דניאל גד: "אבא לא נתן לי את ההרגשה שהוא מצפה שאמשיך את הדרך שלו"
לכבוד צאת אלבום הבכורה שלו, לראשונה כזמר וכיוצר, השחקן דניאל גד פותח את הלב בריאיון מיוחד: מההתקרבות לדת ("זה לשוב לעצמך"), דרך הקשר עם אביו, איחוד אפשרי ל"גאליס" ("רק אם תהיה אמירה אמנותית מאחוריו"), הזוגיות החדשה עם אליה כהן ("הולך לנו טוב") ועל האקסית ג'וי ריגר ("זו הייתה סגירת מעגל")
דניאל גד (34) הפך כבר מזמן לשם מוכר ואהוב בתעשיית המשחק הישראלית, עם שורה ארוכה של תפקידים בטלוויזיה, בקולנוע ועל הבמה. כעת, לצד הקריירה המצליחה, הוא פותח פרק חדש ומרגש בחייו - קריירה כיוצר וכזמר עם אלבום בכורה שהשיק ממש לאחרונה. בשיחה פתוחה הוא מספר על הרגע שבו הבין שמוזיקה היא הייעוד הבא שלו, על הדרך הארוכה שנמשכה למעלה משלוש שנים עד שהאלבום יצא לאור, על ההתקרבות לדת, האופציה לאיחוד של "גאליס", הזוגיות החדשה, האקסית המפורסמת וגם: האם הוא מתכנן ליצור בעצמו סדרות וסרטים?
עוד בערוץ המוזיקה של פרוגי:
- רועי סנדלר: "ניסיתי להתחמק מזה, עד שהבנתי שזה פשוט אני"
- לא רק שחקן ויוצר תוכן: דילן דרור רוצה שיכירו אותו גם כזמר ויוצר
- שירה מרגלית: "אם אלך לעוד ריאליטי, זה יהיה ל'אח הגדול' או ל'הישרדות'"
-איך זה להתחיל רשמית את קריירת המוזיקה שלך?
"אני אקרא לזה קריירת המוזיקה וקריירת היצירה אישית שלי, כי כבר בעצם יש לי את הרקע של המוזיקה מפרויקטים שהשתתפתי בהם, אם זה 'אובוי' או אם אלו מחזות זמר… בשניהם בעצם חשפתי את יכולות השירה שלי, אבל אין ספק שכאן אני מאוד מתרגש לבטא את כישורי היצירה. כתבתי והלחנתי את השירים של האלבום, כשחלקם נעשו בשיתופי פעולה, וחלקם לבד במובן הזה. מעבר לזה, אני גם שותף לחלק להפקות של השירים שזה ממש מהנה, גם ביימתי קליפים שהוצאנו לכמה שירים וזה גרם לי לסיפוק גדול".
-מתי התחיל הרומן שלך עם עולם המוזיקה, ומתי הבנת שאתה רוצה לקחת את זה שלב קדימה?
"הכל התחיל כשהגענו ללוס אנג'לס עם הסרט 'עין לבנה' (סרט שהיה מועמד לפרס האוסקר 2021 בקטגוריית הסרט הקצר הטוב ביותר-ד.ש), נסעתי שם ברכב עם הבמאי תומר שושן, המפיקים שירה הוכמן, קובי מזרחי ויוספי שלמה, שעשה את המוזיקה של הסרט והפיק גם את מרבית השירים של האלבום.
נסיעות כל הזמן הייתי מתחבר לבלוטוס, ויום אחד יוספי אמר: 'שמע, אני רואה שאתה מאוד אוהב מוזיקה ואני רואה שהמוזיקה שאתה מאזין לה מאוד מגוונת, אז תרצה אולי שניצור מוזיקה ביחד?', עניתי לו 'כן'. חזרתי לארץ אחרי שהמשכתי מלוס אנג'לס מסן דייגו, ואחרי מספר ימים שחזרתי פתאום קיבלתי שיחת טלפון משולי רנד שצלצל לברך על הסרט, שמע את הקול שלי ואמר לי בסוף השיחה שהוא חושב שאני צריך ליצור מוזיקה, והרגשתי שזה כמו סימן להצעה שהייתה מיוספי שבועיים לפני. בשבועיים האלה, יוספי הכין שני לחנים, אני חזרתי לארץ מסן דייגו ואחרי השיחה עם שולי סימסתי ישר ליוספי ונפגשנו למחרת, אז ככה בעצם התחיל המסע ליצירת האלבום שנמשך למעלה משלוש שנים".

-היה חשש אם על ההתחלה לצאת בצעד כזה משמעותי לתחום הזה?
"בתחילת התהליך ההרכב שלי ואני לא חשבנו שניצור אלבום אלא מוזיקה, ואחרי שנתיים של עבודה, בשנה שעברה עשינו מופע של חשיפת חומרים וקיבלנו פידבקים. תחשוב שהיינו באולפן כמו ביקום אחר, עשינו דברים שאנחנו פשוט אוהבים בלי לחשוב על מיינסטרים או קהל, אלא יצרנו מוזיקה שמצאה חן בעינינו! בהופעה היו אנשים שאני מאוד מעריך כמו המוזיקאי חנן בן ארי, חברים אחרים מהתעשייה, חברים שגדלתי איתם בבית, וכולם אמרו שיש לנו יהלום לא מלוטש ביד. אז אמרנו 'אוקי, בוא נמשיך' ובשנה האחרונה ממש יצאנו להופעות טרום בכורה, הלהקה התגבשה, התרחבה והשיא היה לפני שבועיים בהיכל התרבות בתל אביב, כששם הייתה ההופעה הבכורה בהרכב מלא עם עיבודי לייב חדשים לשירים שהתאמנו אותם להופעת לייב, וזה היה פשוט מהנה וממלא לכולנו.

מבחינת סוגי השירים, כמו שסיפרתי קודם יוספי אמר לי אז שהמוזיקה שאני מאזין לה מאוד מגוונת, ואני מרגיש שאחד הפידבקים על האלבום שחוזרים על עצמם זה שהוא מאוד מגוון, כלומר אתה יכול למצוא בו גם שירי ראפ, גם בלדות, וגם שירים יותר קצביים כמו 'שיר מרים' ו'להיות'".
-איזה שיר באלבום אתה מרגיש שמציג אותך הכי מדויק בפני הקהל?
"זה עניין של תקופות", משיב גד ומפרט, "תחשוב שיש שירים באלבום שנכתבו בשלוש שנים, ויש שירים שנכתבו כשהייתי הרבה יותר צעיר, כי כתבתי שירים מגיל 16 אבל לא פרסמתי ולא חלקתי אותם מאף אחד. בשיר 'רגשות מופשטים' למשל, חבית הראשון וחצי מהפזמון נכתבו לפני למעלה מעשר שנים, 'להיות' נכתב בשניים האחרונות, 'לב טהור' מתאר משהו מאוד מתאים לתקופה עכשיו שהיא התחדשות, התכונות לשנה החדשה ומה אתה מאחל לעצמך. השירים 'שכנתי בתוכם' ו'דבר והיפוכו', מבטאים איזשהו דיאלוג ממקורות שקראתי, מהשראה שהייתה לי משיעורים שלמדתי במהלך החיים כאדם וכתלמיד, ומחוויות שהיו לי לאורך הדרך".
-בשירים שלך די מרגישים שאתה קרוב לדת, ובעבר גם שיתפת בראיון שאתה מניח תפילין בכל בוקר ומתפלל בבית כנסת. מה גרם לך להתחזק?
"זה תמיד היה שם", משתף דניאל. "אני בא מבית מסורתי, אני שומר מצוות, שבת, חגים, כשרות, ומניח תפילין כמו שציינת. אלו ביטויים שהם חלק ממה שהתורה שלנו מביאה, אבל אני גם חושב שלימוד התורה והכלים הפרקטיים שהיא נותנת כמו להבדיל בין עיקר לתפל, לחתור לאמת ולכנות, אלו דברים שניסיתי להביא באלבום הזה ובמוזיקה בכלל, להביא את האמת שלי. אני מאוד שמח על הזכות הזו שניתנה לי, ועל האתגר הזה שהצוות שלי ואני הצלחנו בו ולבטא אותו, כי לפעמים כשאתה יוצר דברים מסוימים אתה יכול לחשוב על מה הקהל רוצה ומה עובד היום, אז אלו לא היו אלמנטים שהעסיקו אותנו ביצירה של האלבום, אלא שמאוד ניסיתי להביא את מי שאני, את המוזיקה שמוצאת חן בעיניי ואת ההשראה שספגתי בחיים במוזיקה, אם זה אריק אינשטיין זכרונו לברכה, שולי רנד, רביד פלוטניק, מייקל קיוונקה (זמר וגיטריסט בריטי-ד.ש)".
-גם "שבאבניקים" תרמה לזה?
"שבאבניקים חשפה אותי לעולם החרדי שזה היה יותר רחוק ממני, אבל האמונה באלוהים נמצאת מאז ומתמיד. כשהלכתי להיבחן לסדרה הזו למשל, התפללתי לאלוהים שאקבל את התפקיד של אבינועם, אז בגלל אני פחות מדבר את המונחים של ההתחזקות או ההיחלשות, כי אלו תהליכים פנימיים שקורים בנפש ותלויות בתקופות בחיים. לפעמים יש תקופה שאתה יותר בלימוד ולא רק בעבודת השם, אלא גם בחזרות של הצגה… לדוגמה-יש תקופות שאתה בלימוד, ויש תקופות שאתה בביטוי של הדבר בפועל על הבמה, וכל אחד יכול לקחת את זה לעולם שלו. בכל דבר תמיד יש תהליכים של למידה וביטוי, חקירה והגשמה, הסתרה וגילוי".
-איך אתה רואה את עולם הדת?
"עולם מעשיר, מחכים, עולם שיש בו המון אפשרויות ללמוד ולגלות דברים שמקרבים אותך לעצמך. אני מאמין שכל דבר שאדם עובר בעולם, זה עוד צעד במסע שלו להתקרב לעצמו, לגלות על עצמו, להרחיב, להשתדרג, ללמוד, להתפתח, וכשיש לך כלים שמסייעים לך במציאת האור, בפילוס הדרך ובלצלוח אתגרים, זה דבר מעשיר שנותן חמצן ומאפשר לך להתבונן בשני רצונות שנמצאים בתוכך.
אם אשתמש במונחי הקולנוע זה נקרא 'זום אאוט', כלומר כשאתה מנתח סצנה אתה פוגש שני רצונות שיכולים ליצור קונפליקט, או להתגבר על הקונפליקט כשנוצרת התרה של הקונפליקט ואז מגיע החיבור, זה הבסיס לכל דרמה או קומדיה. כשנוצר המפגש בין שני הרצונות ויש לך את היכולת להתבונן בהם מרחוק, אתה מבין שזה עוד שני חלקים שמתקיימים בתוכך והם לו דווקא כל מה שאתה, כלומר יש לי שני רגליים, אבל גם יש לי שני ידיים, ראש, כתפיים, וכמו שיש בי חלקים שונים בגוף, יש בי גם חלקים שונים בנפש ובנשמה וצריך ללמוד איך לחבר ביניהם ולגשר עליהם. יש הרי שיר שנקרא 'כל העולם כולו גשר צר מאוד' ומה הכוונה הפנימית שלו? שכל העולם הפנימי של האדם הוא גשר צר מאוד בין המוח ללב שלו, וכשהוא יוצר גשר ביניהם- רק אז הוא יוכל להוות גשר בעולם ולגשר על פערים שונים ומגוונים בחברה שלנו. זה מתחיל קודם כל מהחיבור העצמי, מהשלום הפנימי, וברגע שיצרת את השלום הזה בתוכך-אתה יכול לנסות להשפיע לטובה על הסביבה הפרטית שלך".
-מאמין שתחזור בתשובה?
"תראה... לחזור בתשובה זה לשוב לעצמך! מה שכן, אני מאחל לעצמי שכמו היום, אמשיך להתקרב לעצמי, להיות מחובר לעצמי, להביא לידי ביטוי חלקים בתוך הנשמה שלי, אם זה למשל הכישרון שניתן לי כדי להשפיע לטובה על הסביבה, כדי להביא יצירות למסך או לבמה, בין אם זה סרטים או אלבומים של מוזיקה שיביאו לצופים ולמאזינים נחמה, אהבה, שמחה, ובעיקר יבטאו את האמת שלי, הכנות שאני חותר אליה כל הזמן ביצירה שלי ובכלל בחיים".
-תפקיד בלתי נשכח שלך הוא כמובן דורי מ"גאליס". למרות שהמגעים לאיחוד בעבר כשלו, אתה מאמין שבסופו של דבר זה ייצא לפועל?
"זו שאלה שצריך להפנות ליוצרים של הסדרה ולגוף השידור", משיב גד בחיוך. "בגדול, אני יכול לומר לך שלפני כמה שנים היה ניסיון לעשות פרק איחוד, כשביקשתי שישלחו לי תקציר מורחב כדי שאראה מה הרעיון ועל מה יהיה הפרק. חשוב לי שאם חוזרים לייצרה שכל כך נגעה בהרבה לבבות של צופים, אז שזה יגיע ממקום שיש ליצירה מה לומר, ולא ממקום של 'יאללה תעשו איזושהי מחווה' ולסמן ווי, אלא שתהיה איזושהי אמירה אמנותית מאחוריה. אז כמו שאמרתי היה ניסיון לאיחוד, אבל אז הגיע ה-7 באוקטובר ולכן הוא כבר לא היה רלוונטי. עד היום אני מקבל פידבקים על הסדרה שנגעה בכל כך הרבה אנשים, אז יכול להיות שזה יקרה".
-ואם אכן יהיה איחוד, תשתתף?
"אני קודם כל רוצה לקרוא, להבין אם יש איזושהי אמירה אומנותית מאחורי זה, ואם יש כאן רעיון שמבטא את הערכים של הסדרה. אם ארגיש שהרעיון יענה על זה, יוסיף וישדרג, כי בכל זאת אנחנו לא באותו הגיל והמקום שהיינו בו, אז למה לא? בשמחה".
-אם היית יכול לכתוב המשך לחייו של דורי, איפה הוא נמצא היום?
"אולי המנכ''ל של מכבי תל אביב בכדורסל שעובד צמוד עם עודד קטש" (מאמן הקבוצה כיום-ד.ש).
-למרות שתיכף יעבור עשור, עד כמה עדיין מזכירים לך את הסדרה הזו ביום-יום?
"יש ימים שמזכירים לי את 'גאליס', אבל זה תלוי במה שקורה איתי בקריירה. אם עכשיו תלך איתי לרחוב, קרוב לוודאי שתיחשף לפידבקים של אנשים על 'המזח', או על 'שבאבניקים' 3, אבל זה בהחלט יכול לפגוש אותי במקומות לא צפויים: אם למשל אני יושב במסעדה ומזמין משהו לאכול, פתאום המלצרית או המלצר אומרים: 'יו, גדלתי על גאליס!'. זה מאוד מפתיע, ויש בסדרה הזו משהו על זמני, כלומר עד היום יש דורות חדשים של אנשים צעירים שצופים בסדרה כאילו היא יצאה אתמול, יש כאלה שצופים בה בפעם הכמה וכמה שלהם, ויש כאלה בני 10 או 15 שמתחילים את הסדרה מחדש. זה היופי בנצחיות של יצירה ויש לה חיים משל עצמה, כלומר אתה מוציא משהו לעולם ואתה לא יודע איפה ומתי הוא יקבל את החיות שלו, כי יש סדרות שמצליחות ישר עם היציאה שלהן ויש גם שירים שמצליחים רק כמה שנים אחרי שיצאו, אין לזה חוקיות, זה לא מתמטיקה או פיזיקה. היופי ב'גאליס' שהיא סדרה שנשארת לנצח ותמיד פה".
-כשמלכדים ביחד את כל הדמויות שגילמת לאורך השנים, מי הדמות שתמיד תהיה מזוהה איתך עד כה, או לפחות שאתה הכי רוצה שתהיה מזוהה איתך?
"אני חושב שכל דמות מביאה לידי ביטוי חלקים שונים בנפש שלך, באישיות שלך ובמראה שלך, מה גם שזה תלוי עבודה והכנה. ב'שאבניקים' לדוגמה, היצירה של אבינועם לוותה במראה חיצוני מאוד מאופיין של חליפות וגם לא סתם חליפות, כי הרי כל אחת מהדמויות מביאה חולצה לבנה מכופתרת אחרת: לאבינועם יש חולצות ממותגות ואופנתיות, ולמאיר (ישראל אטיאס ד-.ש) למשל יש חולצות לבנות פשוטות וזרוקות. היצירה של הדמות מאוד מאופיינת גם במובנים החיצוניים שמשליכים על הפנימיים שלה, וגם להיפך- אלמנטים פנימיים והעמוקים בנפש שלה יכולים להשפיע על החיצוניות שלה, אז אני שמח על הזכות לגדול ולצמוח כאדם בעולם שגם בא לידי ביטוי על המסך ועכשיו גם ביצירה מוזיקלית דרך האלבום.
התחלתי בגיל 21 עם הדמות של 'כאבי' ב'מפריח היונים' שזה היה הסרט הראשון ששיחקתי בו תפקיד ראשי, ולמדתי שפה עבור התפקיד הזה! אחר כך הגיעו חמש שנים של 'גאליס' בתור דורי ובמקביל גם נתי ב'סוסי פרא', אחרי זה הגיעו 'גרעינים', 'שבאבניקים', 'השוטרים', 'המזח' והיופי במקצוע הזה שהוא מאוד מגוון, ואתה יכול לחשוף מתוכך חלקים שונים בפני העולם".
-יש מחשבה ליצור סדרה או סרט משלך?
"האמת שיש כמה פיתוחים ראשוניים, גם לסדרה, גם לסרט ומתכוון גם לעשות עוד אלבום. בעזרת השם נדבר על כל הדברים האלה בראיון הבא".

-אביך ,שמחה גד, היה כדורגלן עבר בקבוצת "מכבי שעריים". הייתה תקופה שרצית להמשיך את דרכו?
"אבא שלי מעולם לא נתן לי את ההרגשה שהוא מצפה ממני להמשיך את הדרך שלו וזה ייזקף לזכותו לנצח. יש הורים שרוצים להגשים חלומות שהם לא הגשימו דרך הילדים שלהם וכאן זה לא המקרה, כי אבא שלי הגשים את עצמו כשחקן, היה מבין הטובים בתקופתו בכדורגל בארץ ומעולם לא לחץ עליי שאהיה בעולם הזה. אני כן יכול לומר שכילד בתקופתי, התחביב הגדול לבנים היה לשחק כדורגל והיום אני מרגיש שזה מתחלף, כי אני חושב שהתחביב הכי נפוץ בקרב הנוער זה גלישת גלים.
כשהגעתי לגיל 16 והתאמנתי בנוער של 'שעריים' במשך ארבע פעמים בשבוע, במקביל עשיתי עוד כמה דברים: עשיתי מתמטיקה ופיזיקה חמש יחידות, הייתי בתוך חוג תיאטרון כשעשיתי הצגות והתחלתי גם לשחק בסרטים, אז לא היה לי זמן לשלב את הכל. הייתי למשל מגיע מזיע מאימונים לחזרות ולהיפך, אז לא היה אפשרי להכיל את כל העולמות, ואני זוכר שעשיתי שיחה עם אבא כשלקח אותי מאימון לחזרה ואמרתי לו: 'תשמע אבא, אני חושב שאני צריך לבחור כי אני לא מספיק, אתה רואה שאני גם מאחר לחזרה'. הוא שאל אותי: 'מה אתה מרגיש?', עניתי: 'אני חושב שאני בא לידי ביטוי בעולמות הקולנוע, הטלוויזיה, המוזיקה' ואמר לי 'אז יאללה, לך על זה!'".

-למדת ממנו קצת לשלוט בכדור?
"אבא היה היה הכי מהיר בארץ בתקופתו, אז לא הייתה לי את המהירות שהייתה לו, אבל עד היום הוא אומר שיש לי ראיית משחק מאוד טובה, אז יכולתי להיות שחקן כדורגל, אבל לא חושב שהייתי מרגיש שאני בא לידי ביטוי כמו במקום שאני נמצא בו היום".
-אולי נראה אותך ב"גולסטאר"?
"לא, אבל אולי אגלם דמות של כדורגלן או מנכ''ל של קבוצת כדורגל".
-ומה לגבי ריאליטי מוזיקלי, שוקל את זה?
"האמת שלא, אני בעיקר רוצה להמשיך ליצור מוזיקה ולהמשיך עם ההופעות. תמיד הייתי בן אדם של דרך, גם כשהסרט 'מפריח היונים' שזכה למאות אלפי צופים לקולנוע וגם 'גאליס' ממש הצליחו, בחרתי ללכת ללמוד שלוש שנים ב'ניסן נתיב', אז אני מרגיש שיש משהו ביצירת הקריירה המוזיקלית והאלבום שלי שמבטא את העניין של הבחירה בדרך, מבלי לפסוח על שלבים. נבר סיי נבר, אני לא יודע אם אתארח עם יצירה שלי באיזו תוכנית או אילו שיתופי פעולה יכולים להיוולד בעתיד, אבל אני אמשיך במסלול של ליצור אלבומים, ליצור מוזיקה, להמשיך עם ההופעות החיות, לשתף פעולה עם התזמורת הפילהרמונית או האנדלוסית שאני מאוד רוצה לעשות, וכמובן עם אמנים בארץ שאני מאוד מעריך".
-ועם אילו אמנים חולם לעשות דואט?
"הייתי רוצה לעשות דואט עם אריק אינשטיין ז''ל, אבל זה כבר לא אפשרי... אני מקווה שיום אחד אשתף פעולה עם שולי, מה שכמעט קרה, אבל מה שכן שיתפנו פעולה בעונה השנייה והשלישית של 'שבאבניקים' ואני מקווה שתהיה אפשרות להעמיק את הקשר המקצועי הזה בינינו. הייתי רוצה גם לשתף פעולה עם חנן בן ארי, רביד פלוטניק, טונה, נגה ארז, להקת 'בלקן ביט בוקס', דודו טסה ועומר אדם".
-לאחרונה כיכבת גם במדורי הרכילות שבישרו על זוגיות חדשה עם אליה כהן. עד כמה, אם בכלל, נוח לך שזה משהו שמסוקר?
"בגדול שומר על הפרטיות שלי, אבל אני מאוד שמח על הזוגיות הזו. אנחנו כבר כמה חודשים ביחד וברוך השם הולך לנו טוב".
-מה הדבר הכי חשוב בעיניך בזוגיות?
"חברות, כנות, ושתהיה אפשרות להיות מי שאתה בתוך שניים, שהשניים יהיו אחד".
-לא הרבה יודעים, אבל אחת האקסיות שלך היא ג'וי ריגר. זה היה מוזר לגלם את בן הזוג שלה כמה שנים אחרי ב"אובוי"?
"לא, כי ההיכרות בינינו תרמה לדינמיקה, ולכך שהתפקידים בוצעו בצורה משוחררת. הפרידה קרתה כמה שנים לפני, בגלל שנכנסתי ללימודים שהיו אינטנסיביים והיא הייתה בכלל במסלול אחר, אז לא היה לנו באמת את הזמן להיות ביחד, וזו הייתה סגירת מעגל כששיתפנו פעולה ב'אובוי'. אז היה כיף! בנוסף לזה, אני הגעתי מ'גאליס' וג'וי הגיעה מ'החממה', אז גם היה חיבור מעניין. עד היום אנחנו חברים, יש בינינו כבוד, הערכה ואהבה".
-אתה מגדיר את עצמך יותר בתור שחקן או בתור זמר?
"אני קודם כל מגדיר את עצמי בתור בן אדם, ואז בתור אמן. בעיניי, מעגל האומנות הוא מעגל גדול בתוך החיים שלי, אבל לא כל מי שאני בחיים. אני חושב שהיצירה היא המחנה המשותף בין שתי העולמות שהזכרת, היא מפיחה חיים ומספקת לי תשוקה לעשייה שלי".
-למרות שהגשמת לא מעט חלומות, עדיין יש חלום גדול שתרצה להגשים?
"האמת שבדיוק חשבתי על זה, ואגיד לך שאם היית שואל אותי לפני כמה שנים אם אני חולם לעשות אלבום, קרוב לוודאי שהייתי אומר לך שלא. יש משהו בהגשמה של החלומות שהם נולדים עם התנועה, כי החלום הוא להיות כל הזמן בתנועה, קשוב לעצמי בדיוק חשבתי על זה, אם היית שואל אותי לפני כמה שנים אם הייתי חולם לעשות אלבום יש משהו בהגשמה של החלומות זה שהם נולדים עם התנועה, כי החלום הוא כל הזמן להיות בתנועה, מחובר לעצמי, קשוב לעצמי, כנה עם עצמי, ואחר כך מתוך המקום הפנימי הזה אני מאמין שיוולדו להם חלומות שאני אפילו עוד לא יודע עליהם. אם לפני שנתיים היית אומר לי שאעשה הופעה ב'היכל התרבות' תל אביב, הייתי עונה לך: 'נראה לי שאתה חולם בהקיץ'..."

-על מה אתה מאחל שיהיה הראיון הבא שלנו איתך?
"בעיקר על היצירה האישית והאומנותית. אני מאחל לעצמי להיום במקום שלם ושלו ממה שאני היום, שאצור משפחה, ושאמשיך ליצור בעולמות האומנותיים אם זה קולנוע, אם זה הטלוויזיה או ואם זה המוזיקה. בנוסף לזה, אני מאחל שכל החטופים שלנו יחזרו עוד הרבה קודם, שיהיה פה מקום הרבה יותר בטוח לחיות בו, שתהיה יותר קבלה, הערכה וכבוד בין כל החלקים השונים, המגוונים והמיוחדים בחברה שלנו ושיבואו ימים טובים יותר".
