יצאתי בתחילת השבוע לבקר את חברי מישראל, שנמצא בשנת שירות מטעם הסוכנות היהודית, בעיר פרפילד שבמדינת קונטיקט הסמוכה לניו יורק.

לצורך כך, עליתי על הסאבוואי (הרכבת התחתית) לכיוון התחנה הגדולה ביותר במנהטן - הגרנד סנטרל. משם ניתן לקחת רכבת או אוטובוס לכל מקום ברחבי ארה"ב. רכשתי כרטיס ורצתי כל עוד רוחי בי אל הרכבת שכמעט פספסתי.

עם האנגלית הצולעת שלי שאלתי אנשים היכן אני צריך לרדת כדי להגיע ליעדי, וכמובן שקיבלתי תשובה, רק שכנראה היא פורשה על ידי בטעות וירדתי במרחק 20 דקות נסיעה ברכבת מפרפילד. ובכן, מזל שיש חברים טובים, והמארח החביב שלי התנדב לאסוף אותי עם הרכב. משם היינו אמורים לצאת לפגוש קבוצת נוער, אך המזל המשיך לרדוף אותי.

הדלק ברכב נגמר בדיוק באותו הרגע שדרכנו בתחנת הדלק, שלמרבה ההפתעה הייתה סגורה לשימוש בגלל שזהו יום ראשון. אמריקאים. אני קראתי לזה סיוט, עמית קרא לזה "חלק מהחוויה". על כל מקרה, הוא גילה תושייה רבה והזעיק את איילת, בחורה חמודה שנמצאת גם היא בשליחות בעיר סמוכה. איילת אספה אותנו לתחנת הדלק הקרובה, שבה מילאנו דלק בבקבוק גדול.

הניסיונות למלא את הדלק במיכל גרמו לשלולית של ליטר דלק בערך להתאסף מסביב לרכב של חברי, אך העיקר שהיא הותנעה בהצלחה. לקראת הערב, חבריי הוזמנו להשתתף בפגישה אצל אחד מתושבי העיר, שאירח בביתו את נציגי פרויקט "תנועת תרבות" מעפולה.

הלכתי יחד איתם והופתעתי לשמוע על הפעילות המבורכת ורחבת ההיקף של הפרויקט. חברי הקהילה שהשתתפו בפגישה, שאלו שאלות והביעו את רצונם להשתתף בפעילויות הפרויקט בביקורם הבא בישראל. לסיכום, נהניתי מאוד, ואני מקווה שיצא לי להיות שם שוב בקרוב ולכתוב לכם. עד אז, אני אשמח לשתף אתכם בסיפורים ובחוויות שלי מהעיר ניו יורק.