עצור_תחשוב: כך תוכלו להתמודד עם אלימות בבית הספר. צילום: fotolia

עצור_תחשוב: כך תוכלו להתמודד עם אלימות בבית הספר

מהי הדרך הנכונה להתמודד עם אירוע אלימות? ממה כדאי להימנע? ומה רצוי שנשדר? ליאור ביטון, מנהל מרכז הד-ספייס בבת ים, כבר יספק לכם את כל התשובות

למרבה הצער, אנחנו פוגשים אלימות מדי יום. בבית הספר, בשעות שלאחר הלימודים, במסיבות ובבילויים. לעתים גם נאלצים לחוות זאת על בשרנו כקורבן, לפעמים מסתפקים בלהסתכל מהצד ולא לעשות דבר, ויש פעמים שבהן אנו, בני הנוער, דווקא הצד האלים בכל הסיפור. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

אם אתם מרגישים מאוימים על ידי נער/ה מבית הספר או מהסביבה שלך, אם אתם מרגיש שמציקים לך בכל הזדמנות, לבד או בחברה אל מול כולם ולא ממש נותנים לך לחיות בשקט - כנראה שאתה קורבן לאלימות. תופעה של בריונות והצקות הינה תופעה רווחת והיא מכוונת כלפי אדם אחד או יותר לאורך זמן. בריונות והצקות יכולות להופיע בכל מיני צורות וגדלים, ואף להתבצע פנים אל פנים. 

© fotolia

אלימות במרחב הציבורי היא כמו מפלצת שניזונה מהפחד של אלו שהאלימות מופעלת כלפיהם וכן מאלו שעדים לה ומעודדים אותה. זו מפלצת שמעוררת בנו פחד, לפעמים אנחנו גם חושבים שהיא חזקה ואימתנית. אנשים אלימים מעוררים פחד בסביבה שלהם ועל ידי כך הרבה פעמים מנסים להשיג כבוד, או תחושה של כח. אך למעשה, הם חשים בכך שאין להם מה להציע בכדי להשיג הכרה או הערכה חוץ מאלימות וזוהי חולשתם.

זו מפלצת מבהילה, אבל היא ניזונה מכך שמגיבים לה באותו המטבע, אלימות מולידה עוד אלימות. היא אף ניזונה מחיזוק סביבתי, ומכך שמייחסים לה כח. ברמה הבין אישית והחברתית - אני ממליץ לכם להוקיע אותה ולהתייחס אליה כאל חולשה. אל תתמודדו עם כעס או תחושות קשות דרך אלימות, אלא באמצעות דיבור ושיתוף.

© fotolia
עצור_תחשוב:
כך תוכלו להפסיק את האלימות ברשת
נירית צוק
אנו נחשפים רבות לאלימות ברשת, אך חלק גדול מאיתנו חושש לקום ולדווח על כך. כיצד אנו, בני הנוער, יכולים ליצור את השינוי? מדוע זה כה חשוב? ולמי ביכולתנו לפנות? נירית צוק, מומחית לתרבות הנוער, בטור מיוחד, שייתן לכם את כל התשובות לשאלות הכי בוערות

אז עכשיו אתם בטח חושבים לעצמכם: "כן, בטח, מישהו בא להכות אותי ואני אציע לו שיחה טובה במקום, זה לא עובד ככה". נכון, לא קל במציאות להתמודד עם אלימות מבלי לקפוא במקום או להגיב בחזרה כשאנחנו מרגישים מותקפים, ויש רגעים בחיים שצריך להגן על עצמנו. אבל ברוב מקרי האלימות העניין הוא לא הגנה עצמית, אלא הפגנה של כח. השאלה היא מי באמת חזק יותר - זה שיודע להנחית את האגרוף הכי חזק? או זה שיודע לשלוט על עצמו ועל הרגשות שלו? זה שיודע לצעוק ולהתעצבן הכי הרבה? או זה שיודע להגיד מה מפריע לו ולהשיג את הערכה של הצד השני?

אם תבינו שכח אמיתי מצוי ביכולת להתמודד עם הרגשות שלנו, לא דרך אלימות, וכשהיא תופיע היא לא תראה לנו כמו כח, אלא בדיוק ההפך מזה, היא תראה כחולשה. אם תדעו לשדר זאת למי שנוהג באלימות, הן כלפיכם והן כלפי אחרים, היא תאיים עליכם פחות ותצליחו להוקיע אותה.

הכותב הינו פסיכולוג קליני, מנהל מרכז הד-ספייס בבת ים.

 

תגובות