סליחה שפגענו: כתבי פרוגי מבקשים סליחה
יום כיפור מהווה הזדמנות לעצור ולערוך חשבון נפש עם עצמנו על השנה שחלפה. גם כתבי אתר פרוגי, בחרו לערוך חשבון נפש ונזכרו באנשים שהם הכי צריכים לבקש מהם סליחה - החברים שהתרחקו מהם, המשפחה, האנשים ששכחו ואפילו הם, עצמם
יום כיפור הוא לא סתם עוד יום בשנה, אלא הזמן לערוך חשבון נפש עם עצמנו ולבקש סליחה מכל מי שפגענו בו במהלך השנה, כדי שנתחיל את השנה עם דף חדש, תחושה טובה ולמידה מהטעויות שעשינו בעבר. אז על מה כתבי פרוגי צריכים להתנצל השנה?
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- שחקו: למי הכי מגיעה ההתנצלות שלכם?
- צום קל: כך תצומו נכון ותעברו את יום כיפור ללא בעיות
- רגע לפני יום כיפור: כך תעבירו את הזמן בחמש דרכים
ברוריה סיבוני - "סליחה על כך שקפאתי ללא יכולת להגיב"
למי מאיתנו לא עוברות לפעמים בראש מחשבות של תסכול, של בלבול ושל כעס מן העבר? יש אנשים שיודעים לעשות את ה'סוויץ' במוח, לשים את חוויות העבר בצד ולהתקדם הלאה, אבל הרבה מאיתנו ואולי רובנו נותנים לאנשים ולחוויות שליליות מהעבר להשתלט על חיי היום יום שלנו. כן, קל לנו לייסר ולהאשים את עצמנו גם על מקרה שקרה לפני שנים.
רגע לפני שמגיע יום הכיפורים ולאחר שביקשנו סליחה וסלחנו לכל הקרובים שלנו, הגיע הזמן לסליחה החשובה לא פחות - הסליחה מעצמנו. אני בוחרת השנה לסלוח לעצמי בשם כל נפגעות תקיפה מינית. סליחה על כך שקפאתי ללא יכולת להגיב, סליחה על שתיקה ארוכה של שנים, על כמויות של תסכול וכאב, ועל הגרוע מכל - יסורי מצפון. סליחה.
זוהר קרמן - "סליחה מכל האנשים שדחפתי הצידה"
כשאני מנסה לשאול את עצמי ממי אני צריך לבקש סליחה, אני מבין שזה משהו שקשה לי מאוד לעשות. יש משהו קטן בתוכי שמנסה לעצור בי מלהתנצל. כאילו יש ילד קטן ואגואיסט בתוך הראש שלי, שמפציר בי לקבל כל אפשרות אחרת, מופרכת ככל שתהיה, לפני שאצרך להודות שטעיתי. ילד שחושב רק על עצמו ועל שאיך הוא מצטייר בעיני אחרים.
לכן, אני רוצה לבקש סליחה מכל האנשים שהילד הזה פגע בהם, מכל האנשים שהייתי פחדן מדי מכדי להגיד להם סליחה. כל האנשים שדחפתי הצידה כדי לפנות יותר מקום לעצמי, כל האנשים שהרגשתי צורך להוריד או להנמיך. אני מצטער מכל הלב ורוצה שתדעו שזה לא אני, לא באמת. מבטיח לנהוג בקשר שלי אתכם בכבוד גדול יותר בשנה הבאה.
ניקול זילברמן - "סליחה שלא נתתי לכם הזדמנות להכיר את מי שאני"
עד עכשיו, חשבתי שלא באמת הצלחתי למצוא מקום שאליו אני מרגישה שייכת, עד שהתחלתי את שנת השירות הלאומי הראשונה שלי במעון יום לגיל הרך. המקום שימש לי כבית לכל דבר ובנות צוות המטפלות היו לי ממש כמשפחה. אבל רצה הגורל ובשנתי השנייה הייתי צריכה לעבור למקום אחר - קר, גדול ומאיים יותר. בשבועיים הראשונים, הייתי יוצאת מהמקום בדמעות, בהרגשת חנק ומועקה והשתוקקתי לחזור הביתה, אל מקום המבטחים. במהלך התקופה הממוטטת הזו נזכרתי גם מדוע לא הלכתי לשרת בצבא, הרי המרחק מהבית הוא זה שגרם לי לחרדות תמידיות, מאז שאני קטנטנה.
ומה קרה פתאום? הפסקתי להסתכל על הטוב והבטוח. התרכזתי רק ברע. ולכן, סוף כל סוף, ביום כיפור הזה, אני מחוללת שינוי וגם מבקשת סליחה. כנראה שהשבועיים הקשים האלו הם הכפרה שלי על היחס השלילי שהענקתי לבית שלי ולבני ביתו. ועד כמה שהם היו קשים, הם לימדו אותי את הערך האמיתי של הבית והמשפחה.
סליחה שלא הערכתי אתכם ואת החום והאהבה שאתם מעניקים לי, שכל הזמן ניסיתי לברוח במקום להתמודד. סליחה שלא נתתי לכם הזדמנות להכיר את מי שאני. סליחה שתמיד האשמתי אתכם בהכל, בכל הקשיים. סליחה על הגיהנום שהעברתי אתכם בתקופת התיכון, סליחה על כל הכסף שהוצאתם על הטיפולים שלי. סליחה גם מבת הבית הכי משמעותית ומשפיעה על חיי - האחות הבכורה במשפחה, הלא היא אני. סליחה שלא נתתי לך להתחבר למשפחה האמיתית שלך. סליחה שגרמתי לך לאבד ולפספס אותם ולעבור דברים כל כך קשים רק בשביל שתביני מה זה בית אמיתי ומהי משפחה אמיתית. סליחה שגרמתי לך לחשוב שהחיים שלך הם גיהנום, בזמן שהם היו הכי טובים שיש.
חן רפאלוב - "סליחה מכל החברים שהתרחקתי מהם"
ביום הכיפורים שלי, חשוב לי לבקש סליחה מכל מי שפגעתי בו במהלך השנה האחרונה. אני מצטערת שפגעתי לעיתים בבני משפחתי, שיקרים לי מאוד, זה היה אך ורק מתוך דאגה. אני מבקשת סליחה מכל החברים שלי, שלפעמים התרחקתי מהם ועל הריבים המיותרים ביני לביניהם. זה רק מחזק את הקשר שלנו ומוכיח לנו עד כמה הוא חשוב לשני הצדדים. אני מבקשת סליחה, אבל לא סתם סליחה. סליחה אמיתית, שבאה עמוק מתוך הלב.
|
|