דיוויד כרמל: "המוזיקה הצילה לי את החיים". דוד ערבה

דיוויד כרמל: "המוזיקה הצילה לי את החיים"

דיוויד כרמל הוא אמנם זמר מתחיל, אבל כבר יש לו שיר עם חצי מיליון צפיות ועומד להיות השם הגדול הבא בישראל. לרגל שחרור שירו החדש תפסנו אותו לשיחה על משמעות השיר, החרם שעבר וגם על הכוח של המוזיקה

אולי אתם עדיין לא מכירים אותו אבל דיוויד כרמל יעשה הכל כדי ליצור לו שם בישראל והוא כבר מתקרב לזה. כרמל הוא חייל, גר בצפון וכבר יש לו שיר עם חצי מיליון צפיות. בשבוע שעבר הוא שחרר שיר חדש הנקרא "טיפה של שקט" ולרגל כך תפסנו אותו לראיון לדבר על ההצלחה, הרגעים הקשים בילדות ועל השאיפות לעתיד.

עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:

אז איך התחלת לעסוק במוזיקה?

"התחלתי בגיל מאוד צעיר. כשהייתי בגן הגיעו משלחת שחיפשה מוזיקאים מחוננים וערכו לנו מבחנים ויצא שגילו שאני מחונן במוזיקה. אותם האנשים התקשרו להורים שלי ואמרו להם שכדאי שאתחיל ללמוד לנגן בכינור כך שבגיל 4 התחלתי כבר לנגן בכינור. ככל שהתבגרתי למדתי לנגן גם בתופים ובגיטרה ואז גם עברתי לשירה. בכיתה י' עברתי ללמוד בבית הספר רימון ושם הכרתי את המפיק המוזיקלי שלי והתחלנו לעבוד ביחד".

לפני מספר חודשים הוצאת את שיר "גדרות של שקרים" שצבר כבר חצי מיליון צפיות, ציפית להצלחה שכזאת?
"ממש לא ציפיתי להצלחה הזו כי זה השיר הראשון בעברית שכתבתי אי פעם ואני מרגיש שאני מצליח לבטא את עצמי יותר טוב באנגלית מאשר בעברית אבל ממש הופתעתי ושמחתי שאנשים אהבו את השיר ואת הסגנון שלו".

 

מהי מוזיקה בשבילך?
"מוזיקה היא החיים שלי. המוזיקה הצילה אותי והחזיקה אותי בחיים הרבה זמן. בלי המוזיקה לא הייתי אותו בן אדם שאני היום".

אתה כותב ומלחין בעצמך את השירים שלך, מאיפה מגיעה ההשראה?
"ההשראה תלויה במצבי הרוח שלי. אם אני עצוב אז אני מתחיל לנגן אקורדים שקטים ואז המילים מתחילות לרוץ בראש ואם אני שמח אז אני אוהב ללכת לנגן בגיטרה או ישר להפיק ביט במחשב. קודם כל מגיע הוויב ואז המילים".

© דוד ערבה

אתה משרת כרגע בצבא, איך אתה מצליח לשלב בין צבא לקריירה מוזיקלית?
"התגייסתי באפריל האחרון ובזמן הטירונות והקורס יצא ששלושה חודשים לא הצלחתי לשלב בין שניהם, אבל עכשיו אני בסדיר וביקשתי לעשות שבוע שבוע כך שיש לי שבוע בבסיס ובשבוע באולפן עובד על השירים שלי".

 

בשבוע שעבר הוצאת את הסינגל החדש שלך "טיפה של שקט" ספר לנו איך הייתה העבודה עליו?
"כתבתי את השיר בזמן הבידוד. הרגשתי מאוד לבד ושקט וזה הזכיר לי את הילדות שלי שבה עברתי חרם, תפסתי את הגיטרה וכתבתי את השיר הזה. העבודה על השיר הייתה מאוד קשה לי עד כדי כך שלא הצלחתי להקליט אותו בלי לבכות. אפילו היום קשה לי לשמוע אותו. אבל אני גאה בשיר הזה כי הוא מוציא מלא רגש".

 

תספר קצת יותר על החרם שעברת. איך הוא השפיע עלייך?
"בכיתה ג' הכל התחיל, הילדים בכיתה לא דיברו איתי ויותר מזה - הם דחפו והפילו אותי בכוונה וכולם עמדו מסביבי וצחקו. הרגשתי ממש לבד... אפילו לא היו מזמינים אותי לימי הולדת בזמן שכולם קיבלו הזמנות חוץ ממני. אחרי זה גם התחילו להרביץ לי ולא היה לי איך להגן על עצמי. החרם הזה נמשך במשך ארבע שנים עד שעברתי בית ספר ושם התחלתי להכיר חברים".

למה בחרת לספר את הסיפור שלך בשיר הזה?
"רציתי לספר את הסיפור שלי דווקא בשיר כי לדעתי אני מצליחה לבטא את עצמי יותר טוב בכתיבה. אני מרגיש שאם אני אספר למישהו את מה שעברתי, הוא לא היה מרגיש אותו הדבר כמו שישמע את השיר ואז אסביר לו על מה הוא מבוסס. אני חושב גם שחשוב לספר את הסיפור שלי למען הילדים שחווים גם כיום חרם ואולי בעזרת השיר הם ירגישו פחות לבד".

© דוד ערבה

יש לך מסר לצעירים שחווים גם הם חרם?
"קודם כל אל תפחדו או תתביישו לספר על מה שאתם חווים כי חרם זה משהו שהרבה עוברים. והכי חשוב זה שתשתפו את ההורים שלכם או מבוגר שאתם סומכים עליו כי להתמודד עם זה לבד רק יקשה עליכם. בנוסף, כדאי לכם למצוא לכם תחביב או פנאי שאתם אוהבים שיעביר לכם את הזמן וישמח אתכם. אני לדוגמא מצאתי את המוזיקה והיא הצילה אותי ברגעים הקשים האלו"...

אתה מרגיש שמוזיקה יכולה לגרום לשינוי בחברה?
"חד משמעית. למוזיקה יש כוח הרבה יותר גדול מרק להנות מהשיר וזה בא לידי ביטוי במיוחד בשירים עם רגש. הלוואי שיהיה ילד שחווה חרם שישמע את השיר ובזכותו ישתף את ההורים שלו על מה שעובר עליו. זה לגמרי יכול להציל אותו מהמצב הקשה ולהרגיש פחות לבד, כך אני ארגיש שאני עשיתי משהו גדול".

© דוד ערבה

אם הייתה לך אפשרות, עם איזה זמר היית רוצה לשתף פעולה ולמה?
"הייתי רוצה לשתף פעולה עם נתן גושן כי בנוסף לכך שהוא אמן וזמר מדהים, הוא זה שנתן לי רצון לכתוב שירים גם בעברית. לפני שכתבתי את "גדרות של שקרים" התחלתי לשמוע שירים ובעיקר את נתן והוא הביא לי את ההשראה ליצור שירים בעברית".

מה השאיפות שלך לעתיד ואיפה אתה רואה את עצמך בעוד 10 שנים?
"השאיפות שלי הם להצליח לשמח אנשים דרך המוזיקה. אני רוצה לעמוד על במה ולהעלות לאנשים חיוך על הפנים גם אם הם עברו את היום הכי נורא בעולם. זה יהיה הדבר הכי טוב שאני יכול לבקש. בעוד 10 שנים אני רואה את עצמי בחו"ל כי זאת לגמרי המטרה שלי והסיבה לכך שאני כותב בעיקר בעברית, מקווה שאני אצליח להגיע לשם".

תגובות