טור דעה: שילוב הספקטרום על מסך הטלוויזיה. מתוך "הבאר", כאן חינוכית

טור דעה: שילוב הספקטרום על מסך הטלוויזיה

בשנים האחרונות הסדרות והסרטים על המסך עוזרים לילדים ולנוער להבין את המשמעות מאחורי האימרה - "אוטיזם זה לא קללה" וכבר לא מפחדים לגשת, לשאול והכי חשוב - לשלב • דעה

בשנים האחרונות אנחנו שמים יותר לב לשילוב הספקטרום על המסך בסדרות השונות על מסך הטלוויזיה בבית. בין אם זה כדמויות ובין אם שילוב שחקנים בקאסטים שונים (גם על הבמות). מדובר ביוזמה מבורכת, שמעלה מודעות לנושא ועל כן לא ליצור "מצבים מביכים" כשפוגשים במישהו שנמצא על הספקטרום.

עוד בערוץ הבידור של פרוגי:

אנו לומדים לא מעט מסדרות וסרטים ודרכם נחשפים למגוון רחב של קהלים וציבור. סדרות כמו "על הספקטרום" המציגה בעלילה את חייהם של אנשים בוגרים, שלכל אחד מהם יש תסמונת אחרת ואת ההתמודדות היום-יומית שלהם עם החברה, שלא כולם יכולים להכיל אותם. זה לשים "מראה" למציאות הישראלית בקרב אנשים עם צרכים מיוחדים.

© אוהד רומנו, באדיבות yes

גם בסדרת הנוער "אילת" שילבו דמות בשם נדב בעל פיגור שכלי, אורי עטיה המגלם אותו עשה עבודה רגישה ומדוייקת. גם ב"הבאר" ראינו את אלינור (בר סביר) שמשחקת אחות לאח שמאובחן על הספקטרום האוטיסטי בשם ליעם (דוד שאול), ב"זיגי" לוהק אליהו שאקי בעל תסמונת דאון לתפקיד בסדרת נוער, ב"בית הכלבים" שולבה שחקנית על הספקטרום ובפסטיגל 2019 שולב הזמר והשחקן דניאל עמית שנמצא על הרצף האוטיסטי.

 

נכון, הדרך לשילובם של עוד ועוד שחקנים על הספקטרום עוד ארוכה, יש לא מעט שחקנים מוכשרים שנמצאים על הרצף אשר צריכים לקבל את הבמה הראויה ולגלם בעצמם את הדמויות (כמו שראינו בחלק מהמקרים לעיל), אבל בינתיים גם המסר המועבר ברגישות ובדיוק הוא חשוב לא פחות.

יכולים למרות הכל:
למה אין שחקנים עם מוגבלויות ונכות בטלוויזיה?
ליאן הרשקוביץ
בסדרות הנוער ובטלוויזיה בכלל ישנה נציגות נמוכה מאוד של שחקנים עם מוגבלות פיזית, נפשית או שכלית. אז למה הם עצמם לא נמצאים על המסך שלנו למרות שקיימות דמויות כאלו?

קוראים לי שקד, ואני בעצמי אחות לאח מקסים בשם מתן שיש לו אוטיזם. אני חושבת שאם כשאני הייתי ילדה הייתה חשיפות ומודעות לנושא הזה כמו שיש היום, פחות הייתי מתביישת להגיד שיש לי אח עם צרכים מיוחדים. כמעט כל מי שהייתי מסתובבת איתו לא ידע על מתן (חוץ מכמה חברים בודדים), הייתי מסתירה את זה כי לא ידעתי איך החברה תקבל את זה.

ילדים היו צוחקים על זה, בכל זאת מדובר על שנים בהן לא היה לי איך להציג אותו כמו שיש היום, וגם הייתי בעצמי ילדה. כמובן שהיום אני כבר לא מתביישת ואני כן מספרת עליו וגם מאוד מתגאה בו. הפכנו לעולם מאוד מקבל ומודרני, אבל עדיין, לצערי, יש כאלו שמשתמשים במילה 'אוטיסט' כקללה. בכל פעם שאני שומעת את זה משהו בלב שלי “מתכווץ” וגורם לי לאי נעימות. אני ישר חושבת על מתן ועל אנשים שאני מכירה אישית. מי שלא בא מהמקום הזה, לא יכול לדעת מה המילה הזו תעשה לאחרים. בגלל זה אני מאוד מעריכה את השילוב של הנושא הזה בסדרות, אני חושבת שזה יסייע מאוד למנוע את אותם המצבים המביכים, את השאלה של "איך לגשת?" והכי חשוב - זה ימגר את הרוע כי זה יגביר את המודעות לאיך זה נראה באמת.

שקד ואחיה מתן
שקד ואחיה מתן © צילום פרטי

התנדבתי בעבר ב"כנפיים של קרמבו", זאת תנועת נוער מאוד ידועה בארץ לילדים עם ובלי צרכים מיוחדים אשר מפגישה ביניהם. הכרתי הרבה בני נוער בעלי מוגבלויות שהם פשוט חכמים וטובי לב, היו לי את החניכים שלי שהם עד היום חלק ממני וגם בני נוער 'רגילים', שהם פשוט מדהימים.הייתי ממליצה לכולם לקחת חלק בתנועה ולחוות את כל הרגש העוצמתי המועבר שם ואת המסר שכולם שווים.

אני מרגישה שהחשיפה של הנושא על המסך תגרום לבני נוער לקחת חלק יותר פעיל גם בתנועות, גם ברגישות וגם בעזרה בשילוב של ילדים ונוער על הרצף בכל מקום.

שקד ב"כנפיים של קרמבו"
שקד ב"כנפיים של קרמבו" © קסם בר
תגובות