מובילת צעדת השרמוטות: "נותנת קול לנשים שלא יכולות לדבר בעצמן"
"בכל שנה צוות ההפקה הופך להיות צוות של חברות שגם עושות הפקה יחד. נשים שעבדו איתנו בהפקה הקודמת ולא היו חברות שלי, הפכו להיות חברות שלי" • ישבנו לשיחה עם ברכה ברד, מנהלת המתנדבות של מצעד השרמוטות ומנכ"לית העמותה "כולן"
בסוף השבוע הקרוב (ו'), כמדי כל שנה, עומדת להתקיים צעדת השרמוטות - שמטרתה למחות נגד האשמת הקורבן (הנשים, במקרה זה) במקרי הטרדות מיניות כאלה או אחרות.
במיוחד בתקופה שלנו, חשוב להבין כי הנשים החשופות להטרדות מיניות, לא אשמות בשום אופן: לא משנה באיזה מצב האישה הייתה באותו הרגע, ובמיוחד לא מה היא לבשה או לא לבשה - דבר לא יותיר לאיש זכות לגעת בגופה ללא הסכמה. הטרדה מינית היא הטרדה מינית בכל מצב, והאשם הוא המטריד - לא המוטרד(ת). זה הדבר אותו מביאה הצעדה לידי ביטוי.
עוד בערוץ היחסים של פרוגי:
- בדקו: עד כמה אתם בקיאים בסיפורי האהבה של דיסני?
- אי אפשר להתעלם מהם: סימנים לכך שמצאתם אהבת אמת
- לא יאומן כי יסופר: סיפורים מדהימים מתוך דייטים ראשונים
מסר שחוזר על עצמו בצעדה השנה, הוא "רוצה להיות חופשיה": החופש לבטא את הנשיות שלך בצורה בה את רואה לנכון, אם בלבוש או בהתנהגות. תפסנו לריאיון את אחת הפעילות הפמיניסטיות המובילות בישראל: ברכה ברד, ממארגנות הצעדה ומנכ"לית עמותת "כולן"; שמספרת לנו את חשיבות פעילותה בשבילה, וכיצד נראה "מאחורי הקלעים" של צעדת השרמוטות.
"הובלה היא פשוט לקחת את המושכות, לא הרבה יותר מזה"
מדוע הפעילות הפמיניסטית חשובה לך כל כך?
"אני אישה בעולם של גברים - כל הקונספט של אלימות מינית, לא זר לנו. אני לא מונעת מטראומה ספציפית; אבל גיליתי שאני יכולה לתת קול לנשים שלא יכולות לדבר בעצמן, וזה נחמד. כשאת מבינה שאת עושה משהו טוב, ושאת נותנת ביטוי לדבר שהוא יותר גדול ממך - זה מספיק כדי להישאר."
איך הגעת לאקטיביזם פמיניסטי?
לפני כארבע שנים הקמתי את התא הפמיניסטי של אוניברסיטת ת"א. במקביל, הצטרפתי לניהול של קבוצת הפייסבוק 'שיח פמניסטי'; הדבר הפך את החיים שלי למשהו מאוד אחר. האירועים וההפקות היו תחילה ממוקמות באוניברסיטה, ולאט לאט יצאנו מהאוניברסיטה - והאקטיביזם הפך להיות אקטיביזם פמיניסטי שהשפיע על יותר ויותר קבוצות של אנשים."
"המנהלות של 'שיח פמניסטי' שמחו מאוד שהייתה להם פעילות שטח לתמוך בה, כי הן עצמן לא עשו פעילות שטח. גם בתקופות שבהן לא הרגשתי שאני עושה את העבודה שלי כמנהלת, הן תמיד הסתכלו עליי ואמרו: 'הכל בסדר, את תמשיכי לעשות את הרעש שאת עושה מחוץ לרשת, כי זה משרת אותנו ואת המטרות שלנו'. בסופו של דבר גם פתחנו יחד עמותה - ועכשיו, כל הנשים שמנהלות את 'שיח פמניסטי', מעורבות בפועל בעשייה בשטח."
ברד מספרת לנו כיצד הגיעה להיות המובילה הראשית של 'צעדת השרמוטות'. "הצעדה הראשונה התקיימה בארץ בשנת 2012, וזו השנה השביעית ברציפות שהיא מתקיימת. הצטרפתי לפני כשנתיים וחצי לצוות קיים; שהיה מורכב ברובו מתיכוניסטיות ושינשיניות, ואני הייתי סטודנטית. הצטרפתי לצוות ועדיין לא להובלת הצעדה - אבל בגלל שעשיתי המון ותרמתי רבות, הפכתי למי שמובילה את הצעדה בפועל. זו גם הגישה שלי בחיים: לא צריך לגייס אנשים לתחום פעולה מסויים, אלא כמות הזמן שאת רוצה להשקיע בפרוייקט היא שתחליט באיזה תחום פעולה תהיי. לאחר שהפכתי למובילה צירפתי עוד ועוד חברות, ושנה לאחר מכן, בגלל שהחלטתי שאני מעוניינת להמשיך לעשות את מה שאני עושה - הפכתי למנהלת הצעדה. הובלה היא פשוט לקחת את המושכות, לא הרבה יותר מזה."
כיצד נראה "מאחורי הקלעים" של הצעדה?
"יש לנו צוות של מעל 50 מתנדבות, והוא גדל כל יום. יש בתוכו נשים בעיקר מתל אביב והסביבה, אבל גם מכל הארץ. אנחנו מתנהלות בכל מיני רשתות חברתיות, ויש לנו פגישות אחת לשבועיים; שהן יותר פגישות כיף מפגישות עבודה, כי הבנו שאת מרבית העבודה אנחנו עושות באינטרנט ואפשר גם פשוט להיפגש כדי שיהיה לנו כיף ביחד. בגלל שגדלנו להיות צוות מאוד רציני, חלק מאוד משמעותי מניהול מתנדבים הוא שיהיה כיף, ושתיווצר תחושת חברות. מה שקורה בעצם, הוא שכל שנה הצוות של ההפקה הופך להיות צוות של חברות שגם עושות הפקה יחד. נשים שעבדו איתנו בהפקה הקודמת ולא היו חברות שלי, הפכו להיות חברות שלי. זה משהו שקורה."
"את יכולה להבין מה החברה עושה לך, ולא להיות קורבן"
יש האומרים כי פעילות כמו של ברד, צעדת השרמוטות, והקמפיין "MeToo#" (#גםאני - שמטרתו לחשוף ברשתות החברתיות סיפורים של נשים אשר חוו הטרדות מיניות, ולהיאבק בהאשמת הקורבן) גורמים אך ורק להחלשת הנשים. ברד מתנגדת בתוקף לטענה: "מה שמחליש נשים, הוא שהחברה פוגעת בהן. אני לא יכולה לעשות יותר נזק ממה שהחברה עושה. ברמה העקרונית, אני חושבת שזה שקר - כי אנשים לא אוהבים להתוודות בפני עצמם במצב. אם אני אומרת על עצמי שמחלישים אותי - מה זה אומר עליי? את יכולה להבין מה החברה עושה לך, ולא להיות קורבן. זה אומר שאת מסוגלת להסתכל על מבנה הכוח בחברה."
"את לא יכולה פשוט להסתכל על העולם ולומר 'אין לי שום בעיה, אני לא צריכה פמיניזם', כי אז לא תצטרכי להכיר בעובדה, שאם תשלחי קורות חיים וגבר באותו מעמד כמו שלך ישלח גם - הוא כנראה יקבל שכר יותר גבוה, תנאי הקבלה שלו לעבודה יהיו טובים יותר וכדומה. זה פשוט מנגנון הגנה בעיני, וזה מגוחך להגיד שפמיניסטיות מחלישות נשים."
מה נותן לך תקווה להמשיך בפעילותך?
"כל שנה יש את הנערה שאני לא מכירה, שבאה אליי ואומרת לי: 'עד שהכרתי אותך ואת צעדת השרמוטות, הייתי בטוחה שאני אשמה בהטרדה שחוויתי, ושזו אשמתי'. כשזה קורה, אני מבינה שמה שאני עושה הוא מספיק חשוב."
צעדת השרמוטות, 04.05.2017, כיכר רבין ת"א, 10:00
|
|