מערכת הבחירות לכנסת העשרים החלה. במשך 93 הימים הקרובים, נשמע המון מושגים שלא תמיד ברורים לנו, ולא תמיד אנחנו מבינים מה בדיוק קורה במגרש הפוליטי. לכן, אספנו במיוחד בשבילכם את כל המושגים החשובים, כדי שנבין בדיוק לקראת מה אנחנו הולכים.

עוד במדור החדשות של פרוגי: 

• לעזוב את הארץ? פעילות בעקבות מחאת ברלין בתיכון בחולון
• טור דעה: "מי אתם שתגידו לו לצאת מהארון?"
• לא משחק ילדים: שני נערים ניסו לשדוד בנק בראשון לציון

הכנסת - ח"כים, הצבעות, חוקים

במהלך הבחירות אנחנו הולכים לבחור איזה ח"כים, שהם חברי הכנסת, אשר יכהנו בכנסת. הכנסת היא המוסד המחוקק במדינת ישראל, כלומר, בגדול התפקיד שלה הוא לחוקק את החוקים של המדינה. כל חוק שח"כ מעוניין להעביר – יגיע להצבעה בכנסת, שם הוא צריך שהוא יתקבל ברוב. במרבית החוקים, אגב, לא צריך שיהיה רוב של כל חברי הכנסת (כלומר ש61 ח"כים מתוך 120 הח"כים יצביעו בעדו), אלא רק שיותר ח"כים שנמצאים בדיון יצביעו בעד, מאשר אלו שיצביעו נגד.

מפלגות - קלפי, מנדטים, פריימריז

בתוך הקלפי אנחנו מצביעים למפלגות. מפלגה היא בעצם ארגון שרוצה להיות בכנסת, ומציע רשימה. ככל שיותר אנשים מצביעים למפלגה, היא מקבלת יותר מנדטים, כלומר יותר מושבים בכנסת, ויותר ח"כים שלה יכנסו לכנסת. חברי הכנסת שלה נבחרים לפני הבחירות בפריימריז, או בעברית "בחירות מקדימות", של כל חברי המפלגה. בסוף הפריימריז נקבעת הרשימה, שקובעת אילו ח"כים יבחרו ככל שהמפלגה תקבל יותר מנדטים.

לא כל מפלגה שרצה לכנסת יכולה להיכנס אל הכנסת. רק מפלגות שעוברות את אחוז החסימה, שעומד השנה לראשונה על 3.25% מהקולות יכולות להיכנס לכנסת, גם אם הן קיבלו מנדט אחד או שניים. 

ממשלה - קאולציה, משא ומתן, ראש המפלגה

בראש המפלגה עומד ראש המפלגה. במידה והמפלגה שלו תהיה המפלגה הגדולה ביותר, או תקבל תמיכה רחבה בכנסת, הנשיא יטיל עליו להרכיב את הממשלה. החל מאותו רגע, יחל המשא ומתן הקואליציוני, שבמהלכו על ראש המפלגה הנבחר לשוחח עם ראשי המפלגות האחרות, עד להרכבת הקואליציה.

הקואליציה היא כל המפלגות שתומכות בממשלה. מולן עומדת האופוזיציה, שהיא כל המפלגות שמתנגדות לממשלה. כדי להרכיב ממשלה על ראש המפלגה המיועד לצרף אליו תמיכה של מספיק מפלגות, עד שיהיה לו רוב של מפלגות בכנסת, כלומר ש-61 ח"כים ומעלה יצביעו בעד הממשלה שלו. ברגע שהקואליציה מפסיקה למנות 61 ח"כים, לדוגמא אם מפלגה מסוימת מחליטה לצאת מהקואליציה, אז הממשלה נופלת – בדיוק כמו שקרה לפני כמה ימים. אם ניתן להקים ממשלה אחרת, חלופית, בכנסת הנוכחית, אז הממשלה הזו קמה. אחרת – הולכים לבחירות.

במה המפלגות מאמינות?

• ימין ושמאל מדיני – ברמה הכללית, השמאל המדיני רוצה ללכת למו"מ עם הרשות הפלסטינית, שבסופו נגיע להסדר קבע (או הסכם שלום) עם הרשות הפלסטינית. לעומתם, מפלגות הימין לא מוכנות ללכת למו"מ עם הפלסטינים. הימין גם דוגל בפיתוח ההתנחלויות ובהעברת כספים אליהן, ואילו השמאל מתנגד אליהן, ויהיה מוכן לפנות את חלקן בהסכם עתידי. יש גם את מפלגות המרכז, אבל ההגדרה שלהן לא ממש קבועה וברורה, בעיקרון הן משהו בין הימין לשמאל.

 

• ימין ושמאל כלכלי חברתי – הימין החברתי, או בשפה המקצועית יותר, הקפיטליזם, מאמין בגדול שהשוק והכלכלה צריכים לאזן את עצמם – והממשלה צריכה להתערב בשוק (לא השוק של הפירות והירקות, אלא כל המערכת המסחר, החנויות והשירותים) כמה שפחות. כלומר, הם לא צריכים להוריד מחירים וכו' – אלא שאלו תהליכים שיקרו מעצמם. השמאל החברתי לעומת זאת, הסוציאל דמוקרטים, טוענים כי צריך לתמוך יותר בחלשים ולהתערב יותר בשוק על מנת לצמצם את הפערים החברתיים כלכליים, הפערים הסוציו-אקונומיים. במילים אחרות – הימין דוגל יותר בחירות וחופש כלכלי, ואילו השמאל דוגל יותר בשוויון כלכלי.

 

• יחסי דת ומדינה – כאן המצב קצת יותר מורכב. יש מפלגות הטוענות כי מדינת ישראל היא קודם כל יהודית, ואחר כך דמוקרטית, ואילו לעומתן יש מפלגות הטוענות כי דמוקרטיה היא ערך עליון, שחייב לעמוד בראש סדר העדיפויות, אפילו לפני יהודית. המפלגות, כמובן, מספיק חכמות כדי לא להגיד במדינה דמוקרטית שדמוקרטיה היא לא ערך חשוב מאוד, אבל יש מפלגות שבקדנציות האחרונות ניסו לפגוע בדמוקרטיה בצורה זו או אחרת, או שחוסר תמיכה שלהן בדמוקרטיה משתמע בין השורות מדבריהן. הפרדת הדת והמדינה באה גם לידי ביטוי ביחס לקהילה הגאה, לחתונה מחוץ לרבנות, לגירושין, תחבורה ציבורית בשבת, עלייה, היחס למיעוטים ועוד ועוד.

למען האמת, רוב החלוקות האלו הן חלוקות מאוד נחמדות על הנייר, אבל לא בטוח שהן מחזיקות במציאות. כלומר, יש הבדל ענקי בין המעשים למה שהמפלגות מצהירות עליהן. לפעמים מפלגות המוגדרות כמפלגות ימין הן מפלגות מרכז, ולפעמים מפלגות הקוראות לעצמן מרכז הן מפלגות שמאל. לפעמים מפלגות שדוגלות בהפרדת דת ומדינה בכלל מחוקקות חוקים שרק מקרבים ביניהן. לפעמים מפלגות שטוענות שהן יעשו צדק חברתי – רק מרחיבות את הפערים הכלכליים.