אחת הפלטפורמות הפופולריות בה רוב התוכן שעולה נגד הצבא שלנו היא טיקטוק. האלגוריתם של טיקטוק מתוכנת בצורה שבה גם משתמש עם מעט עוקבים יכול להתפרסם ולהגיע להמון צפיות, מה שהופך את הפלטפורמה לבעלת שימוש רב עבור כל אחד. 

עוד בערוץ "על מדים" של פרוגי:

• עונת הגיוסים: חיילת, דעי את זכויותייך!
• מהפריפריה לתפקידים ביחידות מובחרות
• הקונדיטור הצבאי הראשון: "הלוחמים הם האנשים שהכי מגיע להם שירות מתוק"

הפצת סרטונים של חיילי צה"ל אמנם אינה דבר חדש, אך כשמדובר בפלטפורמה שהחשיפה בה גבוהה, הדבר עלול להוות פגיעה בביטחונם האישי של חיילי ישראל. ברוב הסרטונים, חיילי צה"ל ולוחמי משמר הגבול והמשטרה מוצגים באופן "חשוף", רואים את הפנים שלהם, את תגי השם של משרתי המשטרה ואפילו את העמדות בהם הם נמצאים.

בהפצת סרטונים של כוחות הביטחון ברשתות החברתיות יש המון חשש, אם יתפרסם סרטון בו רואים תג שם של לוחם משמר הגבול, כשהוא על המדים כשפניו חשופות, הוא עלול להיות חשוף לאיומים יומיומיים ע"י כך שעשויים לזהות אותו גם כשהוא לא על מדים.

אם יתפרסם סרטון של חיילי צה"ל בזמן פעילות מבצעית בה רואים מיקום וניתן לזהות חיילים שנמצאים במקומות האלו באופן קבוע (כדוגמת לוחמי מעברים של חיל המשטרה הצבאית שנמצאים יום יום באותם המחסומים), מחבל שרוצה לעשות פיגוע, יכול ללמוד על המקום והתנהגות החיילים דרך הסרטון ולהסיק היכן נמצאים אותם חיילים ולפגוע בהם ישירות.

כמדינה מוקפת אויבים ואינה נמצאת ביחסי שלום עם מדינות ערב, חיילי צה"ל מהווים מטרה לטרור רק מעצם היותם חלק מפעילות מבצעית. סרטונים שמופצים ע"י ערבים שנכחו באותו האזור בהם אותם חיילים שהו, עלול להיווצר מצב שיזהו וידעו מי החיילים ואיפה הם יוצאים לפעילות.

חיסרון נוסף שיש לתיעוד חיילים לרשתות החברתיות היא פגיעה באמון הציבור. המשפחות של אותן חיילים שתועדו, עלולות להיתקל בסרטונים בהם רואים את בני משפחתם שמשרתים בזרועות ביטחון שונות בזמן פעילות. כשאימא רואה סרטון בו יורקים על בנה הלוחם ומתעמתים אתו היא עלולה לאבד אמון במערכת בה הוא משרת עקב התדמית שהסרטון יצר. ולא רק האמא, כל אזרח שלא נמצא בפעילות מבצעית אינו יודע ומכיר את התמונה המלאה ולכן הוא משער מה הסיטואציה שקרתה על סמך סרטון של כמה שניות וכך נפגע אמון הציבור בצהל . 

בעבר היה ניסיון לנקוט באמצעים משפטיים נגד תופעת צילום החיילים. ב2018 ניסה ח"כ רוברט אליטוב ממפלגת "ישראל ביתנו" להעביר חוק שאוסר על תיעוד חיילי צה"ל, למרות שהחוק עבר בקריאה טרומית, אך לא עבר סופית.

בזמן שירותי הצבאי כלוחמת היה איסור על צילום חיילים במחסומים מחשש לאיסוף מל"מ (מודעין לפני מלחמה- איסוף מידע על חיילים מסומים למטרה של פגיעה בכוחות הביטחון), אך לצערי, מלבד הערה מילולית ומחיקת התוכן מהמכשיר הנייד, לא נעשה מעבר.

כששאלתי את חבריי שעדיין משרתים כלוחמים בצה"ל ומשמר הגבול והמשטרה מה הטיפול במקרים בהם נתפסים ערבים שמתעדים את כוחות הביטחון, הם השיבו שמעבר לעיכוב של כמה שעות במחסום ומחיקת התכנים לא נעשה מאמץ מעבר כי אין סנקציה או חוק מסוים שניתן לפעול לפיו במקרים כאלה.

למרות הטיפול ניכר כי הוא לא בעל השפעה, ויש עדיין המון סרטונים של חיילים שמועלים לרשתות החברתיות. בעוד שהרשתות החברתיות ממשיכות להתפתח ותכנים מופצים בקצב מהיר ללא צנזורה, חיילים ושוטרים בזמן משימה לא תמיד יכולים להקפיד לעכב כל אדם שמתעד אותם גם אם התיעוד עלול להיות מסוכן והיעדר הגובה המשפטית לתופעה הזאת מעמידה את לוחמינו במצב מסוכן.

לכן זרועות אחרות במשרד הביטחון צריכות לדאוג לאתר את מי שתעיד והעלה לרשתות החברתיות את החיילים ונקוט בענישה יותר כבדה ממה שנהוג עכשיו!