מה זה קורונה?

קורונה הוא שם של משפחת וירוסים. רגע רגע. מה הם וירוסים בכלל? וירוסים הם יצורים מיקרוסקופיים בלתי נראים, קטנים אפילו יותר מחיידקים. אפשר לדמיין את הוירוסים כמכונות קטנות וחכמות שמשתמשות בתאי הגוף שלנו על מנת לשכפל את עצמן. בתהליך הזה הם בדרך כלל גורמים לנו להיות קצת חולים - וזה מה שגורם לנו לפעמים לצינון, שיעול או חום. את רוב הוירוסים מערכת החיסון - שהיא מערכת ההגנה של הגוף - יודעת לזהות ולחסל לבד, ואז אנחנו מבריאים.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• אמ;לק: הקורונה משתלטת על העולם
•  באנו לעזרת חבר: גריי ואוסקר מחכים לכם
• צאו מהלחץ: כך תשלטו בפחד מהקורונה ומהבידוד

בטוח שמעתם הרבה פעמים את המשפט "נדבקתי בצינון" "נדבקתי בשפעת". זה קורה כי בזמן שאדם חולה הוירוסים נמצאים בטיפות הרוק שלנו, ויכולים לעבור ככה מאדם לאדם. זה קורה כשמישהו משתעל או מתעטש, או אם מישהו חולה נוגע ישירות במישהו אחר, או במשטח נגוע בוירוס.

נחזור למשפחת הקורונה. הקורונות נראים במיקרוסקופ כמו קיפוד עם בליטות עליו, שאפשר לדמיין אותן גם כצורת כתר. ומכאן השם קורונה, שזה כתר בלטינית. חלק מהמשפחה עושים לא יותר מצינון קל… וחלקם זה סיפור אחר לגמרי.

סיפורנו מתחיל לפני ארבעה חודשים, אי שם באמצע סין, שם הגיע לעולם וירוס לא מוכר, בן חדש למשפחת הקורונה. רק הגיע, ומייד התחיל להתפשט ולהדביק במהירות עוד ועוד אנשים. מהר מאד הבינו שוירוס הקורונה החדש ממזר לא קטן. לא רק שהוא מאד מדבק, הוא גם גורם להרבה אנשים - בעיקר מבוגרים מאד - להיות חולים מאד ואפילו למות.

מפחיד! ומה קורה לילדים?

כאן החדשות הטובות. כשזה מגיע לילדים, בני נוער ואנשים צעירים וירוס הקורונה לא מצליח לגרום ליותר מידי צרות. מערכת החיסון שלנו נפטרת ממנו צ'יק צ'ק לפני שהוא מספיק לגרום נזק. הכי הרבה שהוא יכול לעשות זה קצת צינון, חום ושיעול. הכל יעבור.

רגע אז אם ילדים לא צריכים לדאוג, למה כל הלחץ הזה סביב הקורונה? שאלה במקום. כמו שאמרנו וירוס הקורונה אוהב לתקוף אנשים מאד חולים או מאד מבוגרים. זה אומר שצריך להגן על הסבים והסבתות שלנו ועל אנשים שחולים בכל מיני מחלות אחרות, שלא יידבקו חס וחלילה.

רגע, ויש לזה תרופה? אז זהו שעדיין לא. מדענים בכל העולם עובדים על זה ימים ולילות, אבל בגלל שהוירוס הזה כזה חדש, זה לוקח זמן להבין איך לפעול נגדו.

אבל - יש דרך אחרת להלחם נגדו גם בלי תרופות

ופה אנחנו מגיעים סוף סוף לעניין הבידוד, ולמה זה כזה חשוב. אמרנו הרי שוירוס הקורונה עובר מאדם לאדם כשמתעטשים או משתעלים או נוגעים אחד בשני. אז אם אנחנו רוצים לעצור אותו מלהדביק עוד אנשים, מה הדבר הכי הגיוני לעשות? לשמור על הניקיון ולהפריד בין אנשים כדי שהוא לא יוכל לעבור ביניהם. נשמע פשוט נכון? במציאות זה לא תמיד קל. אבל זה סופר קריטי.

אתם אולי לא מודעים לזה, אבל קורה עכשיו דבר מדהים בארץ ובכל העולם. כולם מתגייסים למאבק בקורונה. מסין ועד אמריקה, מיפן ועד ישראל אנשים מקפידים ונזהרים לא להפיץ את הוירוס. בכל העולם וגם בישראל סגרו בגלל זה את בתי הספר (לא להתלהב כן? זה זמני…). יש מדינות שלמות שבהן הממשלה החליטה לסגור את כולם בבתים לכמה שבועות כדי להאבק בוירוס, ויש סיכוי שזה יקרה גם בישראל. האם זה טוב? כן, כי המאבק הזה יכול להצליח רק אם נתגייס כולנו.

אז איך נפטרים מהקורונה?

דבר ראשון לנשום עמוק. זה לפעמים מאד מפחיד מה שקורה מסביב, וגם המבוגרים מסביבנו יכולים לפעמים להיות ממש בפאניקה, אבל אין פה שום מקום להיסטריה. 

שימרו על נקיון הידיים. מומלץ לשטוף ידיים הרבה פעמים ביום במים וסבון, למשך לפחות 20 שניות כל פעם (אפשר לשיר בראש "יום הולדת שמח").

קצת נימוס! אם אתם צריכים להשתעל או להתעטש - עשו זאת לתוך ממחטה או לתוך המרפק שלכם, אף פעם לא לכוון אדם אחר.

להטוטי ידיים - זה הזמן לתרגל לתת "כיף" עם המרפק, עם הרגל, או בכל תרגיל אקרובטיקה אחר שתמציאו עם החברים - העיקר לא לגעת בפנים ובכפות הידיים.

בידוד חברים, בידוד! בזמן הקרוב נבלה כולנו יותר בבית, עם המשפחה, ופחות בקניונים ומסיבות. ואם יש לכם סבתא או סבא דברו איתם בטלפון במקום לבקר אותם. זכרו שזה בעצם לטובתם.

השגרה חשובה. אפילו שאתם בבית השתדלו לשמור על שגרה של מטלות, ארוחות בזמן, פעילות גופנית וגם כיף.

לא לפחד מהפחד. אם בכל זאת אתם מרגישים מוצפים בפחדים - זה הזמן לעצור רגע ולזכור שזה בסדר, ושהפחד הוא בסך הכל רגש. אפשר ואפילו רצוי לחלוק את מה שעובר עליכם עם ההורים או עם חברים. מותר גם לבכות. אין בזה בושה ואתם תרגישו אחר כך הרבה יותר טוב.

אולי קצת פחות חפירות? אם בפייסבוק או בווטסאפ שולחים לכם כל הזמן דברים שמעוררים בכם פחד, אולי הגיע הזמן קצת להתנתק מכל החפירה הזו וללכת לעשות משהו כיף.

דוקטור תציל אותי!! חליתם? מרגישים לא טוב? בלי פאניקה. אחרי שקראתם עד כאן, אתם יודעים כבר שהגוף שלכם חזק ושהכל יהיה בסדר. 

 

כותב המאמר הוא ד"ר נמרוד לוי - רופא משפחה, שירותי בריאות כללית