?

"אני כן רואה את הצמיחה באינסטגרם מבחינת עוקבים, בעיקר אבא שלי היה שולח לי פעמיים ביום נתונים מפורטים מאוד על כמה עוקבים עלו לי וכותב: 'מזל טוב נאיוש, עלו לך עוד חמישים עוקבים' וכאלה, ב-15K הוא כבר התייאש והפסיק לעקוב. אני עדיין לא אושיית אינסטגרם ודי צולעת בטירוף. לפני שנכנסתי לסוכנות שלי והתחלתי את הקריירה, הייתה לי שנה שלא קיימת בפיד. מחקתי את האינסטגרם באותה השנה ולא תפעלתי אותו בכלל. ואז נכנסתי לסוכנות והמליצו שאתחיל לתפעל. אני לאט לאט משתפרת ומסתדרת".

לפני כחצי שנה, פרסמנו בפרוגי כתבה המעידה על מקרים בהם נתנו עדיפות לכוכבי רשת ולמי שחזק יותר מבחינת עוקבים באינסטגרם או ביוטיוב, על פני שחקנים אחרים, כלומר, כמות עוקבים לפעמים כן עוזרת בקבלת תפקידים חדשים. גם בינשטוק מעידה שלדעתה היא הפסידה כמה תפקידים מהסיבה הזאת, אך לא נותנת לזה להוביל אותה.

"כן הרבה פעמים הפסדתי אודישן לטובת מפורסמים ממני. זה לא אומר שהם לא היו מוכשרים, אבל הרבה פעמים זה פקטור, במיוחד אם זה משהו עבור הקהל שאני נמצאת בו כרגע שזה הילדים והנוער. זה באסה, כי ברגע שסדרה אחת עושה את זה, אז גם השנייה, ואם שתיהן אז תהיה עוד אחת ועוד ועוד. אין לי את הרדיפה הזאת אחר עוקבים, ככל שאני נכנסת יותר לתעשייה אני מבינה כמה כל הפרסום והעוקבים זה חארטא ואם על זה אני אפול באודישן - אז יאללה שאני אפול, הבא יהיה שלי".

View this post on Instagram

good times good times

A post shared by Naya Bienstock (@nayabienstock) on

מעדיפה את שיטת העבר כמו אלינור בסדרה?

"אני חושבת שכל הקטע ב'פלמח' זה שלא התייחסנו לדמויות כדמויות עתיקות, הראנו שלמרות שזה קרה לפני 70-80 שנים, הם עדיין בני נוער כמונו. הרקע והשפה קצת שונה, אין 'סבבה' למשל, הגישה קצת שונה אבל עדיין הם עם אותם הרצונות. התייחסתי לאלינור כילדה 'רגילה', למרות העובדה שהיא גם ניצולת שואה, דווקא בנושא הזה היה לי הרבה מאיפה לשאוב השראה - אצלי במשפחה שתי הסבתות שלי הן ניצולות שואה,אז גם היה לי ידע מקדים והכנה משמעותית לדמות".

גם למדת קצת הולנדית לתפקיד.

"או אה. היה מאתגר לדבר הולנדית, היה לי ולאברהם (ארנסון. מ.א) חשוב להתקרב למבטא, כן הבנתי מה אני אומרת, זה חשוב כדי לדעת לשחק את זה נכון. נטע רוט (שרה בסדרה. מ.א) עזרה לי מאוד, היא אלופת המבטאים".

איך אברהם כאח?

"אנחנו חברים ממש טובים הוא האח הכי טוב שיכולתי לקבל. אני מצליחה לראות קווי דמיון בינינו, אבל גם שוני, אחרת לא היינו מסתדרים כל כך טוב. זה מצחיק, הוא בן 24 ואני בת 19 אבל אני זו שמגלמת את אחותו הגדולה".

© ערן כהן, באדיבות yes

'פלמח' היא בהחלט סדרת נוער שונה בנוף. היא לא ממוצאת מאפס ומביאה כאמור, סיפור מעטפת על סיטואציות ומקרים שקרו בעבר, בהם בני נוער היו לוחמים ב'פלמח'. בנוסף, יש תיאורים של מבצעי מחתרות וארגונים, הופעות של אישים ומנהיגים אמיתיים מאותה התקופה - כלומר שילוב הרבה של היסטוריה אמיתית בתוך סדרת נוער - מה שגורם לבני נוער רבים להסתקרן, לחפש בגוגל או לפעמים להישען במאת האחוזים על המתרחש בסדרה ולספוג ממנה קצת היסטוריה - לפעמים זה טוב ולפעמים קצת פחות, כיוון שלא הכל תמיד במדוייק בגלל צורך עלילתי.

"תשמע, לא כתבתי את הסדרה. אני מאוד שמחה שיש לי את הזכות לקחת חלק מהדבר הענק הזה. הרגשתי רק אחריות להעביר את הדמות שלי בצורה הטובה ביותר. אני מקווה שילדים לא לוקחים את הסדרה בתור זה מה שקרה במדוייק ונקודה. ברור שיש קצת שינויים פה ולשם כדי שיתאים לסדרת נוער, אבל בכללי אני כן רואה שיכול להתקיים שיעור היסטוריה בבית הספר ויקרינו איזה קטע מהסדרה כמו למשל על 'ליל הגשרים' ולהסביר לתלמידים דרך זה מה היה".

איך את היית בשיעורי היסטוריה?

"הייתי תלמידה טובה באופן כללי, ספציפית לגבי היסטוריה הייתי סבבה כזה, אהבתי יותר מתמטיקה".

© ערן כהן, באדיבות yes

הסדרה תעשה היסטוריה?

"היא כבר עושה. היא זוכה לנתונים מאוד גבוהים בשיעור הצפייה וב-VOD וכידוע, תמשיך לעונה השנייה".

 

יש סיכוי שיתעסקו בעלילה גם בהקמת הממשית של המדינה?

"שום דבר לא כתוב, אבל אני מאמינה שכשיכתבו מתישהו את הסוף המוחלט של הסדרה, זה בטח יסתיים בקום המדינה ב-1948 או בהכרזת האו"ם".

בכל מקרה, התאמנת על ההורה?

"מאז שהודיעו לי שהתקבלתי לסדרה".

הזכרת את עניין העונה השנייה, אביב פנקס, שמגלמת את יעל, תצטרף בעונה הבאה גם כאחת הכותבות. משהו שעשוי לעניין גם אותך?

"יש לי המון חלומות שאני משאירה במגירה, אבל אני לא יודעת, בלי לחץ. אני במשחק שנה ולומדת שנתיים, אז הכל פתוח. תמיד רציתי להיות שחקנית, עם כל הסיפורים המתבקשים שנלווים לזה על - הצגות להורים מגיל צעיר וכו וכו'. בחטיבה החלום הלך ודעך ובכיתה י' הייתה לי אפשרות לבחור בין תיכון אומנויות במגמת תיאטרון או הנדסת תוכנה, הרבה חברים הלכו להנדסת תוכנה וההורים גם רצו שאלך לשם, לא נבחנתי לתיאטרון ובאמת הלכתי להנדסת תוכנה. באמצע כיתה י' הבנתי שאני לא צריכה להיות שם, לא כיף לי, זה משעמם אותי, הרגשתי שאני סתם יושבת על כיסא. היו לי את החלומות שלי והרגשתי שאני לא עושה איתם שום דבר, זה עיצבן אותי. חיפשתי בגוגל איך אפשר ללמוד משחק, פרשתי מהנדסת תוכנה באיזה צעד מרדני שכזה, הלכתי למכינת הנוער ב'ניסן נתיב' ואיכשהו נכנסתי לסדרה, דברים התגלגלו וקרו נורא מהר".

אז זהו, זה המקצוע?

"לגמרי כן. אולי יתפתחו משם עוד דברים, אבל כאלו שקשורים לתחום".

© עמית נעים

בגלל הקורונה יש תחושה שאף מקום עבודה לא בטוח. משהו שאת גם חושבת עליו לפעמים?

"תראה, אני תמיד יכולה לחזור למלצר, אתה מדבר עם מלצרית מה'טופ טן' בארץ. אבל אני כרגע בתיאטרון צה"ל, אז הדאגות האלו לא קיימות בשלב זה בחיי. בכל מקרה אין לי פלאן בי רשמי. כל החיים שלי זה חוסר ביטחון אחד גדול וחרדות פנימיות, אבל דווקא כאן יש ביטחון בי שאומר שיהיה בסדר בקטע הזה".

הפוך לגמרי מהדמות שלך.

"ראיתי בה את כל מה שרציתי להיות. אני יותר פחדנית ממנה, אני מהאלו שכשכל הכיתה הלכה ביסודי ללונה פארק, חיכיתי בצד למטה בזמן שכולם עלו על האנקודה והסתכלתי בקנאה. אני מפחדת ממה שלא בשליטתי". 

 

הפריצה שלך השנה לגמרי יכולה להוביל לכך שבטקסי הפרסים בסוף השנה תקטפי איזה כמה פסלונים.

"איזה פרסים? מי חושב על זה בכלל? אם יעניקו לי פרסים, אני כמובן אקבל את זה בזרועות פתוחות, אבל זה לא מה שאני חשבתי עליו".

את מוצאת בכל לזמן לאהבה וחבר?

"אני לא שוללת אבל גם לא מחפשת. זה יהיה נחמד אם הוא יהיה מהתחום, אבל מבינה את הצורך לא לחזור הביתה ושוב להתעסק בעבודה, אלא במשהו שמחוץ מהעבודה. בוא נראה מה יהיה".

© צילום מאינסטגרם @nayabienstock

יש דברים ביומיום שאת מונעת מעצמך כי את מוגדרת כרגע ככוכבת נוער?

"אני משתדלת כמה שפחות שזה ישפיע. אני לא אעלה איזו יציאה לבר עם חברות או אתעד אותן מעשנות. מנגד, אני לא שואפת להיות דמות מהווה דוגמה, כל מה שקורה איתי כרגע זה מתוך זה שאני בסדרת נוער. אני משתדלת שידעו מי אני ופחות להתאים את עצמי".

אם תבוא הצעה לתפקיד בעולם המבוגרים, אבל כזה שעלול לפגוע בתפקידים בעולם הנוער?

"שאלה טובה. לכל אחד יש יתרונות וחסרונות שלו. הפידבק מהנוער הוא יותר אוהד וחם, ובמבוגרים זה החלום התוכן הוא אחר ומורכב יותר. אני חוגגת על מה שקורה עכשיו וזה מדהים".

יש מחשבות מעכשיו על קריירה בחו"ל?

"לכולם יש את החלומות הכי פרועים. אני לא שמה לעצמי גבולות, כן לומדת אנגלית, רוב הצריכה התרבותית שלי היא מחו"ל ותוכן אמריקאי. נראה מה יהיה. מניחה שגם אודישנים לחו"ל יגיעו".

תפקיד בקומדיה - יש סיכוי?

"אני מתה לעשות משהו מצחיק! אני ככה ביום יום וזה מסקרן אותי. אני רעבה להכל, אני רק התחלתי".

© הדר חזן

אז פסטיגל?

"פסטיגל אני אשמח. זה אף פעם לא היה החלום הגדול שלי, אם זה יקרה יהיה לי מגניב לסמן על זה 'וי'". 

תיאטרון?

"גם. כרגע יותר מעניין אותי קולנוע וטלוויזיה, כי אני גם מתחברת לשם יותר כצופה, אבל בזכות השירות לצה"ל גם תיאטרון זה עוד משהו שאני רוצה לעשות".

את גם שרה?

"אני שרה ואוהבת לשמוע מוזיקה. קניתי פסנתר והוא יושב אצלי בבית חודשיים. עוד לא בטוחה מספיק בז'אנר הזה, אני צריכה עוד לעבוד על זה, אבל אשמח לתפקיד מוזיקלי"

וקריירה במוזיקה?

"אולי בעוד 10 שנים, מי יודע. כיום לא".

© עמית נעים

 

תגובות