המתעמלת האומנותית רגע לפני האליפות: "בתחרויות בחו"ל הרגשנו כמה חסר לנו הקהל התומך, החם והישראלי". התמונות באדיבות איגוד ההתעמלות בישראל, צילום: נויה גינדס

המתעמלת האומנותית רגע לפני האליפות: "בתחרויות בחו"ל הרגשנו כמה חסר לנו הקהל התומך, החם והישראלי"

בשבוע הבא תתקיים בישראל אליפות אירופה להתעמלות אמנותית בהשתתפות 39 מדינות, שתהווה את יריית הפתיחה לסייקל של אולימפיאדת פריז 2024 • ראיון בכורה עם המתעמלת האומנותית הדר פרידמן, שתתחרה בפעם הראשונה בקטגוריית הסניור הקבוצתי עם נבחרת ישראל הקבוצתית של איגוד ההתעמלות

אף על פי שישראל מחזיקה בכינוי "מעצמת ההייטק" המכובד ומהווה חלק נכבד בכל הקשור לפטנטים יצירתיים ולהתקדמות של העולם לקראת טכנולוגיה חדישה ומודרנית, זה לא סוד שהיא גם מחזיקה בהישגים לא קטנים בתחום הספורט- עם מדליות והצלחות בענפים השונים והמגוונים כדוגמת ג'ודו, שיט, וגם, איך לא, ההתעמלות האומנותית.

ענף הספורט האולימפי שנכנס לטלוויזיה באמצעות דמויות כמו זינה המאמנת מ"אנחנו במפה" ונכנס ללב של מדינה שלמה דרך הזכייה של לינוי אשרם במדליית הזהב באולימפיאדה האחרונה בטוקיו הוא בהחלט מהמובילים בישראל וזוכה כאן להכרה עצומה ולנבחרת מיוחדת- נבחרת ישראל הקבוצתית של איגוד ההתעמלות.

אחת מהחברות בנבחרת היא הדר פרידמן, בת 16 מפתח תקווה. פרידמן מתעמלת מגיל 7 וכיום היא מתעמלת במסגרת מועדון מכבי פתח תקוה.למרות גילה הצעיר, היא זכתה להישגים רבים ומכובדים בתחום- 4 מדליות זהב בגרנד פרי 2021 בקטגוריית ג'וניור ופעמיים סגנית אלופת ישראל בקטגוריית ג'וניור, שתי מדליות ארד בגביע העולם בבאקו 2022 (קרב רב + חישוקים) ושתי מדליות זהב בתרגיל המשולב (סרטים וכדורים) ובגמר החישוקים בגביע העולם ביוון 2022 בקטגוריית סניור קבוצתי.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

© באדיבות איגוד ההתעמלות בישראל, צילום עודד קרני

בשבוע הבא (15-19.6) תתחרה פרידמן תתחרה בקטגוריית הסניור הקבוצתי במסגרת אליפות אירופה להתעמלות אומנותית, באקספו תל אביב ובהשתתפותן של כ-39 מדינות. לתחרות הזאת יש חשיבות רבה בענף והיא מהווה את יריית הפתיחה לסייקל של אולימפיאדת פריז 2024.

"אני אישית מאז ומתמיד אהבתי את התחום" מספרת פרידמן איך היא נכנסה מלכתחילה לעולם ההתעמלות האומנותית, "ההתעמלות האומנותית היא משהו שמאוד נקשרתי אליו, כי כשהייתי יותר קטנה הייתי מאוד ביישנית וניסיתי לפתח את עצמי בצורה מאוד מיוחדת. זה ספורט מאוד אומנותי, עדין ואינטליגנטי ולא כל אחת יכולה להגיע בו לרמה גבוהה או להישגים כל כך גדולים- זה מאוד מיוחד!"

- איך הסביבה הגיבה לכך שנכנסת לתחום באופן מקצועי ולא רק בתור תחביב?

"המשפחה שלי היא מאוד מדהימה ולגמרי תומכת, רוב המשפחה שלי הגיעו מתחום הספורט אז הם באמת מבינים מה זה ספורט מקצועי, כמה כל זה דורש הרבה עבודה ומאמצים. החברים שלי מאוד מעריכים את מה שאני עושה, כל פעם הם רואים תמונות וסרטונים שלי מההתעמלות ומאוד נחמד לשמוע את התגובה שלהם. תומכים בי בכל מקום!"

- אילו דברים לקחת לחיים מההתעמלות האומנותית?

"דבר שהוא מאוד חשוב בקטגוריות האישיות והקבוצתיות וגם מהווה חלק משמעותי מהניקוד הוא ההבעות פנים וקצב התנועה עם המוזיקה, זה גם מראה הרבה על האופי של המתעמלת על השטיח. בכללי, ברגע שאת נכנסת לתחום ספורטיבי שבין היתר מצריך הבעת פנים ותזוזה לפי המוזיקה, חשוב לשים לב לכל צעד קטן ולכל מבט. זה עוזר גם בחיים, זה עוזר להתפתח וללמוד לקבל כריזמה וביטחון.

בנוסף, בכל ספורט בחיים יש את הקטע של ניהול זמן ועמידה במשימות שצריך לעשות. בשביל זה צריך להיות אדם מאוד אחראי, כי בכל יום יש סדר עבודה שהוא לא קבוע ודברים שצריך להספיק כבר באותו היום. צריך להיות מאוד מדויק בזמנים, כדי שלא יקרה מצב בו יתפספס משהו ושאר הימים בשבוע יסתבכו".

 

"מאוד קשה להתחרות בארץ עם הציפיות שיש" © התמונות באדיבות איגוד ההתעמלות בישראל, צילום: נויה גינדס

 

- מי הדמות שמהווה לך השראה בתחום?

"מקור ההשראה של כל צוות המאמנות והמתעמלות היא המתעמלת האומנותית הישראלית לינוי אשרם שזכתה במדליית זהב באולימפיאדה האחרונה שהייתה בטוקיו. היא באמת נתנה לכולן השראה והראתה לנו שהכל אפשרי, שנוכל לעבור ולהתגבר על כל מחסום או מכשול והכל יהיה באמת כמו שרצינו, רק אם נצליח ונעבוד קשה".

- איך הרגשת באותו הרגע שהודיעו על הזכייה של אשרם באולימפיאדה?

"קודם כל מאוד התרגשתי, כמוני גם כל שאר הבנות בהתעמלות אומנותית ממש התרגשו. זה היה רגע בלתי נתפס והייתה שמחה מאוד גדולה שזה קרה. אני יכולה להגיד שזה בזכות כל הצוות המדהים של המאמנות, אלה שעובדות מאוד קשה כל יום ומביאות אותנו להצלחות כל כך גדולות כל הזמן. בלעדיהן לא היינו מצליחות ככה".

- ספרי על חוויה שקרתה לך בהתעמלות

"אני אקח חוויה שהייתה בתחרות שקרתה לאחרונה. הגעתי עם הקבוצה לתחרות שהייתה בחוץ לארץ וכל פעם שהיינו נוסעות לתחרויות כאלה, היינו רואות שברגע שעולה הקבוצה של אותה המדינה בה מתרחשת התחרות, הקהל ממש מריע לאותה קבוצה. זה ממש עשה צמרמורת בגוף וזה באמת כל כך שימח שהקהל אוהב את הקבוצה ותומך. חשוב לנו שבאליפות אירופה, שהפעם תתקיים בארץ, יהיה הרבה קהל כי זה ממש יעזור לנו להצליח בתחרות. בתחרויות בחוץ לארץ הרגשנו כמה חסר לנו הקהל התומך, החם והישראלי, שיעזור לנו לעבור את זה ביחד. מאוד קשה להתחרות בארץ עם הציפיות שיש ואנחנו באמת צריכות את הקהל שיעזור לנו".

-איך נראה יום בחייך בתור מתעמלת בנבחרת ישראל בהתעמלות אומנותית?

"אני והקבוצה שלי מתאמנות באולם במשך רוב היום, שזה יוצא יותר מ10 שעות. כל בוקר אנחנו קמות עם תחושה כזאת של 'היום צריך לבוא לאימון ולעבוד יותר קשה מאתמול' כדי להצליח להתקדם בכל יום, כי בלי להתקדם אנחנו לא נגיע רחוק. מאוד חשוב להתמיד בעבודה, כדי שבסופו של דבר תגיעי לתוצאות שרצית. אפשר בהחלט להגיד שאנחנו עובדות מאוד קשה כדי להצליח. חיי החברה שלנו מחוץ להתעמלות הם קצת פחות מורגשים, אבל בתוך ההתעמלות אנחנו כבר ממש קרובות אחת לשנייה, כמו משפחה. אם לא יהיה לנו אחת את השנייה אנחנו נתפרק בתור קבוצה, זה תופס גם לגבי צוות המאמנות וגם לגבי המתעמלות. כל דבר שיש לנו לספר אנחנו משתפות אחת את השנייה וכולנו חוות כל חוויה בחיים ביחד".

 

למעלה מימין לשמאל: אמילי מלכה, שני בקנוב, אופיר שחם, שני קטייב. למטה מימין לשמאל : מיכאלה משה, דיאנה סברצוב, רומי פריצקי, הדר פרידמן
למעלה מימין לשמאל: אמילי מלכה, שני בקנוב, אופיר שחם, שני קטייב. למטה מימין לשמאל : מיכאלה משה, דיאנה סברצוב, רומי פריצקי, הדר פרידמן © באדיבות איגוד ההתעמלות בישראל, צילום עודד קרני

 

- איך את מצליחה להתמודד עם האינטנסיביות בתחום?

"נכון, זה ספורט מאוד אינטנסיבי. יש אימונים שהמאמנים קשוחים ופה ושם יש צעקות וויכוחים, אבל זה בסופו של דבר חלק מהעבודה. לפעמים את באמת צריכה את הצעקה הזאת שתעיר אותך, אם את עושה טעות ולא צועקים או מעירים עליה זה יכול להראות על משהו שהוא לא תקין. את צריכה בכל אימון שתהיה לפחות איזושהי טעות אחת שתקרה, כדי שתלמדי ממנה להבא. אם היא לא תקרה באימון לפני, היא יכולה לקרות בתחרות עצמה וזה יהיה הרבה יותר מבאס. את צריכה ללמוד מהטעויות ולשפר לפעמים הבאות, לא רק להגיד 'למה זה קרה?' או 'למה צעקו עליי?'".

- ומה בנוגע לשעות הארוכות של כל אימון?

"כשהתחלתי להתאמן, היו אימונים של שעתיים שלוש. אז כשהייתי קטנה הייתי באה להורים שלי אחרי כל אימון כזה והייתי אומרת שזה היה אימון ארוך וקשה. אבל עכשיו בשבילי שעתיים שלוש זה עשירית מהאימון. האימונים ארוכים וקשים, אבל זה בהחלט שווה את זה"

- איך את מרגישה לקראת התחרות?

"אני מאוד מאוד מתרגשת! אני ממש שמחה שאליפות אירופה מתקיימת פה בארץ. מאוד חשוב לנו להרשים את הקהל ולהצליח כמה שיותר".

- איך מתאמנים לקראת תחרות כל כך חשובה?

"אנחנו כולנו מתאמנות משעות הבוקר עד הערב, בכל אימון המטרה שלנו היא להתקדם כמה שיותר ולעשות את הכי טוב שלנו".

- את מרגישה שהציפיות ממתעמלת אומנותית בארץ הן יותר גבוהות ממישהי שבאה מחוץ לארץ?

"בגלל שיש תחרות בארץ אז באמת הציפיות מאיתנו הן קצת יותר גבוהות, כי אנחנו באמת צריכות להרשים וצריכות להראות שאנחנו הכי טובות והכי חזקות. אפשר גם להרגיש שכל אחד מהקהל רואה את התרגילים שעושים בצורה אחרת, יכולים אפילו לשמוע לפי הקהל מי באמת בא ממקצוע ההתעמלות ומי לא. אם יש מתעמלת או קבוצה שמופיעה וזה נחמד, אז הקהל מוחא כפיים לפי קצב המוזיקה בשביל הכבוד. אבל אם הם אוהבים את התרגיל שאת עושה ואפשר להגיד שבאמת נכנסת לקהל לתוך הלב, הוא ימחא כפיים מכל הלב ובאמת ייהנה. זה מאוד חשוב!"

"המטרה שלנו היא להתקדם כמה שיותר ולעשות את הכי טוב שלנו" © התמונות באדיבות איגוד ההתעמלות בישראל, צילום: נויה גינדס

 

בתחרות הקרובה פרידמן הולכת להתחרות בקטגוריית סניור (מתעמלות מגיל 16 ומעלה) קבוצתי. ספרי לנו קצת על הקטגוריה עצמה ועל היחסים בין הבנות בקבוצה המתחרות יחד:

"קודם כל, הקטגוריה של הסניור הקבוצתי זאת קטגוריה בהתעמלות אומנותית שהיא שונה מאוד מאישי. בזמן התרגיל עצמו מתחרות כחמש בנות על השטיח, כולן צריכות לעבוד ביחד ובעבודת צוות כדי שבסופו של דבר זה יהיה בתזמון נורא מדויק וייראה כאילו ילדה אחת מופיעה, לכן כל תנועה צריכה להיעשות ביחד ועם תיאום מלא. צריך להרשים גם את הקהל וגם את השופטות כי ככה מקבלים את הציון הכי גבוה".

- מה החלום הכי גדול שלך?

"להגיע לאולימפיאדת פריז 2024 ובאמת לייצג את ישראל בתחרות בהכי כבוד שאפשר, באמת לשאוף למה שלינוי הצליחה להשיג. עם כל השנים שאני עובדת אני מרגישה שהאולימפיאדה היא המטרה מספר אחת שלי בכל הקשור להתעמלות אומנותית, זאת בעצם המטרה הכי עליונה וחשובה שיש. כל ההצלחות שהיו בדרך הן בהחלט פלוס נוסף והן היו מאוד כיפיות, אבל האולימפיאדה היא נקודת השיא בהתעמלות".

- את רואה את עצמך ממשיכה להיות מתעמלת גם בעתיד?

"אני חושבת שכן, אני לא אוותר עד שאני אגשים את החלום שלי. ברגע שאני לא אהיה יותר מתעמלת ואופיע על השטיח, אני חושבת שאני כן אמשיך ואתרום עם הידע שלי בתחום בתור מאמנת  , ככה שאעניק עזרה ואתמוך בשמחה בכל ילדה שתרצה".

 

"אני לא אוותר עד שאני אגשים את החלום שלי" © התמונות באדיבות איגוד ההתעמלות בישראל, צילום: נויה גינדס

 

תגובות