לא רק אצלנו: מערכות הבחירות שעשו היסטוריה. צילום: tumblr

לא רק אצלנו: מערכות הבחירות שעשו היסטוריה

השבוע ישראל בחרה את נציגיה לכנסת, במערכת בחירות שללא ספק תיכנס לדפי ההיסטוריה. הכנו לכם רשימה של כמה מערכות בחירות שללא ספק שינו את העולם שאנו חיים בו היום

נדמה כי בחירות 2015 כמעט והסתיימו, אט אט המדינה חוזרת לסדר היום הרגיל שלה. אותן הבחירות טמנו בתוכן תוצאות מפתיעות, כשרה״מ הנוכחי, בנימין נתניהו לא קם מכסאו ונשאר בתפקידו בפעם הרביעית, עם שלושים מנדטים, ומנגד; ובניגוד למדגמי הערוצים המסחריים בטלויזיה, צבר פער משמעותי בין מפלגתו, ״הליכוד״, לבין מפלגת ״המחנה הציוני״, השנייה בגודלה.

עוד במדור החדשות של פרוגי: 

אך זאת לא הפעם הראשונה שתוצאות בחירות, בארץ בפרט ובעולם כולו, הופכות בסופו של דבר למפתיעות, חשובות, או משפיעות. אירועים כמו בחירות לראשות ממשלה, לנשיאות, משאלי עם דמוקרטיים והסכמי שלום הדדיים שהיטו את הכף לטובה - תלוי בעיניי המתבונן, לעולם לא היו חסרים בעולמנו הקטן עתיר ההתרחשויות והאירועים. אספנו כמה מתוכם:

״בחירות המהפך״ 1977, ישראל

״מהפך שחל בפוליטיקה הישראלית, ישראל אכן לא תהיה מה שהיא הייתה בעבר…״, כך סיכם מר טלוויזיה, חיים יבין את שידורי הבחירות של הערוץ הראשון אי שם בשנת 1977, כשבפעם הראשונה מפלגת ״הליכוד״ בראשות מנחם בגין הצליחו ליטול לידיהם את השלטון במדינה, שהיה מצוי בידי מפלגות הפועלים, ובראשן מפא״י, שחלשו באופן כמעט מוחלט על מוסדות המדינה באותה התקופה.

אותן בחירות סימנו את השינוי הדמוקרטי שחל במדינה, שהיה בין היתר קשור למעמד סוציואקונומי ולרקע עדתי. בגין הפך לראש הממשלה, ובכך פיצל את החברה הישראלית של אותם הימים לשני גושים שווי כוח הנאבקים ביניהם, יש האומרים שעד היום.

הבחירות לנשיאות 1860, ארה״ב

בשנת 1860, כמדי ארבע שנים, נערכו בארה״ב- שאז כללה בתחומיה רק 35 מדינות בלבד, בחירות לנשיאות. אותן בחירות הכינו למעשה את הבסיס למחלמת האזרחים האמריקנית.

המועמד הרפובליקני, אברהם לינקולן, שזכה באופן גורף, היה תומך נלהב של ביטול משטר העבדות האכזרי שהתקיים באותם הימים באמריקה, דבר שגרם בסופו של דבר לחלק ממדינות דרום ארה״ב, שחששו לעתיד בו העבדות תבוטל חוקית, לפרוש מארצות הברית, ולהקים איחוד מדינות משלהן; דבר שהוביל באופן ישיר למלחמת האזרחים. בסופו של דבר, היא הסתיימה בהפסד של אותן מדינות וביטול העבדות.

עליית המפלגה הנאצית לשלטון, 1933, גרמניה

בשנת 1929 הכה בעולם השפל הגדול -  משבר כלכלי קשה שפגע בין היתר גם בגרמניה. האבטלה הייתה קשה והעוני הלך והתפשט. ההמונוים שסבלו ממצב פוליטי רעוע, הסבל, העוני והרעב - פנו לקיצון; המפלגה הנאצית, שהלכה והתחזקה עד לשיא, בו אדולף היטלר מונה לקאנצלר גרמניה - ראש ממשלתה החוקי.

אותה בחירה דמוקרטית לחלוטין של אזרחי גרמניה - ללא כל כפייה או אילוץ מכל גורם כלשהו,  שנבעה מחוסר וודאות ומפזיזות ברובה, והעניקה לנאצים את היכולת לבסס את כוחם בשלטון, גרמה באופן ישיר לדיקטטורה בגרמניה, ולאחר כמה שנים למלחמת העולם השנייה, שתוצאותיה ידועות לכל.

הבחירות לכנסת ה-13, 1992, ישראל

עוד בחירות לכנסת שהשפיעו ישירות על המתרחש בישראל היו הבחירות לכנסת השלוש עשרה, בה ניצח ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. למרות שבחירות 92׳ זכורות ככאלה שהביאו להיווצרותה של ממשלת שמאל לאחר חמש עשרה שנות שילטון ליכוד רצופות, כהונתו השנייה של רבין כראש הממשלה זכורה ככזו שגרמה לפריצות דרך - בין היתר החתימה על הסכם השלום עם ירדן, ומשא ומתן עם הפלסיטינים שהגיע לשיא בחתימת הסכמי אוסלו, ובסופו של דבר נקטע בהירצחו של רבין.

תשדיר הבחירות של מפלגת העבודה בראשות רבין, 1992
 

הסכם יום שישי הטוב, צפון אירלנד, 1999

צפון אירלנד, שהיא חלק מבריטניה, חוותה בתחומה סכסוכים רבים בנוגע לשיוכה - בין הצד שרצה שתהיה חלק מהממלכה המאוחדת, ונגדה הטוענים להיותה חלק מאירלנד. החל משנות השישים ועד לסוף שנות התשעים התרחשו עימותים וחיכוכים רבים בין הצדדים, שכללו מהומות רחבות היקף וטרור יום יומי, שהצריכו הצבה של חיילים באופן קבוע ברחבי הטריטוריה. במהלך אותם העימותים נהגרו רבים חפים מפשע, עד שבסופו של דבר הוצע הסכם שלום שמטרתו להכריע בנוגע לעתידה של צפון אירלנד. בעקבות אותה ההצעה התקיימו שני משאלי עם נפרדים - באירלנד ובצפון אירלנד, על מנת שההסכם ייתקבל - וכך הכריע העם שצפון אירלנד תשאר חלק בלתי נפרד מבריטניה.

הבחירות לנשיאות 2008, ארה״ב

בשנת 2008 נערכו כרגיל בחירות לנשיאות ארה״ב - והמפלגה הדמוקרטית גברה על הרפובליקנית. רק שהפעם, הבחירות האלה היו מיוחדות יותר. הנשיא הנבחר, ברק אובאמה, היה הנשיא האפרו-אמריקאי הראשון בתולדות ארצות הברית. פועלו של אובאמה זיכה אותו בפרס נובל לשלום לאחר פחות משנה, והוא נבחר לנשיאות בפעם הנוספת, אך המיוחד ביותר בבחירתו של הנשיא המדובר, היא ניפוץ כל סטיגמה אפשרית בנושא הקשה, וקידוש - במודע או לא במודע, של ערך השוויוניות. 

© giphy

בסופו של דבר, לא מסובך להבין שהדמוקרטיה היא מרכיב חשוב בסדר היום העולמי, ומעבר לכך, היא בעלת השפעה הבאה לידי ביטוי כמעט בכל סיטואציה בחיי היום יום. היא טומנת בחובה את החשיבות בשימור ערכים כמו צדק ושוויון, וכנראה שזו אחת מאלפי הסיבות שבוחרים לקדש אותה כל כך, ולהעניק לה את הכבוד הראוי לה. 

תגובות