מכתבים מהלב: "ליבי המשיך להיאחז שנים רבות מדי באהבה הזו". adobestock

מכתבים מהלב: "ליבי המשיך להיאחז שנים רבות מדי באהבה הזו"

"פתאום לא יכולתי לדבר סביבו, נהייתי כל כך סגורה וביישנית, כי פחדתי שאם רק אפתח את הפה ואגיד משהו, האהבה שלי פשוט תישפך החוצה ללא מעצורים וזה יהיה מחזה לא נעים. הייתי חייבת להיות בשליטה, להבין כל דבר שאני מרגישה ולא לתת לעצמי לאבד את המושכות" • כתבי וכתבות פרוגי במכתבים מהלב! והשבוע: כתבתנו במכתב מרגש על ההתאהבות הראשונה שלה, שזכורה לה עד היום

את יודעת, אני זוכרת את ההתאהבות הראשונה שלי כאילו זה היה אתמול. זה היה אי שם בבית הספר היסודי, כשהייתי ילדה בת 7 שראתה ילד יפה שכישף אותה. לא באמת קראתי לזה אהבה עד שהגעתי לגיל 12 ועדיין הרגשתי פרפרים בבטן בכל פעם שראיתי אותו. אלה היו רגשות של ילדה שעוד לא הפכה לנערה, רגשות שהיא לא יכלה אפילו להעניק להם שם, כי מאיפה ילדה בת 7 אמורה להכיר את המושג ״אהבה״?

עוד בערוץ היחסים של פרוגי:

את יודעת, הייתי תמימה אז, ובהתאם גם האהבה שלי הייתה כזאת. היא לא הבינה את כוחה, מה היא מסמלת ולאילו מקומות היא יכולה להביא אותי אם רק אתן לה. שתינו יחדיו התחלנו לחקור את עולם האהבה, אי שם בגיל 7. רדפנו אחרי אותו הילד, לא הבנו מה אנחנו עושות. ניסינו למשוך את תשומת הלב שלו, גם במחיר שילדים אחרים יצחקו עלינו - אבל לא היה לנו אכפת, כי לי היה אותה ולה היה אותי ולשתינו היה אותו. 

אני זוכרת שהאהבה הייתה כל כך תמימה, שכשהבנו שגם האהבה שלו מצאה אותי לא ידענו מה לעשות. פתאום לא יכולתי לדבר סביבו, נהייתי כל כך סגורה וביישנית, כי פחדתי שאם רק אפתח את הפה ואגיד משהו, האהבה שלי פשוט תישפך החוצה ללא מעצורים וזה יהיה מחזה לא נעים. הייתי חייבת להיות בשליטה, להבין כל דבר שאני מרגישה ולא לתת לעצמי לאבד את המושכות. מטורף איך ילדה בת 12 מסוגלת לחשוב בצורה הזו.

© צילום: fotolia

את יודעת, אני חייבת להודות - זו הייתה הרגשה נעימה. ובגלל זה, לא הייתי מוכנה להרפות מאותה אהבה תמימה ורכה גם שהתבגרתי עוד יותר. גם כשליבי התחיל לחפש אהבות חדשות, הוא עדיין נאחז באותה אהבה ראשונה. 

את בטח יודעת שהאהבה הראשונה שלי הייתה איתי עד לא מזמן, למרות שאני כבר נערה בוגרת. האהבה הראשונה שלי הייתה זו שלימדה אותי מה היא אהבה, מה זה לתת לה לפרוח וגם מה זה להיכוות ממנה. האהבה הראשונה שלי לימדה אותי איך זה מרגיש לפגוש בעיניים של זה שאת אוהבת, איך זה מרגיש לתת לתחושות להשתלט עלייך ובו זמנית לא לתת להם לעצור אותך מלתפקד כרגיל. האהבה הראשונה שלי הייתה החברה הכי טובה שלי, זו שסירבתי לשחרר גם כשהראש המשיך הרחק הלאה.

© fotolia

הלב המשיך להיאחז שנים רבות יותר מדי באהבה הזו, ברכות הזו, בתמימות הזו של ילדה בת 7 שנחשפה למשהו שעד עכשיו קראה עליו רק בספרים. אבל את גם יודעת שהאהבה הראשונה שלי כבר לא איתי, היא המשיכה הלאה כמוני, כי התמימות הזו כבר אינה מנת חלקי. אז הנה לך, אני הישנה, אני ממשיכה הלאה, לעבר אהבות חדשות שיהיו פחות תמימות, כי אני כבר יודעת לאן אני צועדת. תודה שספגת בשבילי כל כך הרבה כדי ללמד אותי אהבה והחלמה, אני חזקה עכשיו.

תגובות