המורה של לידור אלימלך: "יובל לא עזב אותי לרגע". המורה עם התלמידים, לידור השני מימין. צילום: יעל מירו

המורה של לידור אלימלך: "יובל לא עזב אותי לרגע"

יובל הראל הוא המחנך של כיתה יב' 15 ובין השאר גם המורה להיסטוריה, בבית הספר "תיכון רוגוזין" שבקריית אתא. זה המחזור הראשון שלו, וככל הנראה הוא זוכה להצלחה

אני רוצה לספר לכם על בן אדם מדהים. יובל, הוא לא רק מורה טוב, הוא גם אדם טוב מבפנים. במקור יובל הוא קיבוצניק, סיים את לימודי התיכון ללא בגרות מלאה, השלים בגרויות, למד הוראה והגיע לעזור לתיכוניסטים ללמוד מהטעות שלו. אנחנו המחזור הראשון של יובל, במהלכו החליט לקחת כל אחד מאיתנו כפרוייקט אישי ואני רוצה לספר קצת על הדרך שלי עם יובל.

 

יובל ואני נפגשנו לראשונה ביום ההיכרות בתיכון. אני הגעתי כתלמיד שובב וללא רצון ללמוד. הוא לקח אותי לשיחה עוד באותו יום, בלי להכיר אותי ואמר לי שהוא רוצה שאני אצליח ושאני יכול, אבל לא התייחסתי. במהלך החודשים הראשונים בתיכון יובל ניסה להכיר אותי ולהגיע אליי מכל מיני דרכים, הוא מצא את הדרך ולאט לאט התחיל לעזור לי להתפקס ולהתיישר, הוא הבין שיש לי כמה קשיים ועזר לי להתגבר עליהם. בעזרת הדחיפה של יובל ועם הרבה מאמצים סיימתי את השנה והבגרויות שלה בהצלחה.

עוד במדור החדשות של פרוגי: 

התחלתי את שנת הלימודים השנייה בתיכון ברגל ימין, יובל לא עזב אותי לרגע למרות שכבר השתנתי והייתי במקום אחר ויותר טוב, הוא תמיד דאג לשמר את זה, ומבחינתו התהליך לא היה מושלם עד שלא סיימתי את השנה ואפילו את התיכון. בזכות המוטיבציה שהחדיר בי, ההבנה וההרגשה שנתן לי, שלמישהו זר, בלי אינטרסים, באמת אכפת ממך הייתה כל כך מחממת את הלב. בסוף השנה עליתי על הבמה כדי לקבל הצטיינות חברתית ולימודית.

לידור והמורה.
לידור והמורה.
צילום: ליאם חזיזה

בשנה הנוכחית והאחרונה בתיכון יצאתי יחד עם שני תלמידים מכיתתי למסע לפולין, יובל לא רצה שנצא לשם בלי השגחתו והחליט לצאת איתנו לשם, למרות שרק נולדה לו ילדה ראשונה. הוא פשוט לא יכל לתת לנו לצאת בלעדיו. כמו כן, במהלך השנה, אחרי התמיכה והדחיפה מצד יובל, שאמר לי שאני יכול ושזה לא בשמיים, החלטתי להגשים חלום ולנסות להתקבל לפרוגי. אחרי שהתקבלתי יובל הבין שיש לי קצת לחץ ועשה איתי הסכם, בימים שאני נוסע להופעות, השקות או כל דבר אחר, אני אוכל להגיע מאוחר יותר לבית הספר ולדאוג להשלים את החומר, כל עוד זה לא פוגע לי בלימודים.

עכשיו בשנה הנוכחית חוץ משעתיים בשבוע, יובל כבר לא מלמד אותנו כי סיימנו ללמוד היסטוריה, אבל גם עכשיו אנחנו מרגישים את האהבה והדאגה שלו. כולם אוהבים אותו: תלמידים, מורים, מנהלים ושאר צוות בית הספר, ואפילו תלמידים שלא לומדים אצלו אוהבים אותו.

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לו על כל העזרה והתמיכה ולהגיד לו שיש לו חלק ענק בהצלחה, בחיים, בלימודים ובהגשמת החלום שלי, ולעולם לא אשכח אותו.

תגובות