בית הספר הדמוקרטי בעמק האלה קיבל צו סגירה. צילום: סיגל שיבובסקי

בית הספר הדמוקרטי בעמק האלה קיבל צו סגירה

לא מעט מתלמידים ייאלצו למצוא מקום חדש ללמוד בו לחר שבית הספר הדמוקרטי שלהם נסגר ופתיחתו נחשבת כמעשה לא חוקי. מה יש לתלמידים להגיד בנושא?

כשאומרים לכם בית ספר דמוקרטי, מה הדבר הראשון שקופץ לכם לראש? בארץ קיימים כ- 30 בתי ספר דמוקרטים, כל אחד שונה מהשני. לאחרונה, קיבל בית הספר הדמוקרטי בעמק האלה צו סגירה ואף היום (ב') בית הספר לא פעל.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

כתלמידה בבית ספר דמוקרטי, החלטתי שהגיע הזמן לפוצץ את הבועה שאופפת את החינוך הדמוקרטי ולספר על כמה הוא מיוחד ושונה מהחינוך הרגיל, ועל הקשיים שבתי ספר כאלו, שמנסים לקום, חווים.

רמי בליטנטל הוא מנהל קהילת בתי הספר הדמוקרטים. ביקשנו ממנו לספר לנו על החינוך הדמוקרטי בישראל, על הקהילה שלו, על השינויים בו בתקופה האחרונה, ומה דעתו כהורה בקהילה זאת.

מה מאפיין את החינוך הדמוקרטי?

"בגדול אנחנו מאפיינים חינוך דמוקרטי בעקרונות יסוד: הומניסטי, נשען על לתמוך בהעצמה האישית של החניך מתוך בחירה אישית שלו. הוא מאמין בחינוך לערבות הדדית והיות האדם חלק מקהילה דמוקרטית. אנחנו מדברים על חוקים, יכולת להשתתף ולהשפיע על ההתנהלות וקבלת ההחלטות בבית הספר דרך שלוש רשויות: מחוקקת, מבצעת ושופטת. כל בית ספר דמוקרטי מעוצב בדמות, ועל ידי הקהילה שלו. אין בתי ספר דומים, כל בית ספר דינמי ומשתנה בהתאם להשתנות הקהילה. מי שמקיים אותו זה החברים בו".

© סיגל שיבובסקי

מה היא קהילת בתי הספר הדמוקרטים?

"היא גוף שמאגד את בתי הספר שבוחרים להיות חברים בו, זאת בחירה של בית הספר אם לקחת חלק בקהילה הזאת. אלה שחברים בחרו ביחד להקים את הגוף הזה. למרות השוני בין בתי הספר יש מעט דמיון, יש רצון ללמוד מחברים ששונים אך נמצאים באותה הקהילה. היא מקיימת פעולות חברתיות וגם אירועים לימודיים, היא פתוחה בעיקר ליוזמות של הקהילה הדמוקרטית".


איך לדעתך החינוך הדמוקרטי נתפס בעיני משרד החינוך?

"ראשי משרד החינוך חתמו על מסמך היסטורי לפני כשבוע שאומר שהוא מכיר בחינוך הדמוקרטי כזרם שהוא חלק מהחינוך הציבורי. הוא מכיר בחשיבות ובייחודיות שלו, הוא ידע לאפיין את הייחודיות ודיבר על השוני ממערכת החינוך הרגילה - ביישום ובתפיסות. המסמך הזה ייבדק שוב, והכוונה שכעבור מספר שנים הוא יעבור התאמות, וכשהיה מדויק, יהפוך להיות חוזר מנכ"ל. זאת בשורה ברמה הצהרתית. משרד החינוך כבר מזמן הכיר בחינוך הדמוקרטי והוא כבר מזמן מקיים אותו בתוך המשרד ובישראל".


אתה מספר שמשרד החינוך חתם על מסמך שמכיר בזרם החינוך הדמוקרטי, אך עדיין הוא הוציא צו סגירה לבית הספר הדמוקרטי בעמק האלה ודחה מספר בקשות להקמת בתי ספר כאלו, איך אתה מסביר זאת?

"הוא פעל עוד טרם קבלת רישיון ועצם העניין, במקרה הספציפי הזה, כנראה הרגיז את האדם שהיה צריך לחתום על האישור שקודם פתחו את בית הספר ואז הם מבקשים רשות. בהיסטוריה, היו מקרים שככה זה עבד. כל סיפור של הקמת בית ספר, הוא שונה והאפשרויות הן שונות, הקלות שביניהן, זה שהרשות המקומית לוקחת על עצמה את היוזמה ותומכת בה".


איך קהילת בתי הספר הדמוקרטים תומכת בדמוקרטי בעמק האלה?

"אנחנו מביעים סולידריות מלאה אנחנו רוצים לראות את בית הספר פועל. לרוח הדברים שכתובים במסמך ההסדרה שהוציא משרד החינוך, באותה רוח בית הספר הזה צריך לפעול, הוא צריך לפעול כמו בית ספר סאדברי מוכר ורשמי, אין פה שום דבר חדש שמשרד החינוך לא מקבל, הם עומדים בכל מה שכתוב במסמך. אנחנו רוצים לראות אותו מקבל רישיון ושצו הסגירה יבוטל". 

בנוסף, סיגל שיבובסקי, יושבת ראש העמותה של בית הספר הדמוקרטי במודל סאדברי עמק האלה, סיפרה לנו שבית הספר פועל מזה שלוש שנים, והסבירה מה זה אומר בית ספר במודל סאדברי: "זה אומר שאתה חופשי לעשות מה שאתה רוצה במשך היום, כל עוד אתה עומד בחוקים ובכללים שנקבעו על ידי הקהילה. כלומר, אתה לא פוגע באף אחד. יש שיעורים והם מתקיימים בקבוצות קטנות או אחד על אחד, התלמידים פונים לאיש צוות או מעבירים אותם בעצמם. מתנהלים כמו משפחה אחת קטנה".

היא מספרת שבית הספר ביקש רישיון אך קיבל דחייה, ושכרגע הם מנסים להסדיר זאת מול משרד החינוך. כמו כן, הם הגישו ערעור על ההחלטה של צו הסגירה לבית המשפט העליון, אך מקווים שיוכלו למשוך אותו בעקבות הדברות עם גורמים שונים במשרד ובעזרת המועצה שתומכת ועוזרת. שיבובסקי אומרת כי למרות המצב הנוכחי, לכולם ברור שבית הספר לא יתפרק ואף אחד לא יחזור למערכת הרגילה, יש אמנם תחושה של חוסר ודאות אך שומרים על שגרה, מדברים ומשתפים כל הזמן.

© סיגל שיבובסקי

חמש תלמידות מבית הספר הדמוקרטי עמק האלה, עלמה (13), עפרי (14.5), גאיה (16), אליה (13) ורומי (16) תיארו לנו מהצד שלהן איך זה ללמוד בבית ספר דמוקרטי וסיפרו על הרצון שלהן לבוא כל יום בשמחה לבית הספר מאז שעברו לדמוקרטי.

איך זה שונה מללמוד בבית ספר רגיל?

עלמה: "יש לך הרבה יותר אחריות על עצמך ועל מי שסביבך. את מחליטה על עצמך ואת נושאת בתוצאות של המעשים שלך. אף אחד לא מחליט בשבילך מה נכון לך ומה לא. בבית ספר רגיל את צריכה לציית ל"פקודות" שהמורה או המנהל מצווים עליך ואין לך ממש יכולת לשנות ולהשפיע על הסביבה שלך ועל בית הספר."

גאיה: "ללמוד בסאדברי שונה באופן מוחלט מללמוד בבית ספר רגיל, קודם כל בגלל התחושה הבסיסית האישית שאני יכולה. לא משנה מה, אני יכולה. מה שאני חושבת משנה, ואין אף אחד שיגיד לי מי אני ומה טוב לי. בסאדברי יש לי את האפשרות להכיר את עצמי באמת בגלל כל הזמן שמתפנה פתאום, ואז מתחילים לחשוב מה באמת רוצים. אני לומדת לקחת אחראיות על עצמי ועל העתיד שלי, כי אף אחד לא יעשה את זה בשבילי. אתה לומד להכיר את עצמך באמת, בלי מסיכות. זה טוב כי במציאות הישראלית, לרוב רק בגיל 21, אחרי בית הספר והצבא, אנחנו צריכים להתמודד עם עצמנו ולחשוב בפעם הראשונה מה אנחנו רוצים. בסאדברי, יש זמן לעשות את זה קודם ולהתחיל להתקדם, כי אתה לא עסוק בלרצות אנשים אחרים".

למה בחרתן ללמוד בבית ספר דמוקרטי?

גאיה: "כשהייתי בכיתה ח', בית הספק הוקם, ולא ישר הצטרפתי כי ההורים שלי לא היו בטוחים בשיטה. אבל ככל שהזמן חלף, התחלתי לחשוב לעומק ולנסות להבין למה אנחנו פועלים באופן שבו אנחנו פועלים. התחלתי להבין דברים יותר לעומק, וסאדברי פשוט התאים בול. מה שנשאר אחר כך, זה לשכנע את ההורים, ואז עברתי. חשוב שאנשים יבינו - סאדברי זה לא בית ספר לאנשים שלא מסוגלים להסתדר במערכת הקונבנציונלית. אנחנו לא טמבלים. אומרים שללכת לסאדברי זה ויתור עצמי, זה קל. אני חושבת שבדיוק ההפך. ללכת לסאדברי זה להגשים את עצמך ולהתמודד עם עצמך באופן הכי כן ומפחיד שיש".

© סיגל שיבובסקי

איך האווירה בבית הספר הייתה תקופה האחרונה עם צו הסגירה שהוא קיבל?

גאיה: "לא הייתי אומרת ששונה מאוד. כן, העובדה שקיבלנו צו לא גורמת לנו לשמוח, אבל אנחנו אופטימיים. אנחנו מבינים שכל מה שאפשר לעשות, אנחנו עושים. ואנחנו בשיח מתמשך עם המועצה האזורית שלנו, שמאוד תומכת."

אבל אתן מובילות מאבק כלשהו בתור תלמידות?

אליה: "אני חושבת שבתור תלמידות בוגרות בבית הספר התפקיד שלנו הוא לגרום לו להמשיך לתפקד כרגיל. בשבלינו ובשביל חברי הקהילה האחרים. במיוחד בשביל הצעירים יותר, שעלולים להילחץ מהמצב".


אם הייתן יכולות לפנות ישירות למישהו מחוץ לקהילת בית הספר בנוגע למצבו, מה הייתן אומרות לו?

עלמה: "שגם אם אנשים לא מבינים למה או עד כמה המקום הזה חשוב לי ולעוד 59 חברי קהילה והוריהם חשוב לנו שהמקום ימשיך לתפקד. אם הם רוצים להבין איך בית הספר מתנהל כדאי להם לבוא ליום אחד בשביל להבין איזה מקום בית הספר מהווה בחיים ובלב של כל אחת ואחד שם".

ממשרד החינוך נמסר: משרד החינוך מעודד חינוך דמוקרטי, מממן באופן מלא בתי ספר דמוקרטיים ואף פתח מספר מוסדות דמוקרטיים בתוך החינוך הממלכתי-ציבורי. בבית הספר המדובר נמצאו ליקויים רבים, חלקם בטיחותיים, והוא פעל ללא רישיון כחוק. עובדה זו אושררה בשבוע שעבר גם על ידי בית המשפט העליון – שקבע שפעילות בית הספר היא בניגוד לחוק. יודגש שפתיחה או הפעלת בית ספר ללא רישיון היא עבירה על החוק, מסכנת את התלמידים ואינה מאושרת בכל מגזר ובכל זרם חינוכי.

תגובות