טור אישי: הספורט כחלק מהחיים שלי. צילום: adobestock

טור אישי: הספורט כחלק מהחיים שלי

הספורט הפך אותי למישהי חזקה יותר, מישהי שפחות תתבייש בעצמה ותתגאה בעצמה • טור אישי על ספורט ודימוי עצמי

מהחטיבה עד תחילת התיכון, לא הייתי מרוצה מהגוף שלי. הסתכלתי על החלקים שפחות אהבתי בעצמי, בין אם זה האגן ובין אם זה הבטן. כתוצאה מכך, ניסיתי להסתיר את הגוף שלי בשכבות בגדים, או בבגדים רחבים כדי שלא יראו את החלקים שלא אהבתי בעצמי. היה עוד חלק שגרם לכך, וזו האהבה לאוכל.

 עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

תמיד אהבתי לחקור אוכל, לדעת איך הוא נוצר וכמובן לאכול ממנו. האכילה גרמה לי להרגיש רע כי בסופו של דבר, זה משפיע על הבריאות וגם הנראות החיצונית שלי שכל כך הפריעה לי באותם זמנים. עד הרגע שזה השתנה. זה התחיל בכיתה י''א, ביום שבו נפגשתי עם חברה מאוד טובה שלי מיכל, שמתאמנת מספר שנים בסטודיו. ראיתי אצלה את האהבה לספורט ואת השינוי הטוב שעברה. היא רצתה שאלך איתה וניסתה פעמים רבות לשכנע אותי ללכת וסירבתי.

© Fotolia
יום אחד הסתכלתי על הגוף שלי והבנתי שאני חייבת לעשות שינוי עם עצמי ועם אורח החיים שלי, מאחר ואכלתי הרבה ג'אנק פוד כמו המבורגרים ופיצות. אמרתי לעצמי שאני חייבת לעשות את זה. הלכתי לשיעור הראשון (ספוילר: לא היה קל), כל הגוף שלי היה תפוס ומותש, זה היה חדש ולא מוכר לי, הבנתי שאני עושה משהו טוב עם הגוף שלי ואין סיבה להפסיק בגלל שקשה, התהליך רק התחיל.
 
© Fotolia

ההתחלה לא הייתה קלה במיוחד, לא הייתי רגילה אליו לפני, אם זה לראות סביבה חדשה או הספורט באופן כללי, שניסיתי להקשות על עצמי בכל אימון, עד לגבול היכולת שלי. עם הזמן, האימונים הרגישו לי כיפיים יותר ועדיין קשים, אך לא כמו בהתחלה, התרגלתי לסביבה הזו והאמת, אני דווקא אוהבת אותה.

© Fotolia

בכל סוף אימון, אני מרגישה יותר ויותר טוב עם עצמי, אני מתחזקת בכל אימון וזה מוציא ממני את המקסימום שלי. הפירגונים מהסביבה תמיד קיימים וההערות המחמיאות גורמות לי להרגיש טוב עם עצמי, זה נותן כוח להמשיך. הספורט הפך אותי למישהי חזקה יותר. מישהי שפחות תתבייש בעצמה ותתגאה בעצמה. בשביל הסובבים אותי זהו רק שינוי חיצוני, אבל בשבילי: זה שווה עולם. ספורט הוא תהליך שלא נגמר, אך חשוב לשלב בזה תזונה נכונה. ובשבילי? זו דרך חיים.

תגובות