בגיל 11 המוקדם עזבתי את בית הוריי בגלל בעיות משמעותיות ולא פשוטות בבית מצד ההורים שלי. עברתי אל "משפחתון" בכפר הירוק בו התגוררו זוג הורים, שלומית ומייק, ועוד 12 ילדים "כמוני", שיצאו מבתי הוריהם.  

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• נקי ומותק: כך תשמרו על היגיינת הכלבים שלכם
• טור דעה: חיי אדם - החטא, עונשו וביטולו
• מעבר חלק: חמישה טיפים שיקלו על המעבר לתיכון

כשהגעתי למשפחתון נתקלתי במספר אתגרים לא פשוטים, אם זה הלימודים או אפילו ההבנה הפתאומית שהגעתי למסגרת משפחתית תקינה, אליה לא הייתי רגילה. השנים הראשונות במשפחתון היו לא פשוטות, ולרוב היה קשה להבין את העזרה הענקית שקיבלנו כל הילדים. עם הזמן הצלחתי לראות ולנצל כל דבר שקיבלתי מהורי הבית המדהימים בפרט ומכל הצוות הטיפולי שעזר לנו בכללי, ואפילו הצלחתי להתקדם בלימודים, ללמוד בכפר הירוק ולהוציא תעודת בגרות מלאה בהצטיינות יתרה. והדובדבן שבקצפת - הצלחתי להתגייס לצבא בתפקיד משמעותי ומוערך - מדריכת כושר קרבי ומפקדת. 

" עם הזמן הצלחתי לראות ולנצל כל דבר שקיבלתי מהורי הבית המדהימים"© AdobeStock

עכשיו אני מסיימת את השירות הצבאי והעבר, המשפחתון, הוא חלק בלתי נפרד ממני. אם בביקורים רבים במשפחתון ועד להתייעצויות הכי קטנות להמשך הבחירות בחיים כגון מה ללמוד? האם לעשות פסיכומטרי? וכדומה

אני מעריכה ויודעת שללא המשפחתון לא הייתי מגיע להישגים האלה ושהיום זה בזכות אם הבית המדהימה שלי. החיים שלי לא היו נראים אותו הדבר ללא המשפחתון בו גדלתי, שלא היה יכול להתקיים ללא המפעל להכשרת ילדי ישראל. וחשוב לי להעלות את הנושא וכמה שזה נותן הזדמנות ענקית לילדים שבאמת זקוקים לזה ושקיים בהם הסיכוי להצליח. המפעל להכשרת ילדי ישראל הוא בית חם ומסגרת חינוכית משקמת ומקדמת לכ-900 ילדים בסיכון וחסרי בית.

יש לי מסר לכולם ובמיוחד לנערים והנערות - לפעמים יש תחושה כאילו הכל אבוד וחוסר אמונה בהצלחה האישית שלכם, אבל בבקשה תאמינו לי! הכל אפשרי גם אם זה נראה רחוק גם אם זה נראה בלתי אפשרי. מותר לבקש עזרה ואפילו מומלץ כי זה מה שהפך אותי למי שאני וגרם לי לחלום בענק ולהאמין בעצמי.